שוק העבודה הוא אחד השווקים הגזעניים ביותר, שמקפיד להפלות עובדים על רקע של דת, גזע, מין, גיל, מוצא, מצב משפחתי, מקום מגורים, ומה לא, כמעשה של יום ביומו. השוק הישראלי מעדיף אותנו גברים, לבנים, חילונים, ילידי הארץ, מתגוררים בתוך הקו הירוק, רצוי במרכז בישובים חזקים, שלא חצו את ה-50. למזלנו אין כמות מספקת מהמצרך ה"משובח" הזה, ובלית ברירה השוק התרגל לגייס גם מוצרים נחותים ממנו לאיוש הפירמידה הארגונית.
יחד עם זאת, לא כל מובטל יכול להאשים את השוק ולטעון לאפליה, ולראייה, לא חסרים גברים אשכנזים, ילידי הארץ, בני פחות מ-50 המתגוררים ביישובים מבוססים במרכז שאינם מוצאים עבודה. מאידך, ישנם לא מעט (אם כי לא מספיק) שאינם אשכנזים ילידי הארץ, המאיישים עמדות בכירות - משמע אפליה איננה ההסבר היחיד לקושי למצוא עבודה או להתקדם.
מבחן על רטוב
איך מתמודדים עם התופעה? אם אתם חושדים לאפליה השלב הראשון הוא לזהות האם אתם בכלל סובלים ממנה. איך יודעים? על פי תגובת השוק בהגישכם מועמדות למשרות הרלוונטיות לניסיון שלכם. אם מעסיקים חוזרים אליכם למרות שברור מקורות החיים בני כמה אתם, מהו המוצא שלכם וכו', משמע שלא נדחיתם על הסף וכנראה שאתם לא סובלים מאפליה. אבל אם אתם לא מקבלים פניות אזי יש חשד שאתם מופלים, ואז צריך לעבור לשלב הבא - מבחן על רטוב. איך עושים את זה? מאד פשוט. מגישים שתי מועמדויות במקביל לכל משרה, תחת שתי זהויות שונות: האחת אמיתית והשנייה פיקטיבית. כל שנדרש הוא מספר טלפון של אדם קרוב אליו יופנו המגייסים, ועוד גרסת קורות-חיים פיקטיבית חפה מהבעיה.
ניקח לדוגמא בני 45 החושדים שהשוק מפלה אותו בשל גילם. עליהם לבנות מסמך קורות-חיים נוסף הזהה למסמך המקורי, בהבדל אחד - הגיל. יש לציין באופן בולט שנת לידה מאוחרת ב-7 שנים, ובהתאמה לשנות את כל התאריכים לאורכו (רק לזכור לקצר את הקריירה מלמטה, שלא ייצא שגויסתם לצבא בגיל 11). עכשיו כשאתם צעירים ויפים, כל שנותר הוא לבחור שם שמעיד על אותו המוצא, כתובת באותה עיר, מספר הטלפון של האדם הקרוב, ויאללה לעבודה.
אתיופים לא זקוקים למבחן
לצערי הרב יש אוכלוסיות המשוחררות מראש מהמבחן - אתיופים, ערבים, חרדים, דרוזים, צ'רקסים ושאר מיעוטים. אתכם אנחנו לא אוהבים בשום גיל, מין, מצב משפחתי או מקום מגורים, והסיכוי שנקבל אתכם כשווים בין שווים הוא קלוש. כל האחרים מוזמנים לשלוח למשרות הרלוונטיות את שני המסמכים בו זמנית, ולחכות לתוצאות. חשוב לנהל רישום מדויק - מה שלחתם ולאן, ואילו תגובות הגיעו או לא הגיעו בכל אחד מהמקרים. כמובן שאם מגיעות פניות למסמך הפיקטיבי צריך הקרוב שקיבל את השיחה להודות בנימוס ולהגיד "תודה, כבר לא רלוונטי".
אם שום דבר לא השתנה והשוק ממשיך להתעלם משתי הזהויות כאחת, הרי שאתם לא סובלים מאפליית גיל, וכנראה ההסבר לכך אחר.
חסם טקטי: אתם לא יודעים לחפש עבודה, מסמך קורות החיים גרוע, לא עוברים ראיון עבודה, מגישים מועמדות למשרות לא רלוונטיות, וכדומה.
חסם אסטרטגי: ישנה בעיה יסודית בקריירה עצמה (כפי שהסברתי במאמר זה לא הגיל זו הקריירה) שפוגעת במיצוב ובערך השוק, או לחילופין פער משמעותי בין מסמך קורות החיים למציאות.
ניתוח רציני של התוצאות, לרבות היסטוריית החיפוש, יאתרו את החסם האמיתי ובמרבית המקרים יש פתרון.
אם בכל זאת מסתבר שהמועמד המפוברק מקבל פניות, ואילו הטלפון שלכם דומם, צר לי אבל כנראה שהשוק מפלה אתכם בשל גיל (מין, דת, גזע, מוצא, מצב המשפחתי או מקום מגורים). כאן כבר נדרשת פעולה יותר מורכבת ולדאבוני לא בכל מקרה יש פיתרון.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אפליה מכל סוג היא באמצעות רשת קשרים, שיכולה להתגבר על מחסום קורות-החיים ולהביא אתכם לראיון עבודה. שם כבר יש לכם הזדמנות לשכנע את המראיין שכדאי לגייס אתכם, במיוחד אם תצליחו להוכיח במספרים איזו תועלת עסקית הבאתם למעסיקים קודמים.
הדרך למזער אפליה מלכתחילה היא להפוך מומחים בתחום עיסוקכם. אכן לא כולם מקבלים את אותה ההזדמנות ורבים נאבקים באפליה מגיל צעיר, אבל מרגע שמותגתם כמומחים, גם ערבי (רחמנא לצלן) יכול להגיע לראש הפירמידה. ככה זה. כשצריך את הגנב יורידו אותו מחבל התלייה.
הכותבת היא מומחית לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
