תחלואי הביורוקרטיה

כל מה שהיה מוטל על הממשלה הוא לא להפריע למשק הגז

קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10
קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10

כל אחד מאזרחי המדינה התרגש, קרוב לוודאי, מגילויי הגז הטבעי מול חופינו. זה היה מאורע מכונן ומשמח העשוי להציב את ישראל כמדינה עצמאית מבחינה אנרגטית, שאינה תלויה באחרים אלא בעצמה בלבד, לצורך התפתחותה ושגשוגה. כל שנותר למקבלי ההחלטות היה לדאוג להפקתו ולהזרמתו של הגז הטבעי, בכמויות מספיקות, ולחיבורם המהיר של מפעלי התעשייה לצנרת. זאת, תוך הסרת החסמים הרבים הקיימים בלאו הכי במשק הגז הטבעי; ורק לאחר מכן לפעול להסדרת מחיר הגז הטבעי.

בשוק שבו לא קיימים צרכנים גם לא תתפתח לעולם תחרות! או בקצרה - כל שהיה מוטל על הממשלה הוא לקבוע תוכנית אסטרטגית רבת-שנים עם יעדים ברורים, ומעבר לכך - פשוט לא להפריע להתנהלות משק הגז.

במקום זאת, אנו עדים עתה לכל תחלואי הביורוקרטיה הישראלית, אשר מביאה אותנו למצב אבסורדי ובלתי נתפס, שבו בוצעו ומבוצעות כל הטעויות האפשריות בבנייתו של משק הגז הטבעי כמשק בריא המפיק תועלת עצומה למשקיעים, לצרכנים ולמדינה כאחד.

כך לדוגמה אנו עדים להתערבותו של הממונה על ההגבלים העסקיים בספקי הגז, אשר דואג למחיר תחרותי לצרכנים. אלא שאלה אינם קיימים היום במשק הגז הטבעי, וככל הנראה מספרם יצומצם גם בעתיד.

וכך, בשם הדאגה לפירוק המונופול של הגז הטבעי והתחרות, הביא צעד זה לעיכוב מיידי בפיתוח מאגר "לוויתן" ולפגיעה חסרת תקדים במשק הגז הטבעי, החבוט בין כה וכה. חמור מכך, החלטת הרגולטור גרמה לכך, שבמקום יצירת תחרות על מחיר הגז קיבלנו תחרות על כמותו המוגבלת והמצומצמת של גז הזורם כיום ממאגר "תמר" בלבד.

לטובת המשק, על מקבלי ההחלטות היה לבנות מלכתחילה משק גז טבעי תחרותי, תוך מתן ודאות מלאה ליזמים, לספקים ולצרכנים. אולם, לצערנו, נזכר הממונה על ההגבלים העסקיים מעט מדי ומאוחר מדי, שכן כל שנותר לו הוא לבחור בין אלטרנטיבות רעות לאלטרנטיבות קטסטרופליות. ובמצבו הנוכחי של משק הגז - אי-פיתוח מאגר "לוויתן" הוא אופציה קטסטרופלית.

הנזקים אשר נוצרו בשל העיכובים בפיתוח מאגר "לוויתן" הם אסטרונומיים. הנזקים הללו כוללים עלויות אנרגיה עודפות שיושתו על המשק, בכ-3 מיליארד שקלים, עיכוב משמעותי בצמיחת המשק, אובדן כושר התחרות של התעשייה המקומית של כ-5 מיליארד שקלים, אובדן הכנסות למדינה ממסים בגובה של 3.3 מיליארד שקלים, ועוד - כל זאת בשנת 2018 לבדה.

לכן, אף שברור כי יש להביא להתפתחותו של שוק גז טבעי המושתת על תחרות חופשית - המחיר שנאלץ המשק לשלם בעבור אותה התחרות גבוה מהתועלת שתצמח למשק מהמחיר התחרותי שאותו מנסה הממונה להשיג - ותוך כדי כך מעמיד את המדינה בסיטואציה מסוכנת.

הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים