דירוג עורכי הפטנטים: פרל-כהן הדיח מהפסגה את ריינהולד-כהן

לפי דירוג "גלובס DUN'S 100", במשרד פרל-כהן מועסקים 46 עורכי פטנטים ■ ריינהולד-כהן, שנפרד מהפסגה אחרי עשור, מעסיק 43 עורכי פטנטים ■ במקום השלישי: ארליך-אנד-פנסטר עם 35 עורכי פטנטים

זאב פרל ואילן כהן / צילום: תומר יעקובסון  חנוך גריזיצקי
זאב פרל ואילן כהן / צילום: תומר יעקובסון חנוך גריזיצקי

"חשיבה לוגית תוביל אותך מ-A ל-B, הדמיון יוביל אותך לכל מקום", אמר פעם אלברט איינשטיין, ואולי גם הוא לא שיער עד לאילו מקומות יביא הדמיון את האדם. בשנים האחרונות עוד ועוד רעיונות ופטנטים רוקמים עור וגידים אצל יזמים והופכים לפיתוחים טכנולוגיים, שבצידם רווח כספי גדול.

הפטנטים שהופכים את חיינו לקלים ופשוטים יותר, חייבו רעיון יצירתי כיצד להגן על הזכויות של יזמיהם. הפטנט הוא זכות משפטית לכל דבר, אך כדי ליהנות ממנה על בעל הפטנט לרשום את ההמצאה החדשנית שלו. בנוסף, הפטנט הוא זכות קניינית טריטוריאלית, ולפיכך היזם זקוק לרישום בכל מדינה, כדי לקבל באותה מדינה הגנה על הפטנט שלו.

"ייעוץ מקיף"

ניהול וליווי רישום פטנטים הוא הליך שמצריך את מקצועיותם של עורכי הפטנטים, שלהם יש את הסמכות החוקית ללוות ואת תהליכי ההגנה על הקניין הרוחני.

דירוג "גלובס DUN'S 100 2015" - המדרג את משרדי עורכי הפטנטים בארץ בשנת 2014 - מורכב משקלול של מספר פרמטרים, שלפיהם נקבע מי הם משרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל. הפרמטרים מורכבים ממספר עורכי הפטנטים והעובדים המקצועיים במשרד, זהות הלקוחות ומספר הבקשות לרישום פטנט שהוגשו באמצעות המשרד בארץ ובחו"ל.

קיראו עוד ב"גלובס"


לאחר עשור שבו המקום הראשון בדירוג היה שייך למשרד הווותיק ריינהולד-כהן, השנה חל מהפך בצמרת, כאשר משרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ העפיל לראשונה למקום הראשון, ודחק את ריינהולד-כהן למקום השני.

דירוג גלובס דאנס 100 2015
 דירוג גלובס דאנס 100 2015

משרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, שמועסקים בו 46 עורכי פטנטים, הוא תולדה של המיזוג שנערך לפני כשנתיים בין משרד פרל-כהן-צדק-לצר למשרד ברץ. המשרד הממוזג הוא אחד המובילים בארץ בייצוג חברות היי-טק וביומד, במגוון רחב של תחומים. הוא פועל ממשרדים בתל-אביב, בהרצליה-פיתוח ובחיפה ומפירמות מסונפות בניו-יורק, בבוסטון ובלונדון.

לדברי עו"ד זאב פרל, השותף המנהל במשרד, "זה בונוס להיות המשרד הכי גדול, אך זו לא המטרה. נמשיך לשאוף להיות ראשונים באיכות, בשירות וביחסים ארוכי הטווח שלנו עם לקוחותינו. העובדה שאנו יכולים לטפל בלקוחותינו, בעצמנו כצוות בינלאומי אחד, בישראל, בארה"ב ובאירופה, מאפשרת ללקוחות לקבל ייעוץ עדכני ומקיף באופן חסר תקדים ובעלות סבירה".

משרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ עוסק בכל האספקטים של קניין רוחני, החל ברישום פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, דרך ניהול תיקי קניין רוחני, הסכמים הנוגעים לקניין רוחני, וכלה בליטיגציה בתחומים אלה. המשרד מייצג חברות ישראליות ובינלאומיות מובילות בתחומי ההיי-טק, מדעי החיים ופארמה ומכשור רפואי.

משרד ריינהולד-כהן ושות', משרד ותיק שקיים למעלה מ-80 שנה, מדורג שני ומעסיק 43 עורכי פטנטים. המשרד מתמחה ברישום, הגנה, בדיקת נאותות, אכיפה, חידושים, חוות-דעת, ליטיגציה, רישוי ומסחור של זכויות הקניין הרוחני בתחומים רבים, כמו פטנטים, סימני מסחר ועוד.

לדברי ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד, "אנחנו נשארנו אותו דבר. אני חושב שהייחוד שלנו מתבטא בכך, שמשרדנו, מבחינה אידיאולוגית מתמקד בשוק הישראלי. אנחנו עובדים לרוב בשביל לקוחות ישראלים. מובן שיש לנו לקוחות גדולים בחו"ל, אך אנחנו מאמינים שכדי לשמש את השוק הישראלי - מקום מושבנו צריך להיות בארץ".

במקום השלישי בדירוג ניצב משרד ארליך-אנד-פנסטר, ששומר על מקומו השלישי משנה שעברה, ומתמחה בעריכת ובהגשת בקשות לרישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר ותמיכה בליטיגציה בארץ ובחו"ל. המשרד מעסיק 35 עורכי פטנטים. במקום הרביעי מדורג משרד ד"ר מרק פרידמן, שעלה מהמקום ה-6 אשתקד, ומעסיק 11 עורכי פטנטים; את החמישייה הראשונה סוגר משרד לוצאטו את לוצאטו, שמעסיק 16 עורכי פטנטים; משרד וב ושות', המעסיק 17 עורכי פטנטים, התברג במקום השישי; ובמקום השביעי מדורג משרד ש. פרידמן ושות', המעסיק 6 עורכי פטנטים.

אקזיטים והנפקות

מהן התמורות העיקריות והחידושים בתחום הפטנטים שהיו בשנה החולפת? לדברי השותפים המובילים במשרדים, שנת 2014 התברכה באקזיטים והנפקות במשק הישראלי שהביאו את ענף ההיי-טק הישראלי לשיא ולהמשך צמיחתו. הם מציינים כי ההתייחסות לליווי ולתמיכה בעסקאות בתחום הקניין הרוחני הפכה בשנה החולפת לרצינית יותר, ולפיכך מושקעים יותר מאמצים בקידום הפטנטים וכן מושקע מימון רב.

בהתאם לנתוני הדירוג, רוב הבקשות לפטנטים שהוגשו בשנה החולפת, בשלושת המשרדים הגדולים, הוגשו בישראל - בשנת 2014 הוגשו כ-2,686 בקשות לרישום פטנטים בישראל בשלושת המשרדים שבצמרת הדירוג. מספר הבקשות שהוגשו בארה"ב באמצעות שלושת המשרדים הגדולים עומד על 1,813 בקשות.

בנוסף לכך, כ-521 בקשות הוגשו בהתאם לאמנה הבינלאומית PCT (Cooperation Treaty Patent The). מטרת האמנה היא ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנט במספר מדינות, על-סמך בקשה בינלאומית אחת. רשות הפטנטים בישראל התייעלה כאשר בשנת 2012 החלה להפעיל רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה עבור בקשות פטנט בינלאומיות, במסגרת האמנה לשיתוף-פעולה בענייני פטנטים. כיום, תושב ו/או אזרח ישראלי יכולים להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט מקומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה. תושב חוץ, בבקשת פטנט בינלאומית, מייעד את כל המדינות החברות באמנה ומשמעות הייעוד היא שרואים בקשת פטנט בינלאומית זו כאילו הוגשה על-ידו בישראל.

לדברי עו"ד פרל ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, "שנת 2014 הייתה שנת אקזיטים והנפקות במשק הישראלי. הזמינות הגדולה של כסף מצד רוכשים ומשקיעים הביאו את ההיי-טק הישראלי לשיא, ומכאן גם להמשך הצמיחה של עולם הפטנטים הישראלי וההכרה בחשיבות הקניין הרוחני. כל אקזיט וסיפור סינדלרה שמתפרסם, מחזק את ההכרה שקניין רוחני חיוני לכל חברה טכנולוגית ובפרט מדגיש את חשיבות הפטנטים לעולם העסקי".

לדבריו, "היעדים המובילים להגשות פטנטים המשיכו להיות ארה"ב, אירופה, סין, יפן וקוריאה. ההבדל המרכזי בין עולם הפטנטים האמריקאי והאירופי לבין מקבילו באסיה הוא השפה. בעוד שבארה"ב ובאירופה, כמו גם בישראל, הודו, קנדה ואוסטרליה, בקשות פטנט מוגשות באנגלית, ההגשות באסיה דורשות תרגום לשפה המקומית, דבר שלעתים מסבך את ההתדיינות בבחינת 'Lost in translation'".

עו"ד פרל ציין כי "התחומים הבולטים הצומחים בשנה החולפת מבחינת הגשת בקשות פטנט כתוצאה מהשקעות, אקזיטים והנפקות היו בתחומי האינטרנט והסייבר, תקשורת, מדעי החיים ומכשור רפואי ותחום האנרגיה, בעיקר אנרגיות מתחדשות".

עו"ד פרל התייחס לרפורמה הרגולטורית ההולכת וגוברת בשנים האחרונות בתחום הפטנטים בארה"ב ובאירופה, שאף גורמת לשינויי חקיקה."השינוי המרכזי בחוק הפטנטים בארה"ב בשנים האחרונות, נוגע באפשרות לתקוף פטנטים רשומים במשרד הפטנטים האמריקאי במספר הליכים של בחינה מחדש, המשלבים יכולת עריכת פטנטים וליטיגציה (בדומה להליך ההתנגדויות ובקשות הביטול בישראל)", הוא מסביר. "השינוי נועד, בין היתר, כדרך להתמודד עם העלויות הגבוהות הכרוכות בליטיגציית פטנטים בארה"ב וכחלק מהמגמה להקטין את מספר תביעות הסרק בפטנטים מצד בעלי פטנטים המכונים 'טרולים' (ארגונים הרוכשים פטנטים רק על-מנת לתבוע, והם ללא עיסוק מסחרי אחר). בנושא זה של טרולים קיימת כרגע חקיקה מוצעת הנידונה בבית הנבחרים ובסנט האמריקאי הכוללת הטלת מגבלות המקשות על הגשת תביעות סרק".

לדבריו, "יוזמה נוספת מרתקת התלויה ועומדת בבית הנבחרים האמריקאי קשורה לחוק פדרלי בנושא סודות מסחריים (ההגנה על סודות מסחריים כיום היא ברמת המדינות בארה"ב - ס'כ') וכן שני תיקים בתחום סימני המסחר התלויים ועומדים בפני בית המשפט העליון האמריקאי - עובדה המדגימה את החשיבות הגוברת של הקניין הרוחני וההגנה עליו לכלכלה האמריקאית והגלובלית".

עו"ד פרל מסביר כי "גם באירופה ישנה כיום דריכות רבה בעולם הקניין הרוחני, שכן שני שינויים מרכזיים עשויים להשפיע על הדרך בה פטנטים יירשמו ולאחר מכן יובאו בפני הערכאות המשפטיות. כיום, הרישום באירופה הוא מרכזי או מדינתי, אך ההתדיינות בדבר הפרה ותוקף הפטנט לאחר תום תקופת ההתנגדויות - הוא מדינתי. לפי השיטה החדשה, פטנט אירופאי יהיה תקף במרבית מדינות האיחוד וליטיגציה בגינו, אם תהיה, תיעשה ברמה האירופית ולא המדינתית".

המובילה בעולם: סין

ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד ריינהולד-כהן, מציין כי "בשנה החולפת תחום הקניין הרוחני התאפיין בהמשך העלייה בהגשת בקשות פטנט ברחבי העולם, כאשר המדינה המובילה בכמות הבקשות שמוגשות בה היא סין. בשנת 2014 הוגשו ברחבי העולם כ-2.5 מיליון בקשות לפטנט; בסין לבדה הוגשו יותר מ-750 אלף בקשות לפטנט ובנוסף עליהן הוגשו מספר דומה של בקשות ל"מדגם תועלת", שהוא סוג של זכות קניינית דמוית פטנט שמוענקת ל-10 שנים. חמשת היעדים המובילים להגשות פטנט בעולם הינם ארה"ב, סין, אירופה, יפן וקוריאה, כאשר מתוכם ארה"ב וסין מובילות במקום הראשון והשני, בהתאמה, כיעד להגשה מחוץ לארץ המקור של המגיש".

כהן מציין גם כי "השנה החולפת התאפיינה גם בכמות גדולה מאד של מיזמים חדשים, כפי שהדבר בא לביטוי בהיקפי גיוסים וכן בצמיחה בבקשות לרישום פטנט. לעניין האחרון, נראה גם שאיכותן של האמצאות והמשמעות העסקית של בקשות הפטנט עלתה". לדבריו, "התחומים הבולטים השנה בהגשת בקשות הפטנט עבור חברות וממציאים ישראלים היו בתחום האינטרנט, IoT, סייבר, היי-טק, בטחון, ננוטכנולוגיה, איכות סביבה, אגרוטק, מכשור רפואי, טכנולוגיה ירוקה, אנרגיה מתחדשת ועוד.

כהן מציין עוד כי השנה הגיעו נושאים חשובים לבתי המשפט, שעוררו שינויים בתחום הפטנטים. "נושא מרכזי בפסיקה הישראלית ב-2014 היה עניין אמצאות שירות, שנדון בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים שפועלת מכוח חוק הפטנטים. השאלה שעמדה לדיון הייתה עניין התוקף של ויתור שעשה ממציא לקבלת פיצוי על אמצאתו, ויתור עליו חותמים עובדים כעניין שבשגרה במסגרת הסכמי העבודה שלהם או במסגרת הסכם על סיום יחסי העבודה". לדברי כהן, "הוועדה קבעה בהחלטתה שוויתור כזה הוא בעל תוקף - החלטה ששומטת את הקרקע מתחת ממציאים רבים ששקלו לתבוע פיצוי כספי על אמצאתם על-בסיס פסיקות קודמות של הוועדה ובתי המשפט. ייתכן שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה, שכן תלוי ועמד ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט העליון".

כהן מוסיף כי התקבל פסק דין חשוב שבו ניתנו הנחיות לבתי המשפט בעניין בחינת היקף המונופול המוגן בפטנט. "בדצמבר 2014 ניתן פסק דין של העליון בעניין תביעה של חברת 'פלסאון' להפרת פטנטים שלה על-ידי חברת 'טרפלקס פל-ים'. בהחלטה שניתנה ב'גלגול ראשון' של התיק, מצא בית המשפט המחוזי הפרה של הפטנטים. העליון הפך את ההחלטה וקבע שהפטנט לא הופר, וכי לו הייתה מתקבלת טענת ההפרה, הפטנט היה נמצא לא-תקף.

חשיבות פסק הדין היא במתן הנחיות לערכאות, שבמקרים רבים אינן מיומנות דין, על הדרך הנכונה לבחון תביעות מאין אלה. ההחלטה קבעה שעל בית המשפט להתחיל ראשית בבחינה של היקף המונופול המוגן בפטנט, בטרם בחינת שאלת ההפרה. בכך אימץ, למעשה, בית המשפט את הסדר בו נבחנות אותן שאלות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בארה"ב. הנחיות כאלה חשובות, בפרט שאין לנו בישראל בתי משפט יחודיים לטיפול בענייני קניין רוחני, שקיימים במדינות רבות אחרות".