בשנים האחרונות חצו שלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל את רף 200 עורכי הדין המועסקים בהם. משרד הרצוג-פוקס-נאמן מעסיק 265 עורכי דין; במשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות' מועסקים 250 עורכי דין; ומשרד גולדפרב-זליגמן מעסיק 210 עורכי דין.
תופעת המגה-משרדים, שהשתלטה על מחוזותינו בשנים האחרונים, מיוחסת בין היתר למגמה שכבשה את שוק עורכי הדין - מגמת המיזוגים ואף מגה-מיזוגים.
מגה-מיזוג אחד, שנחשב בשנת 2011 למיזוג הגדול ביותר בהיסטוריה של ענף עריכת הדין, היה המיזוג בין המשרדים גולדפרב וזליגמן. ואולם, בשנים האחרונות התקיימו לא מעט מיזוגים קטנים יותר, בינוניים, שאף להם הייתה השפעה משמעותית על המשק.
סקר מיוחד שערכה עבור "גלובס" חברת המחקר GLawBAL בראשות עו"ד דוד (דודי) זלמנוביץ' (שחלקו הראשון פורסם שלשום ב"גלובס"), בחן לעומק את מגמת המיזוגים שהשתרשה באופן עמוק בשוק עורכי הדין בישראל.
כמו כן, הסקר בדק מה קורה בתחום המיזוגים בעולם, ומסתבר כי מיזוגים הם הטרנד האופנתי ביותר בעולם עורכי הדין גם בחו"ל.
מהסקר עולה כי שנת 2013, ועוד יותר מכך שנת 2014, היו שנות שיא במיזוגים, ובפרט מיזוגים גדולים. לדברי זלמנוביץ', "כחלק ממענה להשפעות המיתון וכחלק מתהליך הגידול או הרחבת ההתמחויות, המשרדים מבינים יותר ויותר את יתרונותיו של המיזוג".
כך, מהנתונים הנאספים על-ידי חברת המחקר GLawBAL בארה"ב על היקף המיזוגים, עולה כי בשנת 2014 הגיע היקף המיזוגים של משרדי עורכי דין בארה"ב לכ-100 מיזוגים.
"רק לאחרונה התבשרנו על מגה-מיזוג עצום בין משרד Denton ומשרד סיני - שהפך למשרד הגדול בעולם עם 6,500 עורכי דין ו-120 סניפים ב-50 מדינות", אומר זלמנוביץ'.
מגמה של עלייה בביקוש
בישראל, שנת 2014 הסתיימה במיזוג גדול בין משרד דודי תדמור ושות' ומשרד פרופ' יובל לוי ושות'.
מהסקר של עו"ד זלמנוביץ' עולה כי בקרב 40 המשרדים הגדולים בישראל 57.5% ערכו מיזוג משמעותי בשנים האחרונות, 20% ביצעו מיזוג חלקי (צירוף מחלקות מתמחות בתחום מסוים למשרד), וכ-22.5% לא ביצעו מיזוג, אך צירפו שותפים בכירים עם לקוחות למשרדם.
זלמנוביץ' מציין כי "לא תמיד קל למשרדים לשמר ולנהל ארגונים אלה שגדלו במהירות, ובשניים מבין המשרדים הגדולים תועדו לאחרונה גם עזיבות של שותפים בכירים ועימם שכירים, ואף לאחרונה צפינו בפירוק שני משרדים בינוניים".
לפי הסקר, הביקוש הכללי למיזוגים עלה בשנת 2014 ב-40.5% לעומת שנת 2013; ב-56.5% ב-2013 לעומת שנת 2012; ובכ-15% ב-2012 ביחס לשנת 2011.
בנוסף, הסקר מצא כי הביקוש למיזוג "גדול" בשנת 2014 עלה על 46.6% ביחס לשנת 2013. נתון זה מלמד כי משרדים מבינים יותר ויותר את האלמנט של גודל המשרד ביחס למיצובו, העדפות לקוחות מחו"ל, השפעה על המעמד במכרזים וכיוצא בזה.
הסקר בחן גם את הביקוש למיזוגים לפי תחומי התמחות של המשרדים. בין היתר עלה כי הביקוש למשרדי חדלות פירעון, שזכה תוך כדי שנות המיתון ולאחריהן לביקושים גבוהים, ירד בשנת 2013, אך עלה שוב בשנת 2014 ב-14%.
לדברי זלמנוביץ', "מדובר בפועל יוצא של הסדרי חוב רבים והגדלת תחום הנשייה של נושים גדולים במשק מזה, והבנה של משרדים גדולים שהם צריכים יחידת חדלות פירעון בתוך המשרד".
הביקוש למשרדי שוק הון, ששמר על מגמת עלייה (גם אם נמוכה) בשנים האחרונות, ירד ב-2014 ב-7%, כאשר הסיבות לכך, לפי הסקר, הן ירידה יחסית בפעילות בתחום זה ובעיות תמחיר של תחום פעילות זה.
בנוסף, נמצא כי הביקוש למשרדי דיני עבודה שומר על מגמה של עלייה בביקוש, ולא מקרה הוא שב-2014 התבצעו 4 מיזוגים בתחום דיני העבודה.
הביקוש למיזוגים עם משרדי מקרקעין, שהואט בשנת 2013, חזר לגדול ב-33.9% (ביחס לשנת 2013), כאשר הסיבה לכך ברורה - והיא היקף הפעילות והרתיחה בתחום הנדל"ן בישראל.
בראש: התרבות הארגונית
עו"ד זלמנוביץ' בחן גם את הסיבות למיזוג. התשובה לשאלה זו מבוססת על לימוד סטטיסטי של כעשור בקרב מעל 1,000 גורמים או משרדים המבקשים למזג או להתמזג, לרכוש או לשתף פעולה, בדרכים שונות, אשר להם הוצגה השאלה: מהן 3 הסיבות המרכזיות בעיניהם למיזוג.
מהסקר עולה כי 3 הסיבות המרכזיות המניעות משרדים למיזוג, רכישה או שיתוף-פעולה, הן: הרצון להגדיל את שולי הרווח לשותפים (78.2%), רצון להגדיל את המשרד לשם הגודל (63.8%) ורצון להרחיב את התמחויות המשרד (56.6%).
עוד נמצא כי הנושא החשוב ביותר למשרדים בעת מיזוג, רכישה או שיתוף-פעולה, בפער גדול מאוד, הוא התרבות הארגונית וההיבטים הפרסונליים אצל הגורם אתו יתבצע המהלך (59.8%), ורק לאחר מכן נמצאים שיפור הביצועים הפיננסיים (27.8%) או רמת המקצועיות של המשרד (12.4%).
הסקר בחן, בדיעבד, גם את הסיבות לאי-הצלחה של מהלכי מיזוג כושלים, ומצא כי ב-62.4% מהמקרים אי-הצלחת המיזוג מיוחסת להיבטים פרסונליים או תרבות ארגונית; 28.3% ממקרי הכישלון מיוחסים לאי-בדיקת נאותות נכונה ערב המהלך; ורק 13.8% מיוחסים להצלחה הכלכלית של המיזוג.
לדברי עו"ד זלמנוביץ', "יש לציין כי אי-הצלחת המיזוג אינה בהכרח פירוקו. לעתים אי-ההצלחה משתקפת בראייה הסובייקטיבית של השותפים או בערכים כלכליים, כאשר שני גורמים אלה אינם דרמטיים עד כדי פירוק המיזוג".
השלמה של משרד נישה
הסקר מספק תשובה גם לשאלה מהם 3 היעדים המועדפים למיזוג, רכישה או שיתוף-פעולה של המשרדים המבקשים לבצע מהלכים אלה.
מהנתונים עולה כי בקרב 88.6% מהמשרדים, היעד המועדף הוא משרד נישה להשלמת התמחויות. "בהשלמה של משרד נישה, יכול משרד לצרף אליו את המיומנות המבוקשת, מבלי לשנות בהרבה את התרבות הארגונית של המשרד", מסביר עו"ד זלמנוביץ'.
עוד נמצא כי 69.9% מהמשרדים מבקשים להתמזג עם משרד בגודל פחות או יותר זהה למשרד שלהם, אך משלים מבחינת התמחויות, גם אם מעשה מיזוג שכזה ישליך על התרבות הארגונית של שני המשרדים; 51.2% מהמשרדין מבקשים כי המיזוג יסייע להם בנטל השיווק.
בהמשך ל-3 הסיבות המרכזיות, נמצא כי 44.4% מחפשים משרד בעל מיתוג וקשרים טובים יותר משלהם, ו-38.7% מחפשים להתמזג עם משרד בו מככב "רינמייקר" ("מוריד גשם") מוביל.
"ריינמקרים" במשרדים הם עורכי דין שהערך שלהם לפירמה נמדד בכסף. הרבה כסף. מדובר בעורכי דין בעלי קשרים או מעין "אנשי מכירות" מעולים של המקצוע, שמצליחים למשוך לקוחות ולהגדיל את שורת ההכנסות של המשרד.
הסיבות המרכזיות למהלך של מיזוג
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
