יש פתרון זול ומיידי יותר מהרכבת הקלה. אז מדוע זה לא קורה?

יש פתרון זול ופשוט יותר מהרכבת הקלה. אז מדוע זה לא קורה?

ישראל כץ - שת"פ עם הסינים לבניית הרכבת המהירה לאילת / צילום: לשכת העיתונות
ישראל כץ - שת"פ עם הסינים לבניית הרכבת המהירה לאילת / צילום: לשכת העיתונות

שש שנים יימשכו העבודות על קו הרכבת במטרופולין גוש דן. שש שנים ו-15 מיליארד שקל הם הרבה זמן והון עתק, וזו רק ההתחלה. לפרויקטים כאלה יש נטייה להתארך ולהתייקר. כך המצב בקו הרכבת התחתית שנחפר כעת באמסטרדם, כך גם בלונדון, ב"קרוס-ליין" שהעבודות עליו בקושי התחילו.

איני רוצה להתנבא לגבי מידת השימוש בקו המתוכנן, אך חוששתני שגורלו יהיה כגורל הרכבות שנבנו בברצלונה ובבילבאו בשנות העושר שלהן. נניח לספק זה לרגע, שכן לגבי דבר אחר הנוגע לכדאיות הפרויקט - אין ספק.

קיראו עוד ב"גלובס"


אין ספק שאת המטרה שרוצים להשיג באמצעות המיזם היקר והממושך שיוצא לדרך באוגוסט, אפשר להשיג מיד ובזול, ובלי המחירים של אי-נוחות לתנועה ולהפרעה למהלך החיים בעיר, הנלווים לפרויקט כה גדול.

מטרת הרכבת לפרום את פקק התנועה החונק את המטרופולין. אנחנו מקווים שהיא תאפשר לנו כמשק וכמדינה לחסוך את שעות עבודה המתבזבזות בפקקים, לצמצם את זיהום האוויר והתאונות, ולחסוך לנו כפרטים את חובת ההחזקה במכוניות, מבלי שנאבד את הנגישות למרכזי החיים: בילוי, תעסוקה ומסחר.

אין מחלוקת על המטרה ועל חשיבותה - כולם רוצים להשיג אותו דבר. אבל מה אם אפשר להשיג זאת מיד ובזול, בלי לחפור, בלי למתוח מסילות ברזל, בלי לשלם הון עתק מהתקציב הציבורי, בלי לשבש את חיי המסחר ולהקשות על חיי תושבים ויוממים?

אפשר לחלץ אותנו מהפקק בתשתיות קיימות: רשת הכבישים שכבר פרושה, וכלי התחבורה שבשימוש היום: אוטובוסים, מוניות, כלי הרכב הקלים והחשמליים שהפופולריות שלהם הולכת וגואה. כל מה שצריך לעשות הוא - לפנות להם את הדרך. להכריז שאנחנו מפסיקים לתת עדיפות למכוניות פרטיות, ונותנים את זכות הדרך לתחבורה חליפית.

...

שוו בנפשכם שלאורך כל הכביש הקיים, לאורך קו הרכבת המתוכנן, יש ממחר בבוקר, נתיב שמוקצה לתחבורה שיתופית: אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות, וכלי רכב שנוסעים שבהם 4-5 אנשים ויותר. שוו בנפשכם שלצד הנתיב של כלי הרכב שנוסעים בהם רבים, יש נתיב שמוקצה לכלי רכב קלים: אופניים רגילים וחשמליים, קלנועיות, קורקינטים וכיו"ב. כל כלי התחבורה שעדיפים ממכוניות פרטיות, שאינם תופסים מקום רב בכביש, לא מתחרים על חניה במרחב הציבורי, ובריאים יותר לגופנו ולאיכות האוויר והסביבה.

אם זה נראה פשוט ומובן, השאלה היא - מדוע זה לא קורה. למרבה האירוניה, זה לא קורה משום שזה פשוט, משום שזה פשוט וזול.

בפתרון הזה אין כסף, אין תקציבי ענק שיוצאים על בניית תשתיות ועל קניית רכבות ומכניסים כסף ליבואנים וקבלנים. כמעט אף מנהיג - לא שר ולא ראש עיר, לא התגאה מעולם בכך שחסך כסף, אבל כולם, מאז ומעולם גאים וחפצים לספר על "השקעות", וככל שהסכומים גבוהים יותר, הרי זה משובח.

בפתרון שלנו, אין טקסים שאפשר לגזור בהם סרטים, אין גשרים וחפירות שאפשר לעמוד בהם לתצלומים חגיגיים ואין כסף גדול. הפתרון שלנו, רק יביא מהר, מיד, בזול ובלי תופעות לוואי לפתיחת הפקק במטרופולין תל אביב, אבל זה כנראה לא מספיק.