למה פירמות עורכי הדין הזרות לא באות לישראל?

ב-3 שנים חלפו מאז שהחוק הישראלי התיר לראשונה פתיחה בארץ של משרדי עורכי דין המתמחים בדינה של מדינה זרה. 3 שנים אחרי, קשה להגיד שפירמות עורכי הדין הבינלאומיות הגדולות שטפו את השוק הישראלי, ובכל זאת, כמה שמות בולטים פתחו נציגות צנועה בישראל. מי הם המשרדים הזרים הפועלים בישראל, כיצד ביססו את נציגותם ואיך ישראל נראית מנקודת מבטם?

ישראלים רבים מכירים את החוויה של ניפוץ המיתוס בקשר לגודלה של ישראל בקרב עמיתים לעבודה או מכרים מעבר לים. מספר הזוכים בפרסי הנובל, נתח הסיקור הבלתי פרופורציונלי בתקשורת הבינלאומית, ראש הממשלה המצטייר לעתים כיריב פוליטי שקול לנשיא ארצות-הברית, כמות הפטנטים הרשומים לנפש - קשה לשים את האצבע בדיוק על הסיבה, אבל ישראל נדמית למי שלא ביקר בה, כמדינה גדולה הרבה יותר מכפי שהיא באמת.

אולי דווקא העובדה שפירמות עורכי הדין הבינלאומיות לא בדיוק עטו על ההזדמנות לפתוח נציגות בישראל, מאז שהדבר הפך לאפשרי לפני כ-3 שנים, מחזירה אותנו לפרופורציה. ישראל קטנה, כלכלתה קטנה, ופתיחת נציגות ישראלית אינה בדיוק בראש סדר העדיפויות של קברניטי רוב פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם. אך בכל זאת, יש מי שמגלה עניין מסוים בישראל, וגם יודע לספר איך עולם העסקים כאן נראה למתבונן מבחוץ.

נציגויות של עד 7 עורכי דין

ל-12 משרדי עורכי דין בינלאומיים ישנה נציגות בישראל, כך עולה מנתונים שאספה חברת נישלס ליגל מרקטינג. בין אלה ניתן למצוא שירות משפטי לפי הדין של 4 מדינות: 6 משרדים מייעצים לדין של ארה"ב, ארבעה - לדין האנגלי, אחד לדין הצרפתי, ואחד - משרד YINGKE - לדין הסיני.

שני משרדי עורכי הדין המומחים לדין הזר הגדולים בישראל הם משרד Asserson המתמחה בדין האנגלי ומשרד S. Wimpfheimer, Aronoff & Co .SWA שלו סניפים בירושלים וברמת-גן (וגם סניף קטן יותר בניו-יורק), והוא מתמחה בדין האמריקאי. כוח האדם בשני המשרדים הללו מתבסס על עולים חדשים, בעלי רישיון לעריכת דין באנגליה ובארה"ב. לפי נישלס, בשני המשרדים פעילים כ-10 עורכי דין.

מבין המשרדים הבינלאומיים הגדולים, הבולט ביותר מבחינת גודלו הוא "גרינברג טרואריג". מדובר בפירמת ענק המעסיקה כ-1,800 עורכי דין ב-37 משרדים ברחבי העולם. הסניף הישראלי יושב במגדלי עזריאלי, ובו 7 עורכי דין.

פירמת הענק DLA PIPER, מחזיקה נציגות של שני עורכי דין בישראל. כך גם המשרדים פוקס-רוטשילד, מינץ-לוין וזכנר-אלמן-קראוס. "במרבית המשרדים המחזיקים נציגות של עורך דין אחד, הנציג עוסק למעשה בפיתוח עסקי ובאיתור לקוחות ישראלים בעלי צרכים משפטיים בחו"ל, כך שלמעשה לא ניתן ייעוץ משפטי ממשי בישראל", מסביר עו"ד עידן נישלס, מנכ"ל נישלס ליגל מרקטינג.

פרט למשרדים הפועלים פיזית בישראל, משרדים רבים בעולם מחזיקים דסק ישראלי במשרדיהם בחו"ל. חברת נישלס אספה נתונים על 74 משרדים שכאלה.

"ישראל ידידותית לעסקים"

עו"ד ג'ואי שבות הוא שותף בפירמת "גרינברג טרואריג", הפירמה הבינלאומית המחזיקה את הסניף המשמעותי ביותר בישראל.

בין לקוחותיו, חברות ישראליות ובינלאומיות שונות, מקבוצת דלק, דרך Intercontinental Exchange Group, בעלת בורסת ה-NYSE בניו-יורק, וכלה ברשת קמעונאית עולמית גדולה שתחל בקרוב בפעילות בישראל.

שבות סבור שישראל נראית ידידותית לאיש העסקים הזר, יותר ממה שרבים נוטים לחשוב. אך עדיין יש מה לשפר, לדבריו, בעיקר בעבודה מול רגולטורים בישראל, ובמיוחד בעמידה בלוח הזמנים.

שבות ייצג בשנים האחרונות מספר גופים בינלאומיים ומשקיעים גדולים בעסקאות שלהם בישראל, במיזוגים ורכישות, בעסקאות השקעה גדולות ובחוזים מסחריים שונים. לדבריו, העסקאות שבהן היה מעורב מראות על אמון של לקוחותיו בראש הישראלי, בכוח האדם הישראלי וביציבות המשק בישראל.

- יש דיבור נפוץ בקרב עורכי הדין הבכירים בישראל על אווירה שלילית כלפי עסקים, על כאוס רגולטורי ועל חשש מבריחת משקיעים. אומרים שישראל כבר לא ידידותית לעסקים - זה מוכר לך?

"סך-הכול אני מרגיש מהלקוחות שלי שיש אמון גדול בישראל. אני לא יכול להגיד שאני נתקל בדיבור על אווירה אנטי-עסקית בישראל מהכיוון שלהם. אני יכול להצביע על כמה נקודות שמראות אפילו את ההיפך. קח, לדוגמה, את ההתנהלות שהייתה בשנים האחרונות עם אינטל, שאינה לקוח שלנו בפעילות שלה בישראל, סביב הרחבת פעילותה. עצם העובדה שהמדינה מנהלת משא-ומתן עם אינטל על תנאי המיסוי שלה, מראה שהממשלה היא פרו-עסקים, שהיא יוצאת מנקודת ההנחה שהיא צריכה את אינטל, ולכן צריכה לנהל איתה שיח על התנאים שבהם היא תפעל בישראל. זו גישה ידידותית לעסקים, ללא קשר לשאלה אם עשו מספיק כדי לקבל מקסימום פעילות של אינטל בישראל או לא.

"דוגמה נוספת היא Citibank, שהקימה מרכז פיתוח בישראל. המדינה יצרה שורה של הקלות למחקר ופיתוח בתחום ה-Fintech והתוצאה היא שהמקום היחיד בעולם ש-Citibank מחזיק מרכז פיתוח חוץ מארה"ב הוא ישראל - אז לדבר על חוסר ידידותיות לעסקים, זה אולי מוגזם מעט. דבר שאני כן נתקל בו, ועל זה שמעתי גם לקוחות שלי מתלוננים, זה חוסר ודאות במקומות שהלקוח נדרש לבוא במגע עם רגולטורים, וגם בהתנהגות בלתי צפויה של פקידים".

- יש דוגמאות?

"לא אכנס למקרים ספציפיים, אבל יש ללקוחות שלי צרכים מרשות המסים, כמו הליכים של פרה-רולינג, יש צרכים מול המדען הראשי ומול רשות ההגבלים העסקיים. אני מדבר יותר על עניין תרבותי, על התנהלות של פקידים שמגלים לפעמים אדישות לגופים עסקיים שנדרשים לשירות שלהם. הבעיה הגדולה ביותר היא חוסר הוודאות לגבי לוחות זמנים בעבודה מול הרשויות בישראל".

"לא כמו הודו או סין"

בעת האחרונה מלווה שבות ענקית קמעונאית בינלאומית, שנכנסת לפעילות בישראל. שבות מספר שהכנת לקוח מעין זה לפעילות בישראל, כרוכה לפעמים דווקא בהסבר ללקוח שהוא פועל בסביבה עסקית מסוג די דומה למה שהוא מורגל בו. "יש לנו מצגת שאנחנו מעבירים ללקוחות חדשים על עסקים בישראל. הדבר הראשון שאנחנו מבהירים הוא שלעשות עסקים בישראל, זה די דומה לכל מדינה מערבית אחרת. כלומר - אין צורך לחשוב במונחים של תרבות עסקית שונה לחלוטין, כמו שנדרש ממי שרוצה לעשות עסקים בהודו או בסין", מספר שבות.

- רבים מדברים על עלייה צפויה בהשקעות בתחום ההיי-טק, לעומת מיתון צפוי בהשקעות "ריאליות" או בעסקים בלי נוכחות פיזית בישראל. האם אתה שותף לתחושה שרבות מההשקעות בישראל הן השקעות בקניין רוחני, בנכסים מהסוג שאפשר "לארוז" ולקחת לחו"ל?

"אני לא שותף לתחושה הזאת. לדוגמה - לפני כשנה הייתי מעורב בייצוג רוכש של חברה ישראלית המעסיקה מאות עובדים בישראל, חברה שנקנתה במאות מיליוני דולרים. נכון שהנכס העיקרי של החברה הוא לא פיזי, אלא טכנולוגי, אבל החברה מעסיקה מערך שלם של מתכנתים ונותני שירות בישראל. המשקיע, שהוא איש עסקים מוכר ברמה בינלאומית, ומן הסתם גם מנוסה מאוד, ידע את זה כשקנה את החברה, וזה לא הרתיע אותו - ההיפך. למיטב ידיעתי, יש לו כוונה לשמור את כוח האדם הישראלי שלו".

שכר מפתיע לרעה

עו"ד שבות סבור כי אחד מהדברים המפתיעים ביחס לשוק משרדי עורכי הדין הישראלי הוא שכר עורכי הדין המקובל במשרדים הגדולים.

"השכר נמוך מאוד ביחס לסטנדרט שאני מכיר", הוא אומר. "אני רגיל לסוג חשיבה, שלפיה בעד עבודה משפטית מהסוג הטוב ביותר, צריך לשלם משכורת שנותנות תמריץ אמיתי לעורכי הדין. מה שאני שומע וקורא לגבי רמת ההכנסה של עורכי דין, הוא די ממוצע. זה אולי מסביר את הכמות הגדולה יחסית של משרדי בוטיק טובים שיש כאן, כי אנשים לא מסתפקים במשכורות שמשולמות להם".

לדברי עו"ד שבות, רוב עורכי הדין הישראלים שעמם הזדמן לו לעבוד בשיתוף-פעולה, הינם בעלי רמה מקצועית מרשימה, גם בהשוואה למשרדי הענק האמריקאיים. לדבריו, "הפתיע אותי לטובה במיוחד לראות שבמשרדי בוטיק רבים, יש עורכי דין מצוינים".

"הכלכלה הישראלית הוכיחה איתנות פיננסית בזמן המשבר הפיננסי העולמי"

אחת מהפירמות הבינלאומיות שפועלת בישראל היא DLA PIPER. מדובר במשרד עורכי הדין הטוען לתואר "הגדול בעולם" מבחינת כמות עורכי הדין בו, עם למעלה מ-4,200 עורכי דין ב-79 סניפים הפרושים על-פני 31 מדינות. בישראל מחזיק המשרד נציגות קטנה. החל מ-2009 מייצג את המשרד שותף בכיר הפועל בישראל, עו"ד ג'רמי לוסטמן, ובתקופה האחרונה מועסקת בישראל עורכת דין נוספת מטעם המשרד. כיום ממוקמת נציגות DLA PIPER במגדלי עזריאלי בתל-אביב.

לוסטמן, שהחל בפעילות המשרד בישראל דווקא בשיאו של המשבר הפיננסי העולמי, מספר על ההפתעה החיובית שסיפק המשק הישראלי. "בזמן שבארה"ב ובמרבית מדינות העולם חוו את שיאו של המשבר הפיננסי, הוכיחה הכלכלה הישראלית איתנות פיננסית, מעמדה בכלכלה העולמית שודרג עם צירופה ל-OECD וגם עסקים מקומיים החלו להתרחב לחו"ל וזרם ההשקעות הזרות בישראל הלך וגדל. זו הייתה תקופה מצוינת להגיע לישראל", הוא אומר.

כנציג של המשרד בישראל, תפקידו של לוסטמן אינו מסתכם בייצוג משפטי רגיל של לקוחות, אלא במינוף של קשרי המשרד לטובת הלקוחות הישראלים. "אני מאמין שהערך האמיתי שלנו טמון בעובדה שאנו מסוגלים 'לחבר את הנקודות' ולהשתמש במארג הקשרים הגלובלי שלנו על-מנת לקדם את הלקוחות שלנו באמצעות יוזמות פרו-אקטיביות, במקום רק להגיב למהלכים עסקיים ומשפטיים", אומר לוסטמן.