מכה להוט ול-yes: היועמ"ש מתנגד להקלה בגבייה מלקוחות

היועמ"ש יהודה וינשטיין מתנגד לפשרה בתביעה ייצוגית נגד הוט ו-yes: "ההסכם והקנסות הנגבים מלקוחות בגין הוצאות גביית חוב - נוגדים את תנאי הרישיון"

לקוחות שצברו חוב כלשהו כלפי אחת מהחברות המעניקות שירותי טלוויזיה רב-ערוצית - הוט ו-yes - בוודאי מכירים את התופעה המטרידה, שבעבור חוב של עשרות שקלים שלא שולם בעתו, מתקבל מכתב מעורך דין כלשהו ובו דרישת תשלום של מאות ולפעמים אלפי שקלים נוספים, עבור "הוצאות הגבייה" של החוב.

לקוחות רבים נרתעים מטון המכתב, או מהקצב המסחרר שבו נופח החוב, ורצים לשלם את הסכום הנדרש לאלתר. אותם לקוחות לא יודעים שעצם דרישת הסכום הנוסף, על הוצאות הגבייה, היא שנויה במחלוקת, וייתכן שהיא נעשית תוך חריגה מתנאי הרישיון של חברת הכבלים וחברת הלוויין.

היום (א') הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבית המשפט, באמצעות עו"ד עמי עבר-הדני מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), כי הוא מתנגד להסכם פשרה שהושג בהליך ייצוגי בנושא חיוב הוצאות גבייה מלקוחות של הוט ו-yes.

מדובר בפעם השנייה בתוך שבוע שבה הגיש היועמ"ש לבית המשפט התנגדות לפשרה בתביעה ייצוגית בנושאים צרכניים. בשבוע שעבר התנגד וינשטיין להסכם פשרה בנושא "שירותי התוכן" הידועים לשמצה בסלולר.

הפשרה שהושגה בעניין הוט ו-yes - ושהשופטת מיכל נדב מבית המשפט המחוזי מרכז צפויה להחליט בקרוב אם לאשרה - נוגעת לתביעה שהבקשה לאישורה כייצוגית הוגשה כבר ב-2011. התביעה עוסקת בהפרת תנאי הרישיון לכאורה של הוט ו-yes, הקובעים כי הוצאות הגבייה בגין חוב של לקוח לא יעלו על 10% מגובה החוב.

לפי הסכם הפשרה, הוט ו-yes יערכו "מבצע גבייה" עבור לקוחות שחובם הועבר לטיפול של עורך דין חיצוני, למשך חודשיים. במהלך אותם חודשיים תימחק יתרת הריבית, ותינתן הנחה בשיעור 35% על שאר מרכיבי החוב כולל קרן, הוצאות ושכר-טרחה, בכפוף לכך שמרכיב שכר-הטרחה עצמו על החוב לא יפחת מ-10% מגובה החוב.

היועץ מתנגד לאישור הסכם הפשרה, והוא סבור כי לא זו בלבד שההסכם מנסה להכשיר רטרואקטיבית גבייה בניגוד לתנאי הרישיון, אלא שיישומו - באם יאושר - יהווה הפרה של תנאי הרישיון.

"הוט ו-yes הפרו את תנאי הרישיון וגבו לאורך שנים סכומים, אשר לעמדת היועמ"ש אסור היה להן לגבות לפי תנאי רישיונן, וכעת הן מבקשות להסתמך על אותה התנהלות בהסכם הפשרה דנן. יש לבחון את ההסכם לאורן של עובדות אלה", צוין בעמדת היועץ. "העולה מהסדר הפשרה הוא כי לגבי חלק בלתי ידוע ממקבלי ההטבה בעלי חובות עבר, יעבור מרכיב שכר-הטרחה בלבד את מגבלת 10%, וזאת כאמור בניגוד לדין. לגבי כל קבוצת מקבלי ההטבה, ברור כי סך כל הוצאות הגבייה (לרבות שכר-הטרחה) בגין חובם יעבור בוודאות את מגבלת 10%".

"הוצאות לא ריאליות"

אחת מהטענות שהעלו הוט ו-yes בהליך נוגעת לרף האחוזי שנקבע בהוראות הרישיון, שהוא בלתי ריאלי לתפיסתן. בהליך בבית המשפט עלו מקרים שבהם עלויות הגבייה הגיעו למאות ואפילו לאלפי אחוזים מגובה החוב, במיוחד בקשר לסכומים קטנים שכמעט כל הוצאה לגבייתם תעלה על 10%. כך לדוגמה, עבור חוב של 10 שקלים נדרשו 174 שקל הוצאות גבייה - כלומר הוצאות העולות כדי 1,740% מגובה החוב.

לטענת החברות, אין להן דרך אחרת להתמודד עם גביית חובות אלא להשתמש במשרדי עורכי דין חיצוניים לצרוך הגבייה, דבר שבאופן בלתי נמנע יגרום להן להוצאות גבייה העולות על 10% מגובה החוב.

בהתייחס לטענה זו, נכתב בעמדת היועץ כי ל"טענת החברה, לפיה הפעלת מערך עורכי דין חיצוניים הוא הפתרון היחיד לגביית החובות, נקבע כי אין בה ממש, והדבר לא הוכח. אדרבא, קיימים פתרונות רבים, החל במשלוח מכתבי התראה בידי עורכי דין פנימיים של החברה, עובר בקביעת מנגנון גבייה צנוע יותר המוגבל להוראת הרישיון, וכלה במסלול המקוצר של ההוצאה לפועל שדורש מעורבות מינימלית של הפונה בתיקי תובענות שגובה החוב בהן הוא עד 10 אלפים שקלים, כאשר אין דרישה לייצוג בידי עורך דין, ומערכת ההוצאה לפועל היא הפועלת לגביית החוב".

"כוח דואופוליסטי"

טענה אחרת של החברות היא כי תנאי הרישיון מגבילים אותן רק כלפי לקוחות שלהן ולא כלפי מי שהיו לקוחות בעבר אך חדלו מלהיות כאלה. היועמ"ש התייחס לטענה וציין כי קבלתה תרוקן מתוכן את סעיף המגבלה של 10%.

"תכלית ההוראה ליצור את אותו איזון מידתי סביר וראוי בין החברה לבין הצרכנים, והכול בהתחשב במשאביהן וכוחן הדואופוליסטי של החברות לעומת חולשתו של כל לקוח ולקוח. קבלת פרשנות החברות משמעה כי אלה ישתמשו, כפי שקורה בפועל, בכוחן ובמשאביהן העדיפים לצורף השתת הוצאות גבייה בלתי סבירות על הלקוחות".

הדבר המעניין ביותר בתגובת היועץ - ואולי גם המצער ביותר בה - הוא ההתייחסות למכתבים ששלחה מועצת הכבלים והלוויין, הרגולטור המסדיר את פועלן של yes והוט, לחברות, בהן פירטו נציגי המועצה כי נודע להם שכל אחת מהחברות מפרה את תנאי הרישיון באמצעות חיוב לקוחות בהוצאת גבייה של מעל 10% מגובה החוב.

מכתבים אלה נשלחו לחברות בשנת 2004, לפני 11 שנים! איך קרה ש-11 שנים לאחר שליחת אותם מכתבים, בית משפט בישראל עדיין דן באותה פרקטיקה מתמשכת, של הפרה לכאורה של הרישיונות של הוט ו-yes, שאף מבקשות להמשיך ולהפר - כך לפחות לפי עמדת המדינה - את תנאי הרישיון שלהן?