מתי בפעם האחרונה דמיינתם לעצמכם שאתם מתפטרים?

מתישהו בסביבות גיל 45 פלוס מינוס השיחה הזאת עולה - עם בן זוג, חבר, מאמן, איש סוד. מסתכלים אחורה על כ-20 שנות קריירה, ואז מסתכלים קדימה ומבינים שלפחות מבחינת שנות עבודה, אנחנו אפילו לא באמצע הדרך. בעיתונים אנחנו קוראים שיש לנו בכלל מזל שיש לנו עבודה, ועוד אצלנו חמים ונוח ומוכר. אז מה הבעיה, למה אנחנו מנהלים את השיחה הזאת על המשך הקריירה באמצע החיים?

במשך 20 שנות קריירה טיפסנו, בנינו, צמחנו. התמקצענו. אף פעם לא חיפשנו חמים ונוח. אבל אחרי כל כך הרבה שנים עלולה להזדחל תחושת שאננות. אם אתם עושים פחות או יותר אותו דבר המון שנים, ייתכן שאתם כבר על "טייס אוטומטי" ויש בזה שני סיכונים - האחד הוא חיצוני, שלא תשימו לב שמשהו סביבכם משתנה ואתם הנכון. והשני הוא פנימי, והוא זה שפעמים רבות גורם כבר לא טסים במסלול את האי-נוחות - שזה כבר לא מאתגר ובעסק הזה אתם יודעים ש"חמים ונוח" זו ההתחלה של הסוף.

גם אתם מרגישים ששאננות אינה הבעיה שלכם, עצם העובדה שאתם שואלים את עצמכם שאלות על המשך הקריירה הוא סימן לכך שיש מקום לעשות בדק בית. בשלב הראשון תבדקו את עצמכם, את הרצונות שלכם ואת הביצועים שלכם. אפשר להתחיל בהכנת רשימה של כל מה שאתם אוהבים ולא אוהבים בעבודה ובשאלה אם אתם מאותגרים או "משייטים". זה גם הזמן לשאול את עצמכם אילו דברים שמתם בצד בעבר בשביל הקריירה ואולי עכשיו הגיע הזמן להפנות אליהם זמן ומשאבים.

בשלב השני תבדקו את הסביבה - המנהלים, העמיתים, הלקוחות. יש סימנים ברורים המעידים על בעיה, כמו העדר קידום, הערכות שנתיות לא מזהירות והערות על ביצועים, ויש גם סימנים שאינם קשורים ישירות אליכם, כמו ארגון או תפקיד שעתידם לא ברור בגלל קשיי שוק או כספים. אבל יש גם שאלות קשות יותר הנוגעות ליכולת המקצועית שלכם ביחס להתפתחות המקצוע - האם עדיין מגיעים אליכם להתייעץ? קונים מכם? מחשיבים את דעתכם?

בסטנפורד מקיים ה"מכון לקריירות מכובדות" תוכנית של שנה המיועדת למנהיגים מכל תחומי החיים המעוניינים להגדיר מחדש את תפקידיהם ואת הקריירה שלהם ולהשפיע ברמה מקומית, ארצית וגלובלית. מנהל התוכנית, דר פיזו, מתייחס לאותם סימני דרך שמצביעים על הצורך לשנות את שביל הקריירה. לדבריו, "אם לא נחפש באופן אקטיבי את סימני הדרך, לא נראה את הצהוב המהבהב ונמצא את עצמנו בתהליך שינוי כפוי".

אם אתם שואלים את שאלות אמצע הקריירה, אתם כבר יודעים שמתישהו בשנים הקרובות או שתמצאו שביל חדש - בארגון או מחוצה לו - או שהארגון יסמן לכם שהשיא מאחוריכם וידחוף אתכם למצוא אותו. למעשה, זו לא שאלה של אם, אלא של מתי, והשאלה היא רק אם אנחנו רוצים להיות מאלה שידעו שהיום הזה יגיע והתכוננו אליו או להשתייך לקבוצה שלא מבינה מאיפה זה בא לה ומה פתאום ולא יכול להיות.

אחת הדרכים להתכונן ליום הזה היא באמצעות ניסוי: פטרו את עצמכם לפחות פעם בשנה, ואז תבדקו עד כמה אתם מוכנים לצעד הבא בקריירה שלכם באמצעות חמש שאלות:

האם אתם מתחזקים קשרים מחוץ לארגון? העומק והרוחב של הקשרים שלכם בחוץ, אלו שתפנו אליהם ביום שבו תחליטו לבחון דרך חדשה, כל אלה תלויים במידת ההשקעה שלכם בתחזוק הקשר הזה. רבים מתהדרים ברשתות מצוינות בתוך הארגון עצמו, שבזכותן אנחנו משפיעים ומקושרים והן התשתית לקריירה שבנינו עד כה, אבל אם תפטרו את עצמכם לרגע, אתם עשויים לגלות שהרשת החזקה שלכם נשארה מאחור ובחוץ אין לכם מה שאתם צריכים לשלב הבא.

אחרי שפיטרתם את עצמכם, הכינו רשימה של 20 האנשים הראשונים שתתקשרו לספר להם שאתם עושים שינוי. מתי לאחרונה יצרתם קשר עמם (הודעת סמס בראש השנה לא נחשבת)? האם אתם יודעים מה קורה איתם? הם יודעים מה קורה איתכם?

מי ידבר בעדכם בבוא היום?

בקורס ניהול בכיר באוניברסיטה אמריקאית נחשפתי למושג "Speaking for", כלומר "לדבר בעד". מי בקריירה הארוכה שלכם יכול בבוא היום לדבר בעדכם, להמליץ, לעזור לכם בהתחלה החדשה? הכינו עוד רשימה, של 20 האנשים מהקריירה שלכם שיעזרו לכם בשלב הבא, ואז תשאלו את עצמכם את אותן שאלות.

האם יש לכם קורות חיים מעודכנים? כתבו קורות חיים, ואם אתם רציניים - עדכנו אותם שוב ושוב בכל שנה. ולעדכן זה לא להוסיף את התפקיד האחרון. לעדכן זה לקרוא את קורות החיים מההתחלה. אם מאחוריכם 20 שנות קריירה, שתי פסקאות על משרת הסטודנט הראשונה שלכם הן כבר לא רלוונטיות. חשוב עוד יותר, קראו את קורות החיים שלכם בעיניים של מנהל המגייס לתפקיד הבא שתרצו. האם יש לכם הניסיון הדרוש? האם הוא ברור מקורות החיים שלכם או מוסתר תחת הגדרות תפקיד ותחומי אחריות?

איך נראה ה-T שלכם? הרעיון של קריירה בצורת האות T הוצג לראשונה על ידי דיוויד גסט בתחילת שנות ה-90, במאמר שחיפש את "איש הרנסנס של המחשוב". העיקרון פשוט: הקו האנכי מייצג את עומק הניסיון שלכם והקו האופקי את רוחבו. במילים אחרות, כמה ידע יש לכם, מהם יכולות העבודה ופתרון הבעיות שלכם ובאילו תחומים/מערכות/תרבויות הם מתקיימים. ומעל זה - עם עוד כמה תחומים/מערכות/תרבויות אתם יודעים לעבוד ולתקשר (ראו תרשים למעלה). שאלו את עצמכם, אם אין לכם חלק מהממדים הדרושים, מה תעשו עכשיו כדי להשלים את הפער?

האם הפרופיל שלכם ברשתות החברתיות מעודכן? עכשיו שיש לכם קורות חיים, עדכנו את הפרופיל ב-LinkedIn בהתאם. ודאו שהוא כולל את הניסיון שהגדרתם רלוונטי, את מילות המפתח הנכונות לשלב הבא בקריירה שלכם. בדקו את הקשרים שלכם ברשתות החברתיות - האם הם מעודכנים? רחבים? עמוקים? כאלה שתוכלו באמצעותם להגיע לשלב הבא שלכם?

שלא נתבלבל, הרעיון אינו לפוצץ רשימות קשרים ברשתות רק בשביל המספרים. הרעיון הוא שתשאלו את עצמכם מי נמצא ברשימות הקשר שלכם, היכן להשקיע זמן כדי לוודא שאתם מתואמים ומעודכנים? אם תקדישו לזה מחשבה, אולי תגלו שאתם צריכים להיות יותר מעורבים בקהילה מקצועית, בפורומים, ללכת לכנסים, להשתתף בפעילות מקצועית. אולי להשלים פער מקצועי או לפרוץ קדימה בתחום משלים.

הנה לכם סיבות טובות לפטר את עצמכם ולקבל במתנה פרספקטיבה מעודכנת על מצבכם. לא חייבים לעזוב עבודה כדי לחשוב על המשך הקריירה, והמשך הקריירה אינו חייב להיות מיידי ובחוץ. התמודדות עם המציאות, ולא הכחשה, היא צעד גדול בכיוון הנכון. וכשיגיע היום שבו תגלו (במקרה הרע) או תבינו (במקרה הטוב) שלשביל שהלכתם בו בעשורים האחרונים יש סוף, תהיו מוכנים יותר לעשות משהו בנידון.

*** הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com