אביר העניים

את לוי לא מעניינים העניים. מה שמעניין את רמי לוי, זה רמי לוי

רמי לוי  / צילום: תמר מצפי
רמי לוי / צילום: תמר מצפי

שני דברים אי-אפשר לקחת מרמי לוי: הוא איש עסקים המבין את נפש צרכניו וגאון ביחסי ציבור. יש לו את היכולת הפנומנלית לזהות את משאת הנפש שלהם, לרתום אותה ואת התקשורת לצרכיו בעיתוי מדויק - ולגזור קופון של יחסי ציבור אפקטיביים המעשירים את קופתו ומעמיקים את תדמיתו כגואל העניים.

לפני כמה ימים יצא לוי בהודעה דרמטית שהוא שוקל למכור כרטיסי קולנוע ב-9.9 שקלים - ומיד עטו עליו המיקרופונים השלופים, שלעברם אמר בענווה "רמי לווית" טיפוסית, המשדרת עממיות אותנטית, שהוא רוצה לאפשר לאנשים שלא יכולים לקנות כרטיסים ב-39 שקל לצאת ולראות סרטים.

חדי-האוזן הבחינו בוודאי שלוי עוד לא פותח בתי קולנוע מוזלים, אלא רק שוקל את המיזם - בדיוק כמו ששקל לפתוח בנק חברתי, שלא נפתח בסופו של דבר, אבל קיבל בזכותו כותרות גדולות. וכדי לסחוט את הלימון עד הקליפה, הוא הדגיש כי האולמות לא ייפתחו בשבת, כי מה אכפת לו להבטיח ללקוחותיו החרדים שיספק להם בית קולנוע כשר למהדרין.

ורסיה אחרת לאותו שטיק הייתה כשהרשות להגנת הצרכן הודיע בתחילת יוני כי תקנוס את לוי בחצי מיליון שקל על אי-סימון מחירים. לוי העצבני הזכיר לכל מי שרצה לשמוע שברחבות ליבו הוא מעסיק כמה מאות מוגבלים שתפקידם לסמן מחירים, ומה לעשות, לפעמים הם לא שמים את המחיר. "אז מה תהיה התוצאה?", קבל בהתרגשות, "שאפטר את העובדים המוגבלים?". המשפט הזה הוכיח כי אין לו בעיה להשתמש במוגבלים בקור-רוח כדי לעורר את רחמי הרשויות והציבור, במקום לקחת את האחריות על עצמו.

כי את לוי לא מעניינים העניים או המוגבלים. מה שמעניין את רמי לוי, זה רמי לוי. אם הם היו מעניינים אותו - הוא היה דואג קודם כל לעניי עירו, זאת אומרת לכמעט 80% מעובדיו שמקבלים שכר מינימום ובקושי גומרים את החודש, בעוד הוא ובני משפחתו המועסקים ב"שיווק השקמה", משתכרים מיליונים בשנה.

אם באמת היה אכפת לו מהעניים, הוא לא היה מתנגד באופן כל-כך נחרץ להעלאת שכר המינימום ויוצא נגד שלמה אליהו שהחליט להעלות את שכר המינימום של עובדיו ב-1,000 שקל, בטיעון מופרך ש"העלאת שכר המינימום תעלה את הכסף הפנוי לבזבוזים", וש"חצי מהעלאה הולכת למיסים עקיפים" (בהמשך טען לוי, כצפוי, כי דבריו הוצאו מהקשרם). הוא לא אמר אף מילה על היכולת לקנות סוף-סוף בשר פעמיים בשבוע או לשלם חובות, אולי כי היה עסוק בכסף שייאלץ "לבזבז" על משכורות לעובדים.

ואם חשבתם שקריסת מגה תימלט מבין ידיו של הרני רהב של הקמעונאים, טעיתם כמובן. לוי ניצל את ההזדמנות עד תום במיני הצהרות בומבסטיות שיושיעו את עובדי הרשת הקורסת.

אז כשאתם שומעים אותו אומר "אני אעסיק פי 2.5 עובדים משהעסיקו עד עכשיו בחנויות מגה, כל מי שירצה יוכל לעבוד", הוא בעצם מתכוון לומר: אין לי מושג כמה אנשים אקלוט, אם בכלל, ואת ברי-המזל שיזכו לעבוד אצלי אעסיק בשכר הכי נמוך שאני יכול לתת להם על-פי חוק. אז תמשיכו לחשוב איזה איש מצפוני וטהור אני, תבואו לקנות אצלי, ובחייכם, תעזרו לי להגיע לשווי חברה של 3 מיליארד שקל. 2.5 מיליארד שקל, השווי הנוכחי של "שיווק השקמה", לא מספיקים לי.