סקר: עלייה דרמטית במספר החברות שמעסיקות חרדים

תוך שש שנים זינק מספר החברות במגזר העסקי המעסיקות חרדים פי שניים - כך עולה מסקר מקיף שעיבודו הושלם בימים האחרונים במינהל המחקר של משרד הכלכלה בקרב 505 בתי עסק שפועלים בענפים שונים. הסקר נעשה באמצעות שאלונים שעליהם ענו בעלי עסקים, וממנו עולה כי בשנת 2014, 16% מכלל העסקים בישראל העסיקו חרדים. לשם השוואה, בשנת 2008 רק 8% מהעסקים בישראל העסיקו חרדים. עוד עולה מהנתונים כי ב-2014 הועסקו במגזר העסקי יותר מ-101 אלף חרדים, בהשוואה ל-48.5 אלף בקירוב בשנת 2008.

מי מעסיק חרדים, ומי אינו מעסיק

מחלוקה ענפית של בתי עסק שהעסיקו חרדים בשנת 2014, עולה כי רובם (44%) הועסקו בענפי השירותים הפיננסיים והבנקאות, 20% מבתי העסק פועלים בתחום המסחר ו-13% בתעשייה. 9% מכלל החרדים המועסקים במגזר העסקי עבדו בענף התחבורה.

מהסקר עולה עוד כי 49% מכלל העסקים שמעסיקים חרדים העסיקו בתקופה הנסקרת עובד אחד מהמגזר החרדי, כ-30% מהם העסיקו בין 2 ל-4 עובדים חרדים, 13% העסיקו בין 5 ל-10 עובדים ו-8% העסיקו יותר מ-11 עובדים חרדים. מרבית המועסקים החרדים, כך עולה מניתוח תוצאות הסקר, הם גברים.

רוב העסקים שדיווחו על העסקת חרדים הם עסקים זעירים, קטנים ובינוניים: 38% מהם מעסיקים בין עובד אחד ל-9 עובדים. העסקים הבינוניים והגדולים שמהווים 17.5% מכלל מעסיקי החרדים העסיקו כ-40% מכלל המועסקים החרדים במשק. כשליש מהעסקים שמעסיקים חרדים נמצאים באזור ירושלים.

במסגרת הסקר נבחנה גם סוגיית ההתאמות המיוחדות של עסקים בבואם לקלוט לשורותיהם עובדים חרדים. הסקר העלה כי 10.6% מכלל העסקים שדיווחו כי הם מעסיקים חרדים דאגו לקיים במרחב העבודה הפרדה בין גברים לבין נשים; 18.4% הקצו זמני תפילה לעובדים ו-12.7% הקצו לשם כך מקום מיוחד. 9.7% מהמעסיקים ציינו כי החילו כללים קפדניים על לבוש צנוע של כלל העובדים ו-12.9% ציינו כי פתחו במקום העבודה מטבח כשר.

- מרבית העסקים שהקפידו על התאמות מיוחדות להעסקת חרדים הם בבעלות חרדית או דתית.

"נוכחנו לדעת כי למרות שיש הבדלים ופערים חברתיים שונים בין עובדים חרדים לבין מעסיקים שאינם חרדים - מרבית המעסיקים החילונים לא ערכו התאמות בעבור עובדיהם החרדים. סביר להניח כי ברוב מהמקרים העובדים החרדים הם אלו שהתאימו את עצמם למאפייני העסק שבו הם עובדים, ולא להפך", הסביר אסף מלחי, חוקר ורכז תחום מחקר חרדים במינהל המחקר של משרד הכלכלה.

בעלי עסקים שאינם מעסיקים חרדים התבקשו לנמק במסגרת הסקר את הסיבה לכך. 49.4% מבעלי עסקים אלה ייחסו להפרדה בין גברים לנשים חשיבות רבה לכך; 31% נימקו זאת במיקום; 25.2% טענו כי אינם מעסיקים חרדים בשל היעדר השכלה וכישורים; 17.9% אמרו כי העסק שבבעלותם פתוח בסופי שבוע; 20.2% הסבירו זאת בקשיי כשרות או היכולת לאפשר קיום של תפילות ו-10.1% נימקו את החסם שעומד לפניהם בהעסקת חרדים בתכנים פוגעניים.

הסקר בחן גם את אופן הגעתם של החרדים אל בתי העסק שבשורותיהם הם עובדים: ברוב המוחלט של המקרים (71.3%) דיווחו בעלי העסקים כי הם נקלטו בתיווך של קרובים או חברים; 10.7% דיווחו כי הגיעו מיוזמתם ו-6.8% באמצעות ירידי תעסוקה. שאר העובדים נקלטו במקומות העבודה לאחר שענו למודעות דרושים באתרי אינטרנט ובעיתונות, או הוכוונו באמצעות שירות התעסוקה וחברות כוח אדם.

כך, מתשובות המעסיקים לעורכי הסקר עולה כי קליטת עובדים חרדים נעשתה בלי קשר לרקע החברתי או המגזרי שלהם: כרבע מהמעסיקים טענו כי בחרו בעובדים אלה כי הם "טובים ומסורים לתפקידם", כהגדרתם.

אריה דרעי: לא מופתע בכלל

שר הכלכלה, יו"ר ש"ס אריה דרעי, אמר כי אינו מופתע מהממצאים שעולים מן הסקר. "רמת שביעות הרצון הגבוהה בקרב מעסיקים מהעסקת עובדים חרדים אינה מפתיעה אותי כלל", אמר שר הכלכלה. "מדובר בציבור שמחונך מגיל צעיר לדבקות ולשקדנות ונכון לעבודה מאומצת ולהתמודדות עם אתגרים. יש לקוות שעוד עסקים יתנסו בהעסקת עובדים מקרב האוכלוסייה החרדית - ובכך נתגבר על תפיסות ודעות קדומות שלעתים מהוות עבורם חסם". רוב המעסיקים (85%) ענו במסגרת הסקר כי הם מכירים בחשיבות היציאה לעבודה של חרדים.

עם זאת, בעלי עסקים שלא מעסיקים בשורותיהם חרדים, הדגישו במסגרת הסקר כי סיוע של המדינה יאפשר להם לקלוט לשורותיהם עובדים חרדים: כ-45% מבעלי אותם עסקים ציינו כי כלי הסיוע הנחוץ הוא סבסוד שכרם של עובדים חרדים; 28% ביקשו לסבסד הכשרות לפני עבודה וכ-25% ציינו את סבסוד שכרם של עובדים חרדים תוך כדי עבודה.