מה קרה לט"ו באב?

מחר (ו') יצוין בישראל יום האהבה העברי - ט"ו באב. יום מרגש ללא ספק, אך השאלה היא מי מתרגש יותר: אנחנו, החוגגים - או המשווקים למיניהם החוגגים על חשבוננו.

בישראל מצוין ט"ו באב מאז ומעולם כיום של פיוס ואהבה. זאת, על-פי מאמר מפורסם של חז"ל: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". אך בזמן שזוגות האוהבים דנים בסוגיות של פיוס ואהבה, החנויות ורשתות השיווק בכל רחבי הארץ מצחצחות מרכולתן, משגרות את מוצריהם החוצה וצובעות הכול באמתלה של אהבה עטופה בצלופן, נוזלת בוורוד ומצועצעת נצנצים עד לכדי בחילה קיומית.

בעוונותיי אודה ולא אכחיש - אתאיסטית אני. אולם אין לי ספק כי חכמינו זכרם לברכה לא חשבו על הבושם החדש של שאנל בעת שקידשו את היום הזה.

אך הבה לא נכביר במילים ונאפשר למספרים להציג עבורנו את המידע הגרוטסקי:

רשת פרחים מוכרת בט"ו באב בסכום של כמיליון שקל ליום; רשתות בוטיק שוקולד מדווחות כי ביום האהבה מזנקות מכירות השוקולד פי שתיים מהרגיל, וכי עם השנים חל גידול משמעותי בהיקף המכירות; מסעדות ברחבי הארץ מרווחיות בממוצע כ-20% יותר בט"ו באב מאשר בכל ערב אחר; חנויות הבשמים גורפות סכומי-עתק ביום אחד; ועוד לא הזכרנו את התכשיטים, המתנות, חבילות השי, הדובונים הוורדרדים שקורצים לנו מכל פינה וכריות הלב האדומות משובצות הנצנצים. אפילו המלצות לרכישת מניות מיוחדות לט"ו באב כבר יש לנו. ומה לגבי טיסות? אהבה בשחקים יש! וגם המחירים מרקיעים שחקים בהתאם.

אם תכנסו לקניון כלשהו בימים הקרובים, תגלו אותם בכל מקום, את גזלני האהבה המיומנים. הם משתלחים בנו מכל עבר, מציעים "מבצעים לכאורה" על מצעים חדשים ויינות בוטיק; על חולצות לגבר ועל חצאיות לאישה; על הדיסק החדש של הזמר שאף אחד לא מכיר וכנראה בעוד יומיים אף אחד גם לא יזכור; ועל הנר לסלון שזורק קונפטי כשנכנסים לבית, שאם תוסיפו לו "רק 50 שקל", תקבלו אהיל תואם שמחליף צבעים בהתאם לאווירה. אבל איזו אווירה אנחנו רוצים לייצר, ריבונו של עולם, אווירה של נשף מלכותי ואורות ניאון? זה לא נשף סיום ולא מסיבת נישואים. זהו יום של פיוס ואהבה, כיצד הוא הפך להיות יום של פרידה מהתקציב החודשי?

ואיך זה קרה לנו בעצם? כיצד הפכנו חגיגה תמימה של מחולות בצבע לבן לחגיגה בזבזנית בצבע הכסף? האם המטרה האמיתית של היום הזה היא ציון האהבה? או שמא התרברבות בסחורה מיותרת? והאם האהבה שלנו באמת היתה מתרוקנת ללא מנורה עומדת ב-1,000 שקל? או רק חשבון הבנק התרוקן?

המשווקים אינם האשמים היחידים בזילות ט"ו באב, הם תוצאה של מה שאיפשרנו להם. אנו אלה שממהרים לחנויות, קונים מכל הבא ליד ומשתפים פעולה. מתסכל לומר כי המשווקים מתפרצים לדלת פתוחה. זו האחריות שלנו לסגור אותה לאלתר.

כמו שהדודאים כתבו: "בקיץ הזה תלבשי לבן, תחשבי מחשבות בהירות. אולי תקבלי מכתב אהבה... אני אבחר בך, ואת בי תבחרי, וביחד נהיה לרוב, בקיץ הזה תלבשי לבן... ותתפללי לטוב". בקיץ הזה תלבשי לבן, כמו שחז"ל ציוו.

ביום האהבה הזה, פשוט תאהבו. אל תתנו למשווקים לקנות אתכם במתנות ובמלכודות צרכניות. האהבה האמיתית איננה נמדדת בכסף.