דע את שכר חברך

כולנו רוצים לדעת כמה מרוויחים הקולגות שלנו. כך כדאי לברר

תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי
תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי

רִיקה בייקר, מהנדסת לשעבר בגוגל, הבחינה באפליית שכר כלפי קבוצות מסוימות (על רקע מגדר ומוצא), ועשתה מעשה: היא פרסמה את שכרה ברשת החברתית, ועודדה רבים כמותה להגיב ולעשות כך גם כן.

בייקר השיגה את מטרתה - היא קיבלה תמונה ברורה לגבי פערי השכר בגוגל, אך מנהליה כעסו, נזפו בה, התנכלו לה מקצועית, והיום עבודה בגוגל היא בגדר היסטוריה בעבורה.

הנורמה: הסתרה וסודיות

יש ארגונים שבהם מקובל לשמור על סודיות שכר, ואף להחתים עובדים על סעיף סודיות. יועצים רבים מעודדים ארגונים להמשיך בגישה זו, בהיותה משתלמת לבעלי המניות.

זאת, משום שלמעסיקים ההסתרה משמעה "כאב-ראש" אחד פחות. הם מנצלים את העובדה שעובדים רבים לא יודעים כמה הם שווים או שאינם יודעים איך לנהל משא-ומתן על השכר המגיע להם, ומקווים להרוויח מכך פחות השוואה וקנאה בין עובדים, פחות דרישות מצדם להידמות לחבריהם, ובסופו של דבר חיסכון כספי.

המגמה: שקיפות שכר

לעומת זאת, יש שטוענים ששקיפות שכר עדיפה, ומתאימה יותר לעידן המידע. לדבריהם, ההסתרה אינה משתלמת לארגון אלא מבזבזת לו אנרגיה מיותרת: העובדים המתבקשים לשמור על סודיות חשים מרמור ופרנויה לגבי אפליה אפשרית בשכרם. ומאחר שאין ברשותם ערוץ התקשורת המותר לדיון בנושא, זה משפיע על תפקודם לרעה.

בנוסף לכך, במקרים רבים של הסתרה הסוגיה נותרת רגישה, סבוכה ובלתי פתורה, ומובילה לחשדנות, חוסר-אמון כללי ומרמור. במקרים אחרים הדיון בכל זאת נפתח בין הקולגות בחדרי חדרים, למרות האיסור. אז הדרמות לא מאחרות להופיע, כשעובדים מגלים שחבריהם מרוויחים יותר מהם, נפגעים עמוקות, ומאבדים מוטיבציה.

כשאין שקיפות שכר בארגון

בארגונים שממשיכים להקפיד על סודיות שכר, עובדים רבים מנסים להשיג בעצמם את המידע, כדי להבין היכן הם ממוקמים בסולם השכר הארגון, כיצד הם מוערכים בתוכו, האם הם מופלים, ובהתאם לכך לדעת אם עליהם לפעול לשינוי, או שהם יכולים להמשיך לישון בשקט.

בפועל, הדבר רלוונטי בעיקר בשלושה מצבים:

1. כשהעובד בטוח ששכרו נמוך משל אחרים - אז המידע יכול להועיל לו בתהליך המשא ומתן על שכרו.

2. כשמדובר בשכר עובד שעוזב או שמקבל קידום, ובשל כך אינו מהווה תחרות כלפי המברר, ויש פחות סיכוי לקנאה ביניהם.

3. כשהעובד חושד ששכרו ושכר חבריו נמוך ביחס למקובל, ויועיל להם לחלוק את המידע כדי לאחד כוחות ולהפעיל לחץ משותף על ההנהלה (שתתקשה לוותר על כמה עובדים ביחד, וכנראה תהיה חייבת לפתוח את הנושא לדיון).

היזהרו מבירורים

יחד עם זאת, לא בכל מצב מומלץ לגעת בסוגית השכר עם קולגות, ויש כמה שיקולים והשלכות שחשוב לקחת בחשבון.

ראשית, את ההחלטה לדבר על כך יש לעשות רק אחרי שהעובד יודע בוודאות שהוא מכיר בקריטריונים לקביעת השכר בארגון, שהרי אם לא כך - לא תהיה שום משמעות לגילוי. שנית, חשוב לבחור בקולגות הנכונים לשוחח על כך - כאלה שאפשר לבטוח בהם ובשיתוף הפעולה שלהם.

לבסוף, חשוב להיות מודע להשלכות הגילוי, ולהחליט מראש אם יש מוכנות לשלם את המחיר הכרוך בהן: אכזבה אפשרית בשל גילוי של חוסר הוגנות כלפי העובד, ובעקבות זאת חוסר רצון להמשיך לעבוד בארגון; העובדה שאולי לא יוכל לעשות עם המידע שום דבר פרקטי, וייאלץ לשמור אותו לעצמו; האפשרות שהמידע שיקבל אינו מדויק; הסיכוי שהדבר יפגע בו - או בקולגה הנחשף - אם יחליט לפנות למנהליו עם הגילוי, כפי שקרה למהנדסת מגוגל; הסיכוי שהקולגה יקנא בעקבות הגילוי, וינסה לפגוע בעובד.

מהשטח: כך אנשים מגלים את שכר חבריהם

■ מטפחים דפוס של רחרחנות חברתית: דולים מידע מקולגה מקורב שיש לו גישה לנתוני השכר (מזכיר/ת הבוס, חשב/ת השכר). קל יחסית לברר, למשל, לגבי הצעת שכר שניתנה לאחרונה לעובד עתידי.

■ מנסים לדבר עם קולגה שעוזב (אנשים נוטים להיות יותר גלויים בקשר לשכר שלהם כשהם עם רגל אחת בחוץ): "עכשיו כשאתה עוזב, בטח לא אכפת לך לספר לי כמה הרווחת כאן...", "השכר בעבודה הבאה שלך יהיה טוב כמו שהרווחת פה?".

■ מנסים לדבר עם קולגות שלא מתביישים לדבר על כך. אותם אפשר לשאול בתמימות המעוררת סקרנות: "אתה מרוצה מהשכר שלך פה?", "כמה אתה חושב שמגיע לנו?". וכשעובד מתלונן בעבודה, אפשר לשתף עמו פעולה: "עם כמה שמשלמים לנו, אנחנו לא צריכים להשלים עם זה", ולהמשיך בשיחה בנושא.

■ מנסים לדלות מידע גם מהבוס עצמו, בעקיפין. למשל: "אני מרוויח X. מה עליי לעשות כדי להרוויח Y?". אם הבוס משיב: "אף אחד לא מרוויח כאן Y", אפשר להירגע. לחלופין, אם משיב: "כדי להרוויח Y אתה צריך לסגור חמש עסקאות בחודש" - אפשר להסיק שקולגה ספציפי, הסוגר חמש עסקאות בחודש, מרוויח Y.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.