שלטון הגנרלים - גם בטלוויזיה

מתי כבר נושאים "נשיים" כמו חינוך, משפחה וצרכנות יטפסו במעלה סדר היום הטלוויזיוני?

זה היה ערב אקראי, אבל מה שראיתי שיקף מאוד את מקומנו, הנשים. כותרות החדשות דנו בדוח ועדת לוקר. יום או יומיים קודם לכן פורסמו הדוח ומסקנותיו. זו הייתה הכותרת המרכזית של אותו ערב גם במהדורת החדשות של ערוץ 10. אל אולפני הטלוויזיה צעדו בסך גנרלים לשעבר, אלופים במיל'. ראשי אוגדות שבאו להסביר לנו, הצופים, בכובד ראש וברצינות, מדוע מסקנות ועדת לוקר גרועות, ואם חלילה נאמץ אותן נהפוך כולנו לקורבנות של דאע"ש לפני שנשים לב.

כל הדוברים עשו זאת בכובד ראש, בחשיבות עצמית ולאומית שהתפרצו מהמסך. לא מיותר לומר שבכל הדיון הזה לא השתתפה אף אישה אחת כמומחית. לא מיותר לומר שכל הגברים המסוקסים הללו אמרו כולם את אותם הדברים (כמעט).

רק בהמשך המהדורה, לקראת סופה, שודרה כתבה מסדרת כתבות בנושא הורות וילדים, של רומי נוימרק.

אחרי מהדורת החדשות שודרה בערוץ 10 התוכנית "עושות חשבון". מגישות אותה לינוי בר גפן ונטע אחיטוב, ועורכת אותה יסמין קייני. התוכנית האחרונה עסקה במצב התחבורה הציבורית.

מדובר היה בערב נטול אירועים מיוחדים, אבל ניתן ללמוד ממנו המון. יכול להיות שאם "נספור ראשים" ונבדוק בדקדקנות כמה נשים הופיעו על המרקע, נגלה מספר שווה של גברים ונשים. אבל ספירת הראשים מספרת רק חלק מהסיפור. הסיפור העמוק יותר מסתתר בתכנים ובהיררכיה, ואותו אפשר לגלות בצפייה ביקורתית.

ענייני ביטחון ומדיניות תמיד יופיעו בתחילת המהדורה, מיקום שמעיד על החשיבות שלהם. בנושאים האלה מופיעים (כמעט) אך ורק גברים. ולא סתם גברים מהרחוב, אלא גברים שהמילה "במיל'" היא חלק מהתואר שלהם, רצוי "אלוף במיל'".

לא רק שאין בשיח הביטחוני מקום לנשים, כי עד היום הייתה בישראל רק אישה אחת שנשאה בדרגות אלוף (אורנה ברביבאי שפרשה באחרונה), אלא שהזווית האזרחית אינה חלק מהדיונים על תקציב הביטחון, היא לא הייתה חלק מהדיונים על מסקנות ועדת לוקר, ובדרך כלל היא אינה חלק מהדיונים בסוגיות ביטחוניות אחרות. אין לנו "מומחיות לענייני ביטחון", ואם יש כזאת, היא בשוליים. זה כשלעצמו דוחק את הופעת הנשים למקומות נמוכים יותר בחשיבותם.

נושאים חשובים וחשובים פחות

לאילו נושאים אנחנו, הנשים, מומחיות גדולות? לילדים, לחינוך, לצרכנות. איני אומרת זאת בציניות. התחומים הללו חשובים ביותר, אבל הם תמיד נדחקים לסוף מהדורות החדשות. זה מקבע תפיסה, אשר לפיה יש נושאים חשובים וחשובים פחות.

האם חינוך פחות חשוב מביטחון? האם תחבורה ציבורית איכותית, נגישה ומתפקדת, שמאפשרת למיליוני אזרחים להגיע לעבודה ובחזרה הביתה ולנהל את חייהם, היא פחות חשובה מביטחון? אבל אלה נושאים "נשיים", לעומת מדיניות וביטחון שהם נושאים "גבריים".

מה שמבלבל את כל התמונה הזאת, הוא העובדה שאת רוב מהדורות החדשות המרכזיות - וגם חלק מתוכניות החדשות - מגישות נשים, נשים חזקות וראויות. אבל הן מיעוט שבמיעוט בהיררכיית החשיבות הזאת, וככל שאנחנו יודעים לומר את שמותיהן - זה סימן שיש מעט מדי. האם תצליחו לזכור את שמות כל הגברים המגישים בטלוויזיה?

כדי להבין מהו סדר יום שאותו מנהיגות נשים, אפשר להביט על שתי תוכניות תחקיר חשובות בטלוויזיה שמובלות על ידי נשים: "עושות חשבון" בערוץ 10 ו"המערכת" בהובלת מיקי חיימוביץ' בערוץ 2. אלה תוכניות ששמות על סדר היום נושאים אזרחיים, שנוגעים לכל אחד מאיתנו - פנסיה, דיור ציבורי, תחבורה. הן מטפלות בנושאים לעומק, באופן מקיף, ומייצרות לא מעט כותרות חדשותיות; והן מצליחות, ראו זה פלא, גם למצוא מומחיות.

* הכותבת היא עיתונאית ופובליציסטית, לשעבר מנכ"לית אג'נדה