המאסטר של המנדולינה

אבי אביטל (37) נחשב כיום לאחד מאמני המנדולינה המובילים בעולם. אביטל הוא ישראלי יליד באר-שבע, שם גם קיבל את חינוכו המוזיקלי הראשוני. בשנים האחרונות, כמו רבים מהמוזיקאים הישראליים הבינלאומיים, הוא מתגורר בברלין וממנה יוצא להופעות ברחבי העולם.

אביטל מקליט לחברת "דויטשה גרמופון" היוקרתית, בה הוציא עד כה שני אלבומים. כעת יצא האלבום השלישי שלו בחברה, שמתמקד רובו ככולו במוזיקה של אנטוניו ויואלדי. המלווה היא "תזמורת הבארוק של וונציה", המנגנת בכלי תקופה ונחשבת לאחת מהטובות מסוגה.

האלבום כולל ארבעה קונצ'רטי של ויואלדי, שרק אחד מהם נכתב במקור למנדולינה. שלושת האחרים חוברו במקור לכלים אחרים, ועובדו לביצוע במנדולינה על-ידי אביטל עצמו. המוכר מכולם הוא הקונצ'רטו "קיץ" מתוך המחזור "ארבע העונות", שחובר במקור לכינור ותזמורת ופה מבוצע במנדולינה בביצוע עוצר נשימה. עוד מופיעה באלבום טריו סונטה מאת ויואלדי, שחוברה במקור לכינור ולאוטה. ההרכב המלווה ביצירה זו מעודד אופטימיות: הצ'מבליסט הוא מאהאן אספאהאני, אמריקאי ממוצא איראני, ואילו נגנית הלאוטה היא אופירה זכאי הישראלית. ממש חזון אחרית הימים. גם כאן נעשה העיבוד למנדולינה בידי אביטל עצמו.

לגבי הביצועים: החוברת המצורפת מגדירה את הגישה של אביטל כ"רוקינג ויואלדי" (כלומר, לנגן ויואלדי כמו מוזיקת רוק). זו הגדרה די מדויקת. אביטל והתזמורת הוונציאנית מנגנים בצליל מבריק, חד ותוסס, שנתמך בהקלטה חמה ומלאת נוכחות. מהנים במיוחד הרגעים בהם אביטל מפתיע בשינוי פתאומי של צבע, ולעיתים אפילו "מכופף" את גובה הצליל כדי להוסיף עניין. בפרק הראשון של הקונצ'רטו "קיץ", לדוגמא, ה"כיפוף" הזה יוצר אפקט של מוזיקה ערבית, בה יש שימוש במרווחים הקטנים מחצי טון. התוצאה מרתקת, ושונה מאוד מביצועים "מכופתרים" לויואלדי של תזמורות מודרניות. גם האנרגיה הכללית של הביצוע, שמלאה חום וברק, מזכירה יותר את זו של מוזיקאי רוק או ג'אז. זהו אחד הביצועים הייחודיים והאנרגטיים ביותר שאני מכיר לקונצ'רטו הזה, שהוקלט בלי סוף לאורך עשרות השנים האחרונות (הן בגירסה המקורית לכינור והן בשלל עיבודים לכלים אחרים).

הבעיה היחידה עם האלבום, כמו באלבומיו הקודמים של אביטל, היא שצליל הפריטה החד של המנדולינה נעשה מעט מונוטוני לאורך זמן. לכן, לטעמי, עדיף לדגום ממנו מנות קטנות בכל פעם. זהו מסוג האלבומים שדורשים האזנה קשובה כדי להעריך את הייחודיות של הביצועים, והוא הרבה פחות מתאים למי שחושב שויואלדי הוא סוג של מוזיקת רקע נעימה.

את האלבום חותמת הפתעה: הופעת אורח של זמר הטנור הנפלא חואן דיאגו פלורז (Florez), הטנור הלירי המוביל כיום בעולם. פלורז שר כאן שיר עממי בן חמש דקות, המתאר גונדולייר המערסל את אהובתו לאור הירח לקול טילטולה העדין של הגונדולה על המים. השיר מבוצע בדיאלקט הוונציאני הייחודי, בליווי הרכב כלי מצומצם. זהו אמנם רק שיר אחד, אבל השתתפות של זמר ברמה כזו כאורח באלבום היא משהו שכל מוזיקאי יכול להתגאות בו.

אבי אביטל מנגן ויואלדי עם תזמורת הבארוק של ונציה. דיסק "דויטשה גרמופון".