ההצעה של האוצר שתחסוך לכם הרבה כסף בסופר

האוצר מציע: רשתות השיווק יחויבו לגלגל לצרכן את ההנחות שהן מקבלות מהיצרנים ■ אם ההצעה תתקבל, היא תשפיע משמעותית על קטגוריית המוצרים בפיקוח ותחתוך לרשתות רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה

סופרמרקט / צילום: איל יצהר
סופרמרקט / צילום: איל יצהר

משרד האוצר עומד להטיל פצצה על רשתות השיווק, שתגרום להן לאבד רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה. הצעה, שהונחה על שולחנה של ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות, מציעה לחייב את כל רשתות השיווק לגלגל לצרכן כל הנחה שהן מקבלות מהיצרנים על מחירי מוצרי המזון שבפיקוח מחירים.

בנוסף, ההצעה כוללת גם הורדה במרווח הקמעונאי (הרווח הגולמי של הרשתות על המוצרים) על מרבית מוצרי המזון שבפיקוח מחירים.

בכיר בשוק החלב אומר ל"גלובס" כי אם ההצעה תתקבל, זו תהיה דרמה של ממש. "מכירות מוצרי החלב המפוקחים הן בסדר גודל של 3 מיליארד שקל בשנה. אני מעריך שההנחה הממוצעת שהרשתות קיבלו עד היום היא של 8%-10%. אם יחייבו את הרשתות לגלגל את ההנחות לצרכנים, זה אומר שסכומים של מאות מיליוני שקלים, שנשארים היום ברשתות השיווק, יילקחו מהן.

"המדינה למעשה אומרת ששקית חלב היא מוצר בסיסי, ואנחנו רוצים שהרשת תרוויח עליה 45 אגורות ולא יותר. אם היא מצליחה לקנות אותה יותר בזול, היא תוריד את המחיר לצרכן. זו פגיעה מאוד קשה ברשתות השיווק".

הסדרי הנחות חוקיים

במדינת ישראל נהוג פיקוח מחירים על שורה של מוצרי מזון, הכוללים חלב בשקית, חלב בקרטון, שמנת מתוקה, שמנת חמוצה, אשל, גיל, גבינה לבנה, חמאה, גבינה צהובה במשקל, לחם אחיד, ביצים ומלח.

המשמעות היא שוועדת המחירים, הפועלת מטעם המדינה, קובעת את המחיר לכל חולייה בשרשרת.

לדוגמה, כשמדובר במוצר חלב, אזי נקבע מחיר החלב הגולמי לחקלאי; המחיר שבו תנובה, שטראוס וטרה ימכרו את המוצר לרשתות השיווק; וגם המחיר שבו המוצר יימכר לצרכן.

בדיקה שערך משרד רואי חשבון חיצוני, אברמזון יורם ושות', מטעם משרד האוצר, וכללה בדיקה של רווחיות רשתות השיווק, מצאה כי "המרווח הקמעונאי בפועל של המוצרים בפיקוח ברשתות הקמעונאיות גבוה מהמרווח שנקבע בפיקוח. למעשה, הרשתות לא מעבירות את ההנחות שהן מקבלות מן היצרנים לצרכן, אלא משאירות אותן אצלן".

כך לדוגמה, הבדיקה מצאה כי בזמן שוועדת מחירים קבעה שרשתות השיווק ירוויחו 93 אגורות על השמנת המתוקה, סכום המשקף להן רווח גולמי של 17.7% על המוצר - בפועל הרשתות הרוויחו על המוצר 1.79 שקלים, קרי רווח גולמי של 34%.

המחיר לצרכן לא השתנה, והפער נובע מההנחה שהעניקו יצרניות החלב לרשתות על המוצר. המשמעות היא שהיצרניות הסכימו למכור לרשתות את השמנת המתוקה ב-4.76 שקלים, במקום ב-5.47 שקלים.

הרשתות ישלימו עם הגזירה?

דוגמה נוספת היא החלב בשקית 3%: בזמן שנקבע רווח לרשתות של 45 אגורות (רווח גולמי של 10.3%), בפועל הרווח של הרשתות על שקית החלב הגיעה ל-58 אגורות (רווח גולמי של 13.3%).

יצרניות החלב תנובה, שטראוס וטרה, וכן מאפיות הלחם, יצרני המלח ומשווקי הביצים נותנים הנחה לרשתות השיווק גם על המחיר המפוקח, כפועל יוצא של הסכמים מסחריים השונים מרשת לרשת.

דוח רואי החשבון מפרט את ההנחה הממוצעת שקיבלו כלל הרשתות על כל מוצר ומוצר. חשוב לציין כי כל עוד המחיר לצרכן לא עלה, הסדר ההנחות בין הרשתות ליצרנים הוא חוקי לחלוטין.

כאן למעשה מציע האוצר לעשות מהפכה ולחייב את הרשתות לגלגל את כלל ההנחות לצרכנים.

להמלצות המונחות בפני ועדת המחירים עשויות להיות השלכות רוחביות על השוק כולו. כיום בחלק מהרשתות השיווק נוהגים למכור את מוצרי החלב שבפיקוח מחירים במחירים הנמוכים ממחיר הפיקוח במסגרת מבצעים לצרכן. אם ההמלצה תתקבל, יש להניח כי לרשתות השיווק לא תהיה כל מוטיבציה להציע מבצעי מחיר לצרכנים.

שנית, משמעות גלגול ההנחה לצרכן היא חשיפה של כל ההסכמים המסחריים בין רשתות השיווק לספקים באותם מוצרים.

במילים אחרות, אם שופרסל תקבל מתנובה הנחה על החלב או הביצים, והיא תגלגל את ההנחה לצרכן, המשמעות היא שבאותו רגע כל יתר הרשתות יקבלו מידע מדויק לגבי אותה הנחה וידרשו אותה מתנובה.

כבר היום יכולות רשתות השיווק לעיין בנתונים שפירסם משרד רואי החשבון ולבצע הערכה לגבי היקף ההנחות שקיבלו ביחס להנחה הממוצעת שקיבלו הרשתות המתחרות.

שלישית, יש קושי רב בפיקוח בפועל על גלגול ההנחה לצרכן. לדברי גורם בשוק החלב, "היום מפקחים על המחיר הקמעונאי ועל המחיר לצרכן, כשההצעה היא לפקח גם על המרווח. בזמן שהיום הפיקוח אופרטיבית הוא מאוד פשוט, כי יצרני מוצרי החלב מדווחים על המחירון שלהם לוועדת המחירים, והמחירים לצרכן שקופים - היכולת לפקח על המרווח הקמעונאי מורכבת במיוחד.

"הוועדה מציעה שאם הרשת מקבלת הנחה, היא תעביר אותה לצרכן, אבל הצרכן לא יודע את זה, ואין שום מנגנון שיפקח בפועל".

אותו גורם טוען גם כי הפיקוח הזה יחמיר את הסבסוד הצולב, כיוון שלדבריו, "אתה לא יכול לשמור מקטע אחד ברווחיות מאוד נמוכה ולחשוב שהרווחיות בכל השוק תישאר נמוכה. לכן רשתות השיווק יגלגלו את אובדן ההכנסה כאן על מוצרי מזון אחרים. למשל, יעלו את מחיר הבמבה, כדי לפצות על השחיקה ברווח של השמנת המתוקה".

בכירים בשוק החלב גם מעריכים כי רשתות השיווק לא ישלימו עם הגזירה, ואם זו תתרחש, הן ידרשו מיצרניות מוצרי החלב להגדיל את כל ההנחות על מוצרי החלב הלא מפוקחים. לדבריהם, בפועל המהלך הזה יוביל להתייקרות לצרכן של מוצרי מזון לא מפוקחים.

מחירי הצרכן החדשים

פגיעה נוספת ברשתות השיווק צפויה במרווח הקמעונאי, וההמלצה היא להורידו בצורה משמעותית על חלק מהמוצרים, במקביל להעלאה של המרווח הקמעונאי על חלק אחר.

ההערכה היא כי בסיכום כולל, רשתות השיווק יספגו גם כאן פגיעה ברווחים שלהן על מכירות מוצרי המזון שבפיקוח.

כך למשל, כוללת ההצעה הפחתה של 27% במרווח הקמעונאי על השמנת המתוקה, מ-93 אגורות ל-68 אגורות. כמו כן, מוצע להוריד את המרווח הקמעונאי על הביצים ב-37%, מ-1.5 שקלים לתריסר ביצים ל-94 אגורות בלבד. לעומת זאת, מוצע להעלות את המרווח על מכירת גבינות צהובות עמק וגלבוע במעדנייה בשיעור של כ-40%, קרי תוספת של כ-2 שקלים לרווח של הרשת על כל ק"ג גבינה.

הדוח הנוכחי גם מסמן את הכיוון של מחירי הצרכן החדשים בכל המוצרים שבפיקוח מחירים. ההמלצה היא להעלות את מחיר הגבינות הצהובות בכ-6%, את מחיר המלח ב-7% ואת מחיר הלחם ב-0.4%.

לגבי החלב הניגר, מומלץ להשאיר את מחיר החלב בשקית על כנו ולהוזיל את מחיר החלב בקרטון ב-2.2%. עוד מומלץ להוריד את מחיר השמנת המתוקה ב-4.8% ואת מחיר הביצים ב-5.2%. החמאה, הגיל והאשל צפויים להוזלה בשיעור של כ-1%.

המחירים המוצעים למוצרים נבחרים בפיקוח
 המחירים המוצעים למוצרים נבחרים בפיקוח
ההנחות מהיצרנים לא מגולגלות לצרכן
 ההנחות מהיצרנים לא מגולגלות לצרכן