מסין לישראל באהבה

מה דומה (ומה שונה) בין מקבלי ההחלטות בבייג'ין לירושלים?

פעם נהוג היה לומר שכשארה"ב מתעטשת כל העולם רועד. בשנים האחרונות עיני כל העולם נשואות בתקווה מהולה בחשש לעברה של סין. כשפרץ המשבר הפיננסי הגדול ב-2008 הזדרזו רבים להכריז שבקרוב מאד סין תדחק את ארה"ב הצידה ותהפוך למרכז העולם. מאז עברו הרבה מים בנהר היאנגצה.

בשנתיים האחרונות מרגישה סין היטב את הצדדים הפחות נעימים של היותה מעצמה כלכלית: השכר עולה; ארה"ב ומדינות אחרות מחזירות ייצור הביתה, אחרות מחפשות אלטרנטיבות ייצור זולות יותר במזרח אסיה; הגמשת משטר המטבע הביאה להתחזקות משמעותית של היואן הסיני, ועובדה זו פגעה קשות הן ביצוא הסיני והן בתעשייה המקומית. נשמע לכם מוכר? בוודאי, היות ומשקל הייצוא בכלכלת סין הרבה יותר קרוב למשקלו בישראל מאשר לארה"ב.

ההבדל בין סין לישראל הוא שבסין לא הלכו לישון. הבנק המרכזי התערב ויצר פיחות. אומנם לא פיחות גדול, אולם במונחי שוק המט"ח הסיני מדובר בלא פחות מדרמה. כמובן שעוד מוקדם לדבר על תוצאות, ושוק המט"ח אוהב לבחון נחישות, אולם ניסיון העבר מוכיח שעם הסינים לא כדאי להתעסק. אם קרנות הגידור הגדולות יחליטו להילחם בסינים, קרוב לוודאי שהן יתקלו ברגולציה חדשה שתביא לסין את התוצאות הרצויות לה. אל תשכחו שעד לפני זמן לא רב המטבע הסיני היה מקובע והסינים לא אפשרו לו להתחזק. כל העולם, ובעיקר ארה"ב, כעס על סין, אולם היא בשלה. רק לאחרונה התגמשו הסינים, אבל אם מישהו מכם מספיק תמים לחשוב שהסינים יפעלו על פי הקודים של העולם המערבי הוא טועה טעות חמורה. כל עוד זה לא פוגע בהם הכול בסדר. ברגע שיש פגיעה הם יפעלו בכל דרך שנראית להם. את ההתחלה ראינו בחודש האחרון הן בבורסה והן בשוק המט"ח הסיני.

אצלנו בירושלים לעומת זאת נדמה שכולם הלכו לישון. בנק ישראל והאוצר מתקוטטים ביניהם בענייני בנקים וגופים חוץ בנקאיים, ושניהם, כך נראה, שכחו כי הקטר המניע את המשק הישראלי הינו היצוא. וכשהשקל בשיא כל הזמנים, תרומת היצוא לצמיחה, לתעסוקה, לפריון ולהכנסות ממיסים הולכת וקטנה.

כמה פעמים בחודשיים האחרונים צפינו במה שבנק ישראל מכנה כשל שוק בשוק המט"ח המקומי? שימו לב ליום שישי האחרון. ביום חמישי בצהריים עוד נסחר הדולר סביב 3.82 שקל לדולר. ביום שישי לאחר פרסום המדד (שלא הפתיע אף אחד) הוא נסחר כבר ב- 3.765. הדולר בעולם כמעט ללא שינוי, הימים ימי קיץ והמחזורים דלילים. אם זה לא כשל שוק המחייב התערבות מתקנת אז מהו כשל שוק? בנק ישראל בהתנהלותו בעת האחרונה פשוט יורה לעצמו ברגל וכשהוא יורה לעצמו ברגל כל המשק נפגע.

בשבוע שעבר אמרתי לכם תשכחו מהעלאת ריבית בארה"ב, לפחות בחודש ספטמבר. היום כמעט כולם כבר מודים בזה. בנק ישראל נופל כמו רבים אחרים למלכודת הדבש של השחקנים הגדולים. בכל המדינות בהן הם פועלים לחיזוק המטבע המקומי הם מפרסמים הערכות ואנליזות לגבי התחזקות הדולר בעקבות העלאת הריבית. תסתכלו מה ההערכות של רבים מהבנקים הזרים לגבי הצמד דולר/שקל. רובם מדברים על כך שהדולר יתחזק והשקל ייחלש. אז מדוע רובם נמצאים בפוזיציה הפוכה ורוכשים שקלים? תחשבו טוב.

לבנק ישראל אסור ליפול למלכודת ולחכות עד שהריבית בארה"ב תעלה והוא חייב לנקוט בסדרת צעדים שתאושש את סל המטבעות מהשפל אליו הגיע לעומת השקל.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.