הנקראות ביותר

בגדת בבעלך? עדיף לך להימנע מבית הדין הרבני

שאלות ותשובות בעניין ההשלכות המשפטיות של בגידה, הן של הגבר והן של האישה

גירושין  / צילומים: גלובס tv
גירושין / צילומים: גלובס tv

האקרים חשפו לאחרונה את פרטיהם של כ-170 אלף ישראלים הרשומים באתר הבגידות אשלי מדיסון. המעשה העלה שוב לכותרות את ההשלכות המשפטיות של הבגידה.

בהקשר זה, כמעט כולם יודעים שבן הזוג שפותח ראשון את התיק קובע איזו ערכאה תדון בסכסוך - בית הדין הרבני (שיועדף לרוב על-ידי הבעל) או בית המשפט לענייני משפחה (שיהיה לרוב בחירתה של האישה). עם זאת, שאלות רבות בתחום זה אינן כה פשוטות.

loading

האם יש הבדל מבחינה משפטית בין בעל שבוגד לאישה בוגדת?

על-פי ההלכה, בעל חייב במזונותיה של אשתו כל עוד הם נשואים, ללא קשר למזונות הילדים. אישה שבגדה בבעלה עלולה לאבד את זכותה למזונותיה. מדובר בסנקציה שעלולה להיות קשה במיוחד, כאשר האישה תלויה בבעל מבחינה כלכלית.

לעומת זאת, נוכח העובדה כי על-פי הדין העברי, ברגיל האישה אינה חייבת במזונות לבעלה, הרי שבמקרה בו הבעל בגד, לא תוטל עליו כל סנקציה.

האם יש הבדל בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני בנושא ביטול מזונות של אישה שבגדה?

בכל הנוגע לדיני המזונות, גם בית המשפט לענייני משפחה מחויב לפעול על-פי הדין העברי. לפיכך, בית המשפט למשפחה מוסמך אף הוא לבטל מזונות של אישה שבגדה בבעלה. יחד עם זאת, בתי המשפט למשפחה לא ממהרים להפעיל סנקציה חמורה זו, והבעל יידרש להוכיח את טענתו לבגידת האישה באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

במצבים שבהם גם הבעל בוגד באשתו, בית המשפט לא ייטה להטיל על האישה סנקציה ולבטל את מזונותיה, משום המוסר הכפול שיש בכך: הבעל מבקש להעניש את האישה על התנהגות שגם הוא חטא בה.

האם אישה שבגדה יכולה להינשא לגבר עימו ניהלה רומן, לאחר הגירושים מבעלה?

ההלכה קובעת כי אישה שבגדה בבעלה "אסורה על בעלה ועל בועלה". כלומר, היא לא תוכל להינשא בשנית בנישואים דתיים לא לבעלה (ממנו התגרשה) ולא לגבר עימו היא ניהלה רומן מחוץ לנישואים.

על גבר שבוגד אין הגבלה לעניין נישואיו למאהבת שלו, והוא יוכל להינשא לה לאחר גירושיו.

האם בן זוג נבגד יכול לחייב את בן הזוג הבוגד בגירושים?

על-פי ההלכה, ניתן להתגרש רק בהסכמה של שני בני הזוג, או בהיעדר הסכמה כאשר מוכחת עילת גירושים. מעשה בגידה יכול בהחלט להוות עילה לחיוב בן הזוג הבוגד בגירושים.

בגידה של אישה בבעלה מהווה עילת גירושים, ואם הבגידה הוכחה באופן חד-משמעי, בית הדין הרבני רשאי לתת פסק דין המחייב את האישה להתגרש.

לעומת זאת, גבר שבוגד, הגם שהבגידה הוכחה, עדיין יכול לבקש את מחילתה של האישה ולטעון כי הוא מבקש שלום-בית, תוך הבטחה לשפר את דרכיו, לפנות יחד עם האישה לטיפול זוגי וכו'.

אם בית הדין הרבני ישתכנע כי הצהרותיו של הבעל כנות, הוא לא יחויב לתת גט לאישה, גם אם היא חפצה בגירושים.

יש לציין כי במקרה שהבעל בוגד באישה פעם אחר פעם, תוך השפלתה ורמיסת כבודה, הרי שהתנהגות זו נחשבת לעילה המוכרת בדין לחיוב הבעל לתת גט לאישה.

האם לבגידת האישה יש השלכות על זכותה להיות ההורה המשמורן על הילדים?

לא. בניגוד לטעות הרווחת, אישה שבגדה אינה נתונה תחת האיום כי משמורת הילדים תישלל ממנה ותועבר לבעל. באותו אופן, לבגידת הבעל אין השלכה על זכויותיו כהורה משמורן או כאפוטרופוס על הילדים, והסדרי הראייה בינו לבין הילדים לא יושפעו מכך.

האם לבגידת האישה יש השלכות מבחינת זכויותיה ברכוש המשותף?

בהחלט עשויות להיות השלכות על זכויותיה של האישה ברכוש המשותף, ככל שהנושא נדון בבית הדין הרבני. בית הדין הרבני הגדול קבע בעבר, בפסק דין תקדימי, כי אישה שבגדה בבעלה תאבד את זכותה למחצית מהזכויות הסוציאליות (קרנות השתלמות, קופות גמל, פנסיה וכו') שנצברו על-ידי בעלה במשך כל שנות הנישואים, ולא רק ממועד הבגידה.

נוכח העובדה כי במרבית המשפחות ממעמד הביניים, הזכויות הסוציאליות מהוות עתודה כלכלית מרכזית של המשפחה, הרי שמדובר בסנקציה קשה וחמורה מאוד.

עם זאת, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ על החלטה זו של בית הדין הרבני הגדול, נקבע כי אסור לבתי הדין להפלות נשים ולשלול מהן זכויות רכושיות עקב בגידה; אולם לא תמיד הדברים הם "שחור או לבן", ועדיין האישה הבוגדת עלולה להיות מופלית לרעה בסוגיית הרכוש, בפרט בסוגיות הנתונות לשיקול דעת שיפוטי.

חשוב להדגיש כי בית המשפט למשפחה לא מטיל כל סנקציה רכושית על האישה הבוגדת, בהתאם להלכות ברורות של בית המשפט העליון בעניין זה, הקובעות כי אין לשלול זכויות רכושיות על רקע התנהגות רגשית/מוסרית.

האם יש השלכות כלכליות נוספות לבגידה?

על-פי ההלכה, אישה שבגדה בבעלה מאבדת את זכותה לקבלת את סכום הכתובה, אותו התחייב הבעל להעניק לה במקרה שיבקש להתגרש ממנה.

לאור הדברים שנאמרו, האם לאישה שבגדה עדיף לנהל את ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני?

בהחלט. כשמדובר באישה שבגדה, יהיה זה אינטרס מובהק של הבעל לפנות לבית הדין הרבני, הנוקט צעדים מחמירים כלפי אישה שבגדה. מנגד, אינטרס מובהק של האישה יהיה למנוע זאת, והיא תוכל לעשות כן רק אם תקדים את הבעל ותגיש את תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה.

פנייה קודמת של הבעל לבית הדין הרבני בתביעת גירושים תכפה על האישה את ההתדיינות בבית הדין הרבני, גם בניגוד לדעתה (למעט בסוגיית מזונות הילדים, אותה בלבד תוכל האישה לדרוש לנהל בבית המשפט לענייני משפחה).

■ הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין העוסק בדיני משפחה וירושה.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
✓ הרישום בוצע בהצלחה!