השחיתות של הבלעדיות

הרדיפה של גופי התקשורת אחר "בלעדיות" היא אנטי-דמוקרטית. פרקליט המדינה צריך לחקור

אתמול (ג') סיפרתי כאן איך ערוץ 2 נמנע מלשדר את פרשת בנק הפועלים ואת קלטות מירי רגב מאחר שפורסמו לראשונה בערוץ 10. קיבלתי תגובות רבות שבהן נאמר כי התופעה הזאת קיימת גם בתחומים אחרים. כך, למשל, כתב לי בכיר מחוגי התיאטרון ש"אם אנחנו מזמינים למסיבת עיתונאים את ערוץ 2, גיא פינס (ערוץ 10) לא מגיע. וגם להיפך".

מדובר כאן ברמיסת זכותו של הציבור לדעת, חד וחלק. הגופים שכך מתנהגים, הם אלה שמחליטים מה הציבור יידע ומה לא. ההחלטה מתקבלת בהתאם לשיקולים מסחריים גרידא. "אתם רוצים שנפרסם את המידע שלכם - תנו לנו אותו באופן בלעדי".

איפה הרשות השנייה ומועצת העיתונות?

ויש די גופים לצורך זה. יש את הרשות השנייה, יש עמותות המיועדות לדאוג לכך שהציבור יקבל את מה שזכותו לדעת. הייתי מוסיף שיש גם את מועצת העיתונות, אבל אני לא רוצה להונות את הקוראים. מועצה זו קיימת רק לצורך מתן כיבודים וקשקושים אין-סוף מסוג של "התקשורת לאן"?

המועצה לא הצליחה לבלום ולו בסנטימטר את הידרדרות ערכי העיתונות והמוסר בתקשורת - אדרבא המצב הולך ונעשה יותר חמור, והאלם של המועצה הולך ונעשה יותר מוחלט.

אפרים ברכה כמשל

ויש גם את פרקליטות המדינה. כן, הפרקליטות. כי לדעתי מניעת מידע מהציבור, בכוונה וממניעים פסולים, זו עבירה לכאורה לא רק על החוק הרגיל, אלא גם על חוקי היסוד שלנו העוסקים בדמוקרטיה וזכות הציבור לדעת. הבעיה היא שהפרקליטות שלנו מתמחה באי-אכיפתם של חוקים, במיוחד אלה הקשורים לתקשורת.

כאשר אפרים ברכה המנוח, למשל, בא אל פרקליט המדינה שי ניצן וביקש שיגיש תביעת דיבה נגד משמיציו, ניצן סירב. לא הוא האיש שיפתח חזית נגד עיתונאים. כי מחר אולי יהיה מועמד לתפקיד בכיר יותר, ורק זה חסר לו שאמצעי תקשורת יתלבש עליו. יותר פשוט וקל להתרחק מהמשמיצים ולסרב למושמץ. אז אפרים ברכה הלך והתאבד.

לא שווה לחקור גם תופעות?

מתי מקימים אצלנו ועדות חקירה? בדרך-כלל כאשר מתרחש איזה מחדל. תופעה שלילית מתמשכת אינה נחשבת לראויה לבדיקה - כי היא מתמשכת, מתרגלים לחיות איתה, ואין מי שיבקש ברצינות לבדוק אותה. האמת היא שהרבה יותר חשוב לחברה לעקור מן השורש תופעות מזיקות מאשר מחדלים חד-פעמיים.

הרדיפה אחר הבלעדיות היא תופעה אנטי-דמוקרטית ואנטי-חברתית. אבל מעבר לכך היא גם מזיקה לאזרחים רבים, שאינם מסוגלים להתמודד עם הגופים הגדולים בתחום האיומים הנהוגים בתחום הבלעדיות.

זה לא שווה בדיקה? התופעה אינה מספיק מכוערת ואפילו מושחתת כדי שייעשה הכול לעצור אותה? מה אתה אומר, פרקליט המדינה?