שכר הבכירים באוניברסיטאות זינק "במפתיע" בעשרות אלפי שקלים

13 מבין 15 הגופים שבהם נרשמות חריגות חמורות מהשכר הן אוניברסיטאות, מכללות ומכונים אקדמיים, כך עולה מדו"ח חריגות השכר של יחידת האכיפה בממונה על השכר באוצר לשנים 2012-2013.

בכל הגופים המנויים ברשימה השחורה של הממונה נמצאו חמש שנים ברציפות חריגות שכר לכאורה. כך למשל באוניברסיטה העברית נמצאו חריגות בשכרם של 15 בכירים ובהם ראש בית הספר לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית, חשב האוניברסיטה, ראש המחלקה לפסיכולוגיה, מנהלי מחלקות ועוזר בכיר לנשיא. כך למשל שכרו של ראש המחלקה לפסיכולוגיה זינק מ-2012 ל-2013 בקרוב ל-42% מ-39,302 שקל ל-61,450 שקל ללא שהיה לכך היתר בחוק.

באוניברסיטת ת"א נמצאו חריגות בשכרם של תשעה בכירים ובהם סגן דיקאן לניהול. באוניברסיטת בר-אילן חרגו 14 בכירים בשכרם ובהם דיקן הפקולטה למשפטים וסמנכ"ל לוגיסטיקה. במכון ויצמן חרגו 10 בכירים ובהם דיקן הפקולטה לכימיה ואחד מסגני הנשיא. באוניברסיטה הפתוחה חרגו 11 בכירים ובהם שלושה דיקאנים. כאמור מדובר בחריגות לכאורה ויתכן שלאחר שיסתיים הבירור יתברר שחלק מהתוספות היו כדין.

הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם אמר היום כי "החל מדוח מבקר המדינה ב-2009 מורגש שינוי בהתנהלות מול האוניברסיטאות והתחילו לצוץ חריגות". לדבריו, "אנחנו בסוף הדרך של החזרת כספים מבכירים באוניברסיטאות זה נע בין כמה עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים". אמסלם ציין כי רק לפני שלושה שבועות קבע בג"צ באופן סופי כי האוניברסיטאות כפופות לסמכויות הממונה על השכר.

לדברי אתי גבאי מורלי מנהלת יחידת האכיפה בממונה על השכר פקחי היחידה נתקלים בתופעות כמו פרמיות בשכר המגיעות לעתים ל-16 אלף שקל (לעומת פרמיה מרבית של 4,000-6,000 שקל), קידום בדרגות של חמש או שש דרגות מעל התקן, הגדלת הפנסיה ב-15% ויותר באמצעות פרמיות ותשלומים אחרים, מענקי פרישה, ותוספות שעות נוספות גלובליות המביאות למצבים אבסורדיים כמו עבודה של יותר מ-24 שעות ביממה.

היחידה אחראית אכיפת החוק על 700 גופים ו-350 אלף שכירים וגמלאים המשתכרים כ-60 מיליארד שקל בשנה. על-פי נתוני האוצר בשלוש השנים האחרונות נחסכו 1.5 מיליארד שקל. הכסף שנחסך בעקבות גילוי חריגות השכר נשאר בגוף עצמו ואינו עובר אוטומטית לקופת המדינה. לדברי אמסלם "אנחנו אגף שעוזר לגופים לשמור על עצמם מפני עצמם". אמסלם הוסיף כי באגף שואפים לסגור פרצות בחוק על-מנת לייעל את הליכי האכיפה ובראשן סמכות העמדה לדין משמעתי של בכירים שאישרו חריגות שכר - שכיום אינם חשופים לסנקציה כלשהי. "בעוד כמה שנים תהיה מערכת שתאפשר לנו לדעת על כל חריגת שכר באופן אוטומטי" הבטיח אמסלם.

בין המקרים הבולטים של מקרי חריגות שכר שטופלו, עובדים בעיריית פתח תקווה שהחזירו כ-1.5 מיליון שקל, בכירים בעיריית אשקלון שהחזירו 670 אלף שקל, עובדים בחברת חשמל שהחזירו 450 ו-100 אלף שקלים, ארבעה בכירים ברשות העתיקות שהחזירו כל-אחד כ-100 אלף שקל בממוצע ובכירים בתאגיד המים מיתב שהחזירו כ-400 אלף שקל.

ועד ראשי האוניברסיטאות מסר בתגובה: "תנאי השכר של בעלי התפקידים באוניברסיטאות נקבעו על בסיס החלטות של שלוש ועדות ציבוריות ואנו ממלאים בקפדנות אחר הוראות אלו. יחד עם זאת, לאור דיונים שהתקיימו מול משרד האוצר סוכם לא מכבר על שינוי תנאי ההעסקה של בעלי תפקידים בכירים באוניברסיטאות. במסגרת זו סוכם בין השאר להפחית את שכר הבכירים באוניברסיטאות".

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה כי: "ראש המחלקה לפסיכולוגיה בשנת 2012, מונה לתפקיד רקטור האוניברסיטה ב-2013. שכרו עודכן בהתאם, והשכר המופיע בדוח לשנת 2013 הוא שכר רקטור בהתאם להנחיות האוצר וללא חריגה".