חי בסרט

עזבו את ישראל כץ, הוא בסך הכל מממש תוכניות של שרים אחרים

ישראל כץ / צילום: תמר מצפי

יום יבוא וישראל כץ יבוא חשבון עם כל יועציו, עוזריו ופמליית התקשורת שלו, שלא מנעו ממנו שוב את המעמד המגוחך שבו הוא גוזר סרט חגיגי ב״טקס חנוכת כביש כלשהו".

הפעם חוגג השר את סיום הסלילה של החלק הדרומי של כביש 6, וזה קורה היום (ג׳).

שרי תחבורה בכל העולם מתגאים בפיצוץ אוטוסטרדות ובהשמשת שטחיהן לצרכים שאינם נסיעת מכוניות; ערים מבטלות כבישים בתחומן, מצמצמות שטחי חניה ומורידות למינימום את מהירות הנסיעה המותרת ברחובות; ראשי ערים סוגרים רחובות מפני תנועה מוטורית, ומכריזים על מהלכים כאלה כהישגים הכי חשובים שלהם, ואצלנו? שר התחבורה עומד מלוא כבודו והדרו על אוטוסטרדה חדשה - וגוזר סרט. נו באמת.

כץ לא הגה את הרעיון לכביש 6 וגם לא את החלק הספציפי הזה שלו. המון זמן עובר בתחבורה בין רעיון לתכנון, והמון זמן בין תכנון לביצוע, והמון בין ביצוע לסיום ומימוש והשמשה של פרויקט. המון המון שנים עוברות, בין כל שלב לכל שלב, לפעמים עשר, לפעמים שלושים.

כץ שר תחבורה פחות מ-7 שנים. לא בטוח אפילו שהכביש הזה תוכנן במשמרות שלו (היו לו שתיים עד כה במשרד התחבורה). ספק עד כמה יכול היה אפילו לשלוט בתקציבים שהוקצו לכביש הזה, שכרוכים במכרזים וחוזים, הסכמים שנחתמים הרבה זמן מראש, שביטולם סבוך, עד כמעט לא אפשרי, וגם עלול לעלות בכסף רב.

איני חושדת בכץ שהיו לו כוונות לבטל את סלילת הכביש. אבל נניח שהוא, או כל שר תחבורה אחר, היה מהרהר בנחיצות כביש כזה והיתה עוברת לו בראש מחשבה לבטלו, ולהקצות את הכסף לתכלית אחרת.

שוו בנפשכם את העליהום התקשורתי שהפסקת הפרויקט היתה מעוררת. היו מאשימים את השר שהוא מבטל תקציבים לפריפריה הדרומית, שרק הרכבת הקלה בבועה התל אביבית מעניינת אותו, וזוהי רק ההתחלה.

כץ לפיכך, שבוי בין תוכניות מחורבנות שהגו קודמיו ומיזמי ענק שחלקם מיותרים שהתחילו לפניו - לבין מציאות משתנה של מהפכה גדולה ועולמית בתחום התחבורה. אם הוא יתיישר ויעשה מה שמצווה המהפכה הזו, הדבר עשוי להוציא לו שם רע של מבטל פרוייקטים לאומיים.

איני טהרנית, כמה שאני קיצונית בעמדותיי בענייני תחבורה, שוללת מכוניות פרטיות ובעד תחבורה קלה, המונית ושיתופית, אני יודעת שעוד יסללו כבישים בארץ. למרות שברור לכולם שתם עידן המכונית הפרטית, עוד יוקצו לה תשתיות, וצרכי הנהגים עוד ישאבו תקציבים ציבוריים.

יתרה מכך, באמת לפעמים אין ברירה וצריך לסלול כביש. וכשאין ברירה, אין ברירה.

אבל לו אני כץ, לא כל שכן יועצת שלו, ודאי לו הייתי יועצת התקשורח האישית של השר, לא הייתי ממליצה לו להצטלם במעמד שבקרוב מאוד ייתפס כאנאנכרוניסטי. לא הייתי רוצה להשאיר בארכיונים תמונה של שר שגוזר סרט, כי הוא חי בסרט. שר עם המון כוונות טובות, יכולת גדולה, וכמה הצלחות לא מובטלות, שנכשל בגדול בראיית הנולד.

סללתם? המכוניות נוסעות? דיינו. את הסרט והטקס, העתונות והתקשורת - שימרו לנתיבי תחבורה ציבורית, תחנות אוטובוס נוחות, פסי רכבת, טכנולוגיות תחבורה מיוחדות וחנוכת שבילי אופניים בינעירוניים.