המדינה תשיב עשרות מ' ש' על גביית יתר בתיקי פירוק והוצל"פ

אם נכנסתם להליכי פשיטת-רגל או פירוק חברות, ברור שאתם בצרות כלכליות. על הצרות והנטל הכלכלי שעל צוואר פושטי-הרגל, כך מסתבר, הוסיפה גם המדינה, שעד לאחרונה גבתה מאזרחים הנאבקים בסבך הביורוקרטיה של הליכים אלה אגרת פתיחת תיק הגבוהה מהקבוע בחוק. רק בזכות תובע ייצוגי אחד שלא ויתר, נאלצת המדינה כעת להחזיר בין 30 ל-80 מיליון שקל לאזרחים מהם גבתה אגרה מופרזת.

במוקד התביעה הייצוגית עומדת אגרת פתיחת תיק בהליכי פשיטת-רגל ופירוק חברות. על-פי חוק, בעת פתיחת הליכי פשיטת-רגל נדרש מגיש הבקשה לשלם אגרת פתיחת תיק בסך כ-1,600 שקל. בתיקי פירוק חברה נדרש מגיש הבקשה לשלם סכום של כ-400 שקל.

ואולם, בתביעה שהוגשה אשתקד נגד כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) במשרד המשפטים, פרופ' דוד האן, טען התובע הייצוגי, אהרון באוברג, כי האגרה הנגבית בפועל בהליכים אלה עולה על השיעור המותר על-פי חוק.

באוברג, שנקלע לקשיים כלכליים ולהפסדים כספיים ובעקבות כך פתח תיק פשיטת-רגל אצל הכנ"ר, טען כי בעת פתיחת התיק הוא נדרש להיפרד מסכום של לא פחות מ-2,530 שקל (סכום האגרה המעודכן לאותה עת).

המדינה התקפלה

בתביעתו טען באוברג כי פנה מספר פעמים - בעל-פה ובכתב - לכנ"ר בבקשה להבין את הפער בין החוק לגבייה בפועל. ואולם לדבריו, הכנ"ר מיאן להשיב את הסכום הנדון או להתייחס לטענה כי מדובר בגביית יתר.

באוברג לא התייאש ופנה לערכאות המשפטיות, באמצעות הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה לגביית יתר. הוא ביקש כי יושב לו ולשאר האזרחים המגיעים למסדרונות הכנ"ר הסכום שנגבה ביתר.

המאבק השתלם. כבר בדיונים הראשונים הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר דפנה אבניאלי, לצדדים לנהל משא-ומתן אודות השבת הכספים לאזרחים מהם נגבו אגרות ביתר.

במסגרת המשא-ומתן המדינה התקפלה מעמדתה כי אין מדובר בגביית יתר, והגישה "הודעת חדילה" מגביית האגרות הגבוהות מעבר לאמור בתקנות. יצוין כי לפי חוק, לרשויות המדינה יש אפשרות להודיע כי הן מתקנות את המחדל שעלה בתביעה הייצוגית ובירור התביעה מסתיים.

בנוסף לכך התחייבה המדינה להשיב את ההפרש בין הפיקדון שנגבה בפועל לבין הסך של 400 שקל בתיק פירוק ו-1600 שקל בתיק פשיטת-רגל (בצירוף תשואת השקעה לפי חוק האפוטרופוס הכללי, אם הייתה), בכל תיק שנפתח בשנתיים שקדמו להגשת התובענה הייצוגית ולא נסגר עד היום. וזאת, בתוך 3 חודשים ממועד מתן פסק הדין.

הסכומים שסוכמו להחזר, כאמור, נעים בין 30-80 מיליון שקל - כאשר התובע טוען כי מדובר ב-80 מיליון שקל, והמדינה טוענת כי מדובר בכ-30 מיליון שקל.

משהמדינה הגישה הודעת חדילה, המחייבת אותה להימנע מעתה ואילך לגביית סכומי האגרה הגבוהים מהאמור בתקנות, ההליך של התביעה הייצוגית נגדה הסתיים למעשה, ובקשת התביעה הייצוגית נדחתה.

השופטת גם אימצה הסדר אליו הגיעו הצדדים, לפיו תשלם המדינה לתובע הייצוגי גמול בסך 130 אלף שקל, ושכר-טרחה לבאי-כוחו בסך 650 אלף שקל, בתוספת מע"מ.

בהחלטה המאשרת את ההסדר בין הצדדים, ציינה השופטת באשר לגמול הנפסק לתובע הייצוגי כי "אין חולק על התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה (הנפגעת - א'ל"ו) ועל העובדה שמנגנון השבת הסכומים ששולמו ביתר גובש רק בעקבות הגשת התובענה. מדובר בסכומי אגרה לא מבוטלים, גם על-פי אומדן המדינה (כ-30 מיליון שקל), אשר שולמו לאורך שנים בתיקי פירוק ובתיקי פשיטת-רגל".

מגמה פסיקתית

החלטה זו של בית המשפט מהווה המשך ישיר לקו המשורטט בבתי המשפט ברחבי הארץ, במסגרתו מביעים השופטים גישה לא סלחנית כלפי רשויות הגובות גביית יתר מאזרחים.

כך, למשל, באפריל השנה ניתנה החלטה על-ידי השופטת אבניאלי, המאשרת בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד הנהלת בתי המשפט בגין גביית יתר של אגרות בית משפט. השופטת הורה להנהלת בתי המשפט להשיב לתובע ייצוגי יתרת כספי אגרה ששילם בגין פתיחת תיק שהגיש כיורש, והוסיפה ביקורת ונזיפה במדינה על התנהלותה.

"המדינה הייתה יכולה למנוע את אישור התביעה, אם הייתה מגיעה להסכם פשרה עם המבקש, הכולל פירוט כל המקרים שבהם לא הוחזרה אגרה בשנתיים שקדמו להגשתה והתחייבות להחזיר את הסכומים לזכאים על-פי נתוניה", נכתב בהחלטה לאישור ניהול התביעה כייצוגית.

עוד נקבע לפני כחודשיים בעניין אחר כי רשות המסים תשיב 53 מיליון שקל לרואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס בגין תשלומים שגבתה מהם שלא כדין במשך שנים על שאילתות שנשאלו על-ידם עבור לקוחותיהם באמצעות מערכת המחשב של רשות המסים (מערכת שע"מ).

בכך קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב את תביעתו הייצוגית של רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים בלשכת רואי החשבון. זאת, תוך שהשופטת יהודית שיצר קובעת כי "כשם שאת שכר הפקיד ואת עלות תחזוקת מחשבו לא משיתים על הנישום, מאחר שזוהי הפעלת הסמכות השלטונית הריבונית לומר לנישום כמה מס עליו לשלם על-מנת שיוכל לקיים את חובתו החוקית לשלמו - כך גם אין לחייבו בדמי החזקה חודשיים קבועים של מערכת שע"מ, על-מנת שהמייצג יוכל לברר את החיוב במס באמצעותה".