מיוחד ל"גלובס": ארז טל מדווח מיריד הטלוויזיה מיפ בקאן

ב-1993 הגיע ארז טל לראשונה ליריד הטלוויזיה מיפ בקאן, בגלל אלכס גלעדי ■ 22 שנה אחרי הוא כאן עם ישראלים נוספים שעברו להוביל את העסק

מי למעלה/ צילום: יחצ
מי למעלה/ צילום: יחצ

הצונאמי בקאן הגיע במפתיע. בסדר, רגילים פה לגשם ואפילו חזק, אבל זרמי מים אדירים שהופכים מכוניות מטביעים את כל מה שבדרכם ומשבשים אפילו את מסיבת הפתיחה המסורתית של יריד הטלוויזיה מיפ - את זה עוד לא ראו פה.

מצד שני, גם פורמט שנקרא "הפעם האחרונה שלי" ועוקב אחר חולים סופניים רגע לפני מותם, עוד לא ראינו. יש כזה, מחליא וציני במיוחד, למכירה. יש גם פורמט איטלקי שנקרא "להפשיט" - זוג שלא מכיר נפגש לראשונה במיטה, ותוך חצי שעה הם צריכים להפשיט זה את זה.

כן, התחרות היא אכזרית, ולצד דרמות ותוכנית מיינסטרימיות, הטלוויזיה מנסה לא להיכנע לתכנים הפרובוקטיביים מהאינטרנט, גם אם בסופו של דבר הפורמטים האלה ימצאו את עצמם בערוץ נישה נידח, במקרה הטוב.

פעמיים בשנה מתכנסת תעשיית הטלוויזיה וגרורותיה בהיכל הפסטיבל של קאן. מי שתכנן את ההיכל הזה צריך לשבת בכלא לשארית ימיו בעוון ביזיון מקצוע האדריכלות. תארו לעצמכם מבנה שנמצא ממש על הים, אבל רובו אטום לנוף. מאז הקמתו הוא נמצא בשיפוצים, כדי לפתוח בו עוד ועוד פתחים ומרפסות. זה לא עוזר. עדיין צפוף בו מאוד, אין אוויר, וכדורים נגד כאב ראש הם מצרך מאוד מבוקש כאן.

באביב 1993 הגעתי ליריד הזה בפעם הראשונה. זה קרה כי אלכס גלעדי החליט להטיס לקאן את חבורת האנשים שעזרה לו להגיש את קשת למכרז ערוץ 2. אף אחד לא הבין אז למה זה טוב. עוד לא זכינו במכרז, וכלל לא הייתה ודאות שנזכה - אבל "חשוב שתראו מה זה טלוויזיה מסחרית", הוא אמר. מסביב ליגלגו. נסענו.

קיראו עוד ב"גלובס"


המפגש הראשון עם התעשייה האדירה הזאת היה הלם תרבות לכל דבר. עמדנו משתאים מול התכונה, ההמולה והזרם הבלתי פוסק של אנשים מעונבים בחליפות.

כבר הרבה פחות מעונבים כאן

פחות מ-10 שנים אחרי, האנשים כבר היו הרבה פחות מעונבים, ואני הסתובבתי במסדרונות הצפופים האלה בהלם מסוג אחר; "הכספת", משחק טלוויזיה שפיתחנו, קשת ומנטה הפקות, עמד כאן למכירה ונמכר היטב. המכירה של "הכספת" הייתה שילוב מופלא של טיימינג, מזל, וכן - גם כישרון של חבורת אנשים מצוינת שהיה לי המזל לעבוד איתה.

"הכספת" השתלמה כמובן כלכלית, אבל בעיקר סימנה את תחילתו של עידן חדש - יוצרי טלוויזיה רבים מפתחים מאז פורמטים וכותבים דרמות, ומצליחים למכור אותם בעולם בהצלחה. כמו בהיי-טק - גם כאן הישראלים למדו את העסק ועברו להוביל אותו. על הדרך, גם המדינה מרוויחה לא מעט.

השנה הגעתי לכאן כמי שמוביל שיתוף-פעולה ישראלי-הולנדי. ביחד עם קשת פיתחנו את "מי למעלה?" - משחק טלוויזיה בידורי ושמח, שהוצע כאן למכירה ויעלה לאוויר בערוץ 2 ביום שני הקרוב.

בין לבין הסתובבתי. כבר אין כמעט עניבות כאמור. הרוב בג'ינס, אולי בהשפעת הישראלים. מרתק להסתובב במסדרונות הצפופים ולפגוש כל-כך הרבה ישראלים שעושים עסקים.

תעשיית הטלוויזיה הישראלית זינקה, והיום היא לגמרי משחקת במגרש של הגדולים. נזכרתי באלכס, ששלח אותנו לקאן אז, ב-1993, כשכולם ליגלגו. הניצחון כולו שלו.