ניתוח "גלובס": הפסד בזק למשרד התקשורת - הפסד שכולו ניצחון

החלטת בג"ץ למחוק את עתירת בזק נגד משרד התקשורת היא ניצחון גדול לעמדת המשרד, שלפיה בזק צריכה ויכולה להקצות את הטלפוניה שלה למתחרותיה. זהו ניצחון גדול, מפני שבזק חשה במשך כל המהלך המשפטי הזה שיש סיכוי טוב שתנצח בו, לאחר שבג"ץ ניסה לשלוח את הצדדים לסיים את המחלוקת בפשרה, ובמיוחד לאחר שמנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אמר במפורש שהוא בעד פשרות ולא בעד מלחמות.

והנה מתהפכת הקערה על פיה, ובג"ץ אומר בפירוש שהוא לא מקבל את טענות בזק וממליץ לה למחוק את העתירה. נכון, הוא עושה זאת לאחר שמשרד התקשורת מייצר בעבורו הזדמנות להגעה לפתרון בדרך של שימוע נוסף בנושא הטלפוניה, אך זה לא משנה הרבה. בג"ץ אמר בפירוש שטענות בזק לא היו משכנעות, וגם כעת אינן.

אז האם היה נכון מבחינת בזק לעתור לבג"ץ נגד הכללת הטלפוניה באסדרת השוק? אין בכך כל ספק. למרות ההפסד המשפטי, הרי שבמציאות בזק, בניהולה של סטלה הנדלר, הרוויחה. הציבור, התקשורת ומשרד התקשורת אולי הרוויחו צדק, אבל באמת של החיים - בזק לא הפסידה; היא עכבה את הטלפוניה והצליחה לגרום למתחרותיה למכור חבילה חסרה ללא הטלפוניה שלה, היא הרוויחה זמן יקר כי בינתיים היא שכללה ושפרה את התגובה שלה למאמצי מתחרותיה, והצליחה לנגוס בהצלחתם דרך הבאנדל ההפוך שמגייס עשרות אלפי לקוחות לבזק באמצעות ספקיות אינטרנט וירטואליות שעובדות בעבורה כמגייסות לקוחות, והדבר אולי החמור מכל שקרה כאן - בזק הוכיחה לכולם שבלי הסכמתה אין רפורמות.

כולנו למדנו שיעור יקר, בעיקר שיעור על רפיסותה של הרגולציה במאבק נגד מונופול כמו בזק. משרד התקשורת, למרות שניצח משפטית, הפסיד. זאת, משום שהתברר שבזק חזקה ממנו ויש לה את הדרכים שלה לשנות את המציאות לטובתה.

עכשיו, לאחר שיפורסם השימוע, בזק תקבל מחירים הרבה יותר טובים בעבור השימוש בשירותי הטלפוניה שלה שיונגשו למתחרותיה, ובסיכום הכללי זה אומר שהיא ניצחה בגדול כי היא גם תקעה את התוכנית של משרד התקשורת וגם תשיג מחירים טובים יותר. בהמשך משרד התקשורת יפרסם שימוע נוסף לעניין ביטול ההפרדה המבנית, ובקיצור שאול אלוביץ, הבעלים של בזק, הראה מדוע לא נס ליחו.

אחלה עסק

זה הזמן אולי להסביר מדוע הטלפוניה של בזק כל כך קריטית למתחרים. זה שהטלפוניה של בזק קריטית בעבורה, זה די ברור. הטלפוניה מהווה מקור רווח עצום לחברה, וברגע שהמחיר יירד - היא כמובן עשויה להיפגע מכך. אבל בעבור המתחרים, השימוש בטלפוניה של בזק קריטי כי היא מייצרת ערך בעבורם. ללא הטלפוניה, סל המוצרים שלהם חסר, והם יתקשו לגייס לקוחות, כי בשביל לקוחות רבים מדובר בחסם מעבר. לעניין השימוש בטלפוניה שמועברת על גבי האינטרנט (VOB) שפרטנר וסלקום מציעות היום, אמר המשרד שהיא מוצר תחליפי לא איכותי מספיק. בנוסף, ללא הטלפוניה, ברור שבמצב של ביטול הפרדה מבנית בבזק, האחרונה רק תתחזק יותר.

מצד שני, אחת הבדיחות שרצה בבזק היא שאחד הבכירים שלה הציע לפרטנר ולסלקום לשלם להם 20 שקל בחודש - העיקר שהלקוחות לא ייפגעו. עד כדי כך חשים בבזק שהמפעילות לא עושות כלום ולא נדרשות להשקיע אגורה שחוקה בתחרות. התחושה בבזק היא שאבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, ביחד עם גלעד ארדן, לשעבר שר התקשורת, יצרו מצב אבסורדי שבו פרטנר וסלקום קבלו כל מה שרצו על חשבון בזק ובכך הן נהפכו להיות סוג של טפילות עצלניות, שבמקום להשקיע ולהתחרות התרגלו לקבל את הכול מן המוכן.

כך יוצא שהן מקבלות גישה לקווי האינטרנט של בזק, מקבלות את ציוד הקצה שלה בחינם (נתבים), מקבלות את הטכנאים שלה במחירים אפסיים, ועכשיו יקבלו את הטלפוניה שלה. בקיצור, אחלה עסק. לשבת ולגזור קופונים בלי להשקיע.

גם אם יש בטענות של בזק מידה מסוימת של צדק, בסוף צריך לזכור ששתי החברות נמצאות במצב קשה שאינו מאפשר להן להשקיע. זו הטרגדיה של השוק הזה, ובעיקר של מדיניות המשרד. חוסר האיזון בשוק הסלולרי הפך אותן לקורבן של השוק הקווי. כך שגם עם הטלפוניה של בזק, מישהו באמת מאמין שפרטנר וסלקום יכולות להוות איום אמיתי על בזק בשוק הקווי? יש משהו בטענה של פילבר כאשר הוא אומר שהתיקון של שתי החברות לא יבוא מהשוק הקווי אלא מתיקון בשוק הסלולרי. לעומת זאת, משרד התקשורת הוא זה שרוצה תחרות מבוססת קבוצות תקשורת, ולכן הוא חייב לאפשר לפרטנר ולסלקום לקבל משהו בתמורה להישג של בזק. היא לא באמת מאוימת, הן כן.