ליצמן נגד כחלון: המרפאות יישארו בדירות

הצעת חוק להוצאת משרדים מדירות מתייחסת לכ-28 אלף דירות, אשר כ-3,600 מהן משמשות מרפאות ■ מן החוק כבר הוחרגו גני ילדים ודירות קרקע

דירה בת 1.5 חדרים, בחדרה, ברחוב פיק"א בשכונת יוספטל / צילום: תמר מצפי
דירה בת 1.5 חדרים, בחדרה, ברחוב פיק"א בשכונת יוספטל / צילום: תמר מצפי

הממשלה שוב נגד עצמה: לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה באוגוסט האחרון את החלטת משרד האוצר וקבינט הדיור למנוע מתן אישור חורג לעסקים הפועלים מתוך דירות מגורים, הצליחו היום (ב') שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, לצמצם את ההחלטה ולהחריג ממנה ככל הנראה אלפי מרפאות הפועלות מתוך דירות. בתום דיון שנערך היום בוועדת הפנים בכנסת, הוחלט כי הסעיף המדובר בחוק ההסדרים לא יאושר לפני שמשרד האוצר יגיע להבנות מול סימן טוב ואנשי משרדו.

במסגרת המאבק במשבר הדיור, החליטו שר האוצר משה כחלון וראש מטה הדיור אביגדור יצחקי לכלול בחוק ההסדרים לשנים 2015-2016 איסור למתן שימוש חורג בדירות מגורים המשמשות למטרת עסקים או לכל מטרה אחרת שאיננה מגורים, למעט גני ילדים וקומות קרקע, במטרה להגדיל את היצע הדירות. למרות אישור הממשלה, שר הבריאות ליצמן הגיש הבוקר לוועדת הפנים מכתב הסתייגות מפורט, הקובע כי ההחלטה של האוצר עלולה לפגוע ב"צורך ברור וחיוני של מיליוני תושבים מדי שנה".

ליצמן ציין כי "הצעת החוק תפגע ביכולתן של הקופות (בייחוד הקטנות - מכבי, מאוחדת ולאומית) לספק את השירות הקהילתי עליו הן אמונות לחבריהן במרחק הסמוך למקום מגוריהם. כך, מבוטחים רבים ובהם דווקא חולים, קשישים וחלשים יצטרכו להיטלטל משכונת מגוריהם למרכז רפואי מרוחק על מנת לקבל שירות רפואי בסיסי".

את נתוני משרד האוצר, המקדם את הצעת החוק, הציג בדיון ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, ולפיהם מספר דירות המגורים המשמשות לייעודים שאינם למגורים עומד היום על כ-28 אלף דירות. זאת, רק במחוזות שעליהם מוצע להחיל את החוק - מחוז המרכז, תל אביב וחיפה. נציין כי מספר זה כבר מנפה את ההחרגות בנוגע לדירות המשמשות כגני ילדים ולדירות בקומת הקרקע. היקף הדירות המשמשות רופאים וקליניקות עומד על כ-13%, כלומר, כ-3,640 דירות בסך הכול.

"הממשלה משקיעה מיליארדים בטיפול במצוקת הדיור", אמר ניצן בדיון, "לצד הגדלת ההיצע, אנחנו נחושים גם לייצר פתרונות אחרים בתוך המרקם הבנוי וזה אחד מהם. כבר צמצמנו את תחולת החוק המוצע כאשר החרגנו את הדירות המשמשות כגני ילדים וגם את הדירות בקומות הקרקע אבל אי אפשר להחריג הכל".

בדיון עלו הסתייגויות שונות בנוגע להצעה. נציג שירותי בריאות כללית אמר שמדובר בהצעה שמשנה סדרי עולם בתחום המרפאות, ויש לשנותה. נציג ההסתדרות הרפואית, עו"ד חן שמילו, אמר בדיון: "הרבה מאוד רופאים שפועלים מדירות שינו את המרפאות שלהם והנגישו אותן (לנכים) בעקבות דרישות המדינה. עכשיו פתאום באה המדינה ודורשת מהם לעזוב?".

רופאת משפחה עצמאית שהשתתפה בדיון, שפועלת ממרפאה בשיכון בבלי בתל אביב, אמרה: "קשה היום להשיג מרפאות נגישות. הרבה מהחולים שאני מטפלת בהם הם מבוגרים שאין להם כסף או יכולת פיזית להתחיל להתנייע למרכזים אחרים. זה עלול לגרום נזק לחולים".

יו"ר הועדה, חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד), אמר בסיכום הדיון כי: "על הממשלה למצוא את האיזונים הנכונים. את משבר הדיור צריך לפתור אבל צריך להקשיב גם לטענות. כמו שהחריגו את גני הילדים, אני מבקש שגם את המרפאות יחריגו".

הצעת החוק המדוברת, הכלולה בפרק הדיור של חוק ההסדרים, מציעה לקבוע הוראת שעה למשך חמש שנים שבמהלכן לא ניתן יהיה לקבל או להאריך שימוש חורג בדירות מגורים לשימושים שאינם למגורים. תכלית הצעה זו היא להוציא את השימושים החורגים ממרכזי הערים ולייצר על ידי כך היצע גדול יותר של דירות למכירה או להשכרה.

בתום הדיון, הוחלט כאמור לגבש הסכמות מול משרד הבריאות לפני הבאת החוק לאישור מליאת הכנסת. הצפי הוא כי בנוסף להחרגת גני ילדים ופעוטונים יתווספו גם דירות המשמשות למתן שירותי בריאות.