יורם גבאי: כך אפשר להוזיל את המזון ב-10% באופן מיידי

גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, קורא לבטל לחלוטין את המכסים, המכסות והרישיונות על יבוא מזון; ובנוסף לעבור לסבסוד ישיר של המגדלים ולמתן תמורה מובטחת לחקלאים, במקום מגבלות ומכסות

יורם גבאי   / צלם: תמר מצפי
יורם גבאי / צלם: תמר מצפי

בימים בהם מחירי העגבניות והמחסור בביצים ובעוף תופסים את הכותרות, יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, קורא לערוך רפורמת מס בישראל ולבטל לחלוטין את המכסים, המכסות והרישיונות על יבוא מוצרי מזון, ובכלל זה פירות, ירקות וביצים.

בנוסף, גבאי קורא לבטל את כל המגבלות על יבוא מוצרי מזון מחו"ל. בדומה למצב הנהוג באירופה ובארה"ב, גבאי טוען כי יש לעבור לסבסוד ישיר של המגדלים ולמתן תמורה מובטחת לחקלאים, במקום מגבלות ומכסות.

גבאי טוען כי מהלך זה יוביל להורדה של כ-10% במחירי המזון בישראל ויקרב אותם למחירים המקובלים בארה"ב ובאירופה.

מחקרו של גבאי נעשה ביוזמת המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר ז"ל בראשות עו"ד אוריאל לין, ויוצא לאור בימים אלה בספר "מערכת המסים של מדינת ישראל" שיצא בהוצאת המכון.

מחקרו של גבאי יוצג בערב עיון שיערוך המכון ב-21 באוקטובר, בהשתתפות יואל נווה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר; פרופ' יורם מרגליות, מרצה לדיני מסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; עו"ד פנחס רובין, יו"ר משרד גורניצקי ושות'; ובהנחיית עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר המכון לחקר הכלכלה ע"ש יוסף ספיר ז"ל.

גבאי אומר כי הניסיון מוכיח כי ברוב המקרים הפעלת ההעדפות לאומיות באמצעות פטורי מס, כגון החוק לעידוד השקעות הון שנועד לסייע למפעלים, כשלה בהשגת היעדים והביאה לעיוותים, הימנעות והעלמות מס ואפילו לשחיתויות כלכליות.

לדבריו, כל סיוע סקטוריאלי עדיף לתת באמצעות תקציב, ולא באמצעות הקלות מס ופטורים - עליהם אין מעקב ופיקוח, והם הופכים לחזקה במשך השנים ולשחיתויות. תקצוב, לעומת זאת, מחייב חידוש ומחשבה מחודשת מדי שנה.

המחקר של יורם גבאי, שכיהן כממונה על הכנסות המדינה, סוקר את כל מערכת המס בישראל, תוך שהוא מצביע על עיוותים ועל שינויים שיש להכניס בכל היבטי המס בישראל.

המסקנה המרכזית הנגזרת מהמחקר היא שבהינתן המציאות הפוליטית-כלכלית והחברתית בישראל, ראוי שמערכת המס תתמקד ביעד של גביית מסים למימון הוצאות הממשלה ותימנע ככל האפשר בהשגת יעדים כלכליים וחברתיים ספציפיים.

"ראוי, אם כך, שמערכת ההעדפות הלאומית תסתייע בעיקר בצד ההוצאות בתקציב. מסקנה זו נגזרת הן מניסיון העבר והן מתרגום אסטרטגיית המס של ישראל לשפת המעשה".

גבאי מפרט את עיקרי השינויים שיש להכניס במערכת המס בישראל:

■ הגנות על הייצור המקומי: מוצע לבטל לחלוטין את המכסים בישראל ובעיקר לבטל את המכסות, הרישיונות, המגבלות והמכסים על יבוא מזון וחקלאות, ובכלל זה ירקות ופירות, בשר, ביצים וגבינות; ולפעול בהתאם לקיים באיחוד האירופאי וארה"ב - סבסוד ישיר של החקלאים, במקום הגנות לסוגיהן כמו מכסות, רישיונות, מועצות ייצור. סבסוד זה יעניק למגדלים תמורה מובטחת ברמה מסוימת אך לא יגביל את היקף היבוא. זו הסיבה שבאירופה המזון זול בכ-20% מאשר בישראל. המהלך יוביל להוזלה של כ-10% בעלויות המזון בישראל.

■ חוק עידוד השקעות: למקד את ההטבות באזורי פיתוח ולהרחיבם גם לענף השירותים ולבטל את ההטבות במרכז הארץ, ובנוסף לקבוע כי בכל מקרה שיעור המס על הרווח של החברות לא יפחת מ-7%.

■ ביטול עיוותים ומסים דרקוניים: להפחית בהדרגה את מס הרכישה לרמה מקסימלית של 3.5%, לבטל העדפה מגדרית לנשים, לבטל זיכוי המס על משמרות בתעשייה, להפחית את מס החברות ל-25% (בוצע), לבטל את מס הייסף ולהפחית את מסי האלכוהול והבירות (בוצע). בנוסף מוצע לבטל את אגרת הרכב ואת מסי "המותרות" על רכב יקר ומוצרי "יוקרה" אחרים.

■ עוד מציע גבאי לבטל את שיעור האפס במע"מ ירקות ופירות, לבטל את חוק אילת, להתנגד לכל מע"מ בשיעור דיפרנציאלי - כולל שיעור אפס לקבוצות החלשות (אינן "מזוהות" בישראל) וזיכוי למקבלי הבטחת הכנסה. כמו כן, מוצע לצמצם ככל האפשר את פערי המיסוי בין רכב חשמלי, חוסך אנרגיה ובלתי מזהם - לרכב אחר.

"לסיכום", אומר גבאי, "ראוי לבצע שינויים במערכת המס, אך ללא שינוי בנטל המס הממוצע מן התוצר. ביטול עיוותי המס הוא מרכיב מרכזי במלחמה בהון השחור, לצד הפעילות של רשות המסים ומערכת החינוך".