בן-אליעזר חולה כליות, מחובר לדיאליזה - אך כשיר לעמוד לדין

הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אתמול (ג') על החלטתו להעמיד את השר לשעבר בנימין (פואד) בן-אליעזר לדין, בגין שוחד, איסור הלבנת הון ועבירות נוספות, ב-5 פרשיות שונות, לא הפתיעה רבים. לאור הראיות החזקות לכאורה שיש למדינה נגד בן-אליעזר, שחלקן נחשפו בתקשורת באחרונה, ליועמ"ש וינשטיין ולפרקליט המדינה שי ניצן לא הייתה אפשרות אחרת זולת העמדתו לדין. זאת, בעיקר כאשר מדובר בנבחר-ציבור בכיר לשעבר, שהאינטרס הציבורי מחייב את מיצוי הדין עימו.

אולם בשל מצבו הרפואי הקשה, המקרה של בן-אליעזר (79) שונה בכל-זאת ממקרים אחרים שבהם נבחרי-ציבור הועמדו לדין בגין עבירות שחיתות. בן-אליעזר הוא חולה כליות שעובר טיפולי דיאליזה 3 פעמים בשבוע, שנמשכים כ-6 שעות בכל פעם. במצב זה, יהיה קשה ובעייתי לפרקליטות לנהל את התיק נגדו ברצף וביעילות.

בנוסף, מעבר לשאלה הפרקטית בדבר ניהול התיק, עולה השאלה העקרונית, עד כמה היו צריכים היועמ"ש והפרקליטות להביא בחשבון את מצבו הרפואי הקשה של בן-אליעזר, בבואם להחליט להעמידו לדין.

עו"ד ציון אמיר, סבור כי מדובר בסוגייה מורכבת שאינה מובנת מאליה. "מצד אחד, במובן המשפטי הצר, ברור שההחלטה להעמיד לדין את בן-אליעזר עומדת במבחן החוק והדין. האדם הוא נבחר-ציבור בכיר לשעבר, שעבר עבירה לכאורה, ויש, כך נראה, ראיות נגדו, ולכן יש להעמידו לדין".

עו"ד אמיר הוסיף כי "במובן הזה, החלטתו של וינשטיין היא כורח המציאות המשפטית. מה עוד שאי-העמדתו לדין יכולה להיתפס בציבור כהפליה לטובה שלו ביחס לפשוטי העם".

מצד שני, אומר אמיר, אנחנו כן מצפים שהיועמ"ש יפעל בצורה חכמה, שמתאימה לכל מקרה ומקרה ושיתחשב גם בנסיבות הספציפיות ובמצבו הרפואי של בן-אליעזר. "היועמ"ש לא יכול להגיד 'אני משחק אותה ראש קטן ומתעלם מהנסיבות הכלליות'. החלטה של היועמ"ש בנסיבות כאלה היא לא משפטית בלבד. אנחנו מצפים מיועמ"ש להיות מנהיג ולקבל החלטות שהן לאו דווקא פופולריות, ובלבד שאתה יכול לבסס אותן ולהאמין בהן".

אפליה מוצדקת אינה פסולה

- האם קיימת עילה חוקית שמאפשרת גניזת תיק שיש בו ראיות לכאורה נגד נבחר-ציבור עקב מצבו הרפואי?

אמיר: "יש כמה עילות לגניזת תיק. תיק יכול להיגנז מחמת חוסר אשמה או חוסר בראיות, אבל זה לא המקרה שלנו. אבל יש גם עילה שלישית, והיא שנסיבות העניין הכוללות אינן מצדיקות העמדה לדין. לא מופרך לחשוב שתהיה הימנעות מהגשת כתב אישום נגד אדם שאילולא ההימנעות יצטרך לנהל משפט ממעמקי מיטת חוליו, ומתוך שגרת טיפולים קשה.

"בנוסף, ידוע שלאחר הרשעה וגזר-דין, לוועדת השחרורים של שירות בתי-הסוהר יש סמכות חוקית להורות על שחרורו של אדם בעילה של מצב רפואי. מכאן אתה למד, שהרציונל הזה מבוסס בדין. ולכן, אם היועמ"ש ישקול את המצב הזה היום, עוד בטרם משפט, אי אפשר לומר שהוא נוהג שלא כדין. ובלבד שיש בפניו תשתית ראייתית מוצקה, שהמצב הרפואי של החשוד מצדיק זאת".

- מה היית עושה במקרה כזה לו אתה היית היועמ"ש?

"החשיבות של העמדה לדין של נבחר-ציבור כמו פואד, והעברת מסר ש'כולם שווים בפני החוק' היא רבה מאוד. ולכן, אני יכול להצדיק מהבחינה הזו את עצם הגשת כתב האישום נגד בן-אליעזר. אבל דקה לאחר הגשת כתב האישום, ניתן להגיש ליועמ"ש בקשה לעיכוב הליכים, שמשמעותה בקשה לביטול ההליכים.

"כך יכול להימצא איזון בין כל האינטרסים: מצד אחד, היועמ"ש העביר את המסר שהוא רואה במעשים של בן-אליעזר עבירה פלילית. מצד שני, הוא מעכב את ההליכים בשל המצב הרפואי הקשה. זהו שביל הזהב שאני חושב שהוא נכון במקרה זה".

- עם זאת, במקרה כזה בן-אליעזר יופלה לטובה ביחס לשאר הנאשמים בתיק.

"בית-המשפט העליון קבע שאפליה בפני עצמה איננה פסולה, ובלבד שיש הצדקה לנקוט בה. אפליה היא בלתי צודקת כאשר אתה מפלה בין שווים. וכאן, הנסיבות לגבי החשודים אינן זהות".

- רק לפני כשנה וחצי בן-אליעזר התמודד על הנשיאות. כך שהוא ראה את עצמו כבריא וככשיר לכהן כנשיא לשנים.

"זוהי טענה טריקית. שאיפותיו של אדם נשענו על מערכת שלמה של ציפיות. הוא קיווה למלא את תפקידו כראוי. אבל מה לעשות שהמציאות דינמית. חלפו מאז שנה וחצי, והיום, חרף הצהרתו בעבר, יכול להיות שהוא פחות בריא. אם יש תשתית ראיתית שמצבו הרפואי קשה מאוד, לא הייתי תופס אותו על זה שלפני שנה וחצי הוא רצה להיות נשיא".

פרופסור עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, חלוק על עו"ד אמיר בנקודה זו. לדבריו, העובדה שבן-אליעזר ביקש זה לא מכבר להתחרות על משרת נשיא המדינה, ולא חשב שיש לו בעיה לשמש בתפקיד כל-כך תובעני במשך שנים, היא קריטית בעת שדנים בסוגיות העמדתו לדין ומצבו הרפואי.

גרוס: "השיקול של מחלתו של אדם צריך להילקח בחשבון. אין ספק בכך, ואין לי ספק כי היועמ"ש לקח אותו בחשבון. אבל העובדה שבן-אליעזר עצמו הצהיר שהוא בריא ושהוא יכול להיות נשיא המדינה, מפחיתה מאוד מתקפות הטענה שמצבו הרפואי הקשה אינו מאפשר את העמדתו לדין".

גם פרופ' גרוס חושב כי אם חשוד הוא חולה טרמינלי שימיו ספורים, ראוי להימנע מלהגיש נגדו כתב אישום. אולם, לדבריו, לא זה המקרה של בן-אליעזר. "הכלל הוא שיש להעמיד לדין אדם חרף מחלתו הקשה. החריג הוא שלא לעשות זאת אם מדובר במחלות טרמינליות וסופניות. כך בעיניי צריך לראות את הדברים, ואני מאחל לפואד אריכות ימים".

גורמים בפרקליטות שעימם אמרו היום (ד') ל"גלובס" כי מצבו הרפואי של בן-אליעזר נדון טרם ההחלטה להעמידו לדין, ולא הייתה התעלמות ממנו. עם זאת, גם בפרקליטות הסבירו כי העובדה שבן-אליעזר הציג את מועמדותו לנשיאות המדינה, עמדה לו לרועץ. "כשאדם חושב שבמצבו הרפואי הוא יכול להיות נשיא מדינת ישראל, מאוד קשה לא לקחת את מצבו אחר-כך בחשבון כאשר שוקלים אם להעמידו לדין".

לדברי הגורמים בפרקליטות, "לא התקבלה אצלנו שום אינדיקציה שמצבו הרפואי של בן-אליעזר התדרדר מאז שהתמודד על הנשיאות".

החשדות: רכש נכסי נדל"ן באמצעות שוחד מאנשי עסקים; החזיק בכספת מאות אלפי דולרים בלתי מדווחים

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע אתמול לבאי-כוחו של השר לשעבר בנימין (פואד) בן-אליעזר כי החליט לדחות את הטענות שהוצגו בפניו במהלך ישיבות השימוע, ולהעמיד את בן-אליעזר לדין. זאת, ב-5 פרשיות שעניינן עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים ועבירות מס.

ההחלטה התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והמלצת פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי-שווקי, שבמקביל הודיעה ל-5 חשודים נוספים בתיק, כי טענותיהם בשימועים נדחו, וכי יוגשו נגדם כתבי אישום. בין החשודים שיועמדו לדין, אנשי-העסקים אברהם ננקישווילי, החשוד בהעברת השוחד לבן-אליעזר, ושותפו, איש-העסקים, ג'קי בן-זקן. בן-זקן הורשע לאחרונה על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב, בהרצת מניות חברת מנופים-פיננסים.

בן-אליעזר כיהן בין השנים 2007-2014 כחבר-כנסת, ובחלק מן התקופה גם כשר בממשלות ישראל. על-פי החשד, בן-אליעזר דרש וקיבל סכומי כסף בעד פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי-עסקים שונים, ובכספים אלה רכש בין היתר נכסי נדל"ן. על-פי החשד, בן-אליעזר גם המיר, ללא דיווח ותוך נקיטת פעולות הסוואה והסתרה, מט"ח בשווי מאות-אלפי דולרים, שאותם החזיק במזומן בכספות בביתו ובבנק.

בנוסף, נחשד בן-אליעזר כי מסר הצהרות-הון כוזבות ליו"ר הכנסת, בכך שלא כלל בהן דיווחים על הון ונכסים שצבר, וכי לא הגיש דוחות לרשות המסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס, הנובעות מניצול מעמדו לכאורה כעובד ציבור בכיר.

פרקליטיו של בן-אליעזר, עורכי-הדין נבות תל-צור וטל שפירא ממשרד רם כספי, מסרו בתגובה: "יש לנו אמון מלא בבית-המשפט. למרות מצבו הבריאותי הקשה של פואד, בכוונתו להיאבק על שמו הטוב. אנו מאמינים ומקווים שבבית-המשפט לא תיוותר אבן על אבן מכתב החשדות, באופן שינקה את שמו של פואד מכל רבב, כפי שהוא זכאי לכך לאחר 60 שנות תרומה ושירות למען המדינה ואזרחיה".

פרקליטיו של אברהם נניקשווילי, עורכי-הדין נתי שמחוני ויואב סננס ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, מסרו: "קיבלנו, בצער רב, את החלטת הפרקליטות להעמיד לדין את נניקשווילי. אנו חדורי אמונה כי לאחר ליבון הדברים עד דק במסגרת ההליך המשפטי, יוברר דבר חפותו של מר נניקשווילי, והוא יזוכה הוא מכל אשמה".