מלחמת המטבעות מתגברת

אם בנק ישראל לא יעשה כלום, יותר ויותר תעשיינים ישראלים יעברו לאירופה

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

"בנק ישראל ייאלץ להפחית את הריבית ולבצע הרחבה כמותית". המשפט הזה מוכר לכם? אין ספק שכן, היות ואתם שומעים אותו כריטואל קבוע מדי חודש בחודשו כבר ממרץ השנה. התחילו עם זה האנליסטים של HSBC, המשיכו באותה נימה גם בנקים זרים אחרים ואליהם הצטרפו בחודשים האחרונים כלכלי בתי השקעות מובילים בישראל.

הריטואל הזה יוצר באזז בשוק. השקל נחלש עד להודעת הריבית ומתחזק לאחר מכן. כולם מדברים מפוזיציה? בוודאי. אחרת, האלטרנטיבה המחמיאה פחות היא שהם לא מבינים על מה שהם מדברים. תחליטו אתם מה עדיף.

בפועל, הריבית כבר ללא שינוי שמונה חודשים וזאת למרות נתונים לא מחמיאים בעיקר בצד הצמיחה, היצוא והתחזיות לשנת 2016. בשבוע שעבר שוב הדגישה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי השקל חזק מדי, אולם הבהירה באופן חד משמעי כי הפחתת ריבית והרחבות מוניטריות אחרות אינן עומדות כלל על הפרק וצעדים אלו נשמרים ל"נסיבות לא רגילות". מהן אותן נסיבות לא רגילות? התשובה במרתפי בנק ישראל, אולם מי שקורא היטב את השורות ובין השורות בהודעות בנק ישראל מבין היטב שאנו עדיין רחוקים מנסיבות כאלה. נראה אם זה ישכנע את האנליסטים להימנע מהריטואל הקבוע של הערכות משוללות כל יסוד.

מה שגורם לרגיעה יחסית בבנק ישראל הינו שער הדולר. למרות התחזקות השקל, הפגיעה בדולר משנית עקב התחזקותו בעולם, התחזקות שכמעט ואינה באה לידי ביטוי אולם לכל הפחות שומרת אותו ברמות סבירות. זה מאפשר לבנק ישראל להתמודד בהצלחה מול גל הספקולנטים החדש באמצעים יחסית קונבנציונליים ומוכרים.

בבנק ישראל ערים, כך אני מקווה, להתגברותה של מלחמת המטבעות. קצב הכניסה של מט"ח לישראל שאינו מיועד להשקעה מעבר להשקעה בשקל שוב גובר ועומד על כחצי מיליארד דולר מדי חודש. הכסף "מושקע" במק"מ, אג"ח קצרות טווח ומכשירים פיננסיים במטרה אחת ויחידה: ליהנות מפירות התחזקות השקל. נכון לסוף החודש חוזר סל המטבעות לשפל של 86.44 ומתקרב במהירות לשפל כל הזמנים. מי שמרגישים זאת היטב על בשרם הינם יצואני גוש האירו והתעשיינים המקומיים המתחרים בסחורה מיובאת מהגוש. בקצב הזה, ללא צעדי מנע נוספים ואגרסיביים יותר מצדו של בנק ישראל וכשהתעשייה בגוש האירו נוקטת בצעדי עידוד להעתקת ייצור ויזמות אליה לא נתפלא אם יותר תעשיינים יעתיקו קווים לאירופה והתעשייה הישראלית תיפגע עוד יותר. מבחינה זאת היה עדיף אולי לבנק ישראל לשמור על עמימות, היות ואי אפשר לסמוך על המשך התחזקות הדולר בעולם.

ומה חדש בארה"ב? "הפד השאיר את הדלת פתוחה להעלאת ריבית בדצמבר", זעקו הכותרות שתמכו ברוח המהלך הפרו-דולרי שהחל שבוע קודם לכן כתוצאה מנאומו של דראגי. אם הייתם צריכים עוד הוכחה לכך שמלחמת המטבעות בעיצומה ואין שום קשר לכלכלה, הנה קיבלתם אותה. מתי בדיוק הפד סגר את הדלת להעלאת ריבית עוד השנה? אף פעם. נהפוך הוא. לפני חודש ג'נט ילן הייתה רבה יותר ניצית בהערכותיה לגבי העלאת ריבית השנה. ההודעה הנוכחית הייתה הרבה יותר עמומה ואנמית ומטרתה היתה לעצור את התחזקות הדולר. אז מה בסוף? בפועל דראגי לא עשה כלום; היפנים, שגם לגביהם הבטיחו הרחבה נוספת גם לא עשו כלום; האמריקאים שניסו לצנן את ההתלהבות יצרו אפקט הפוך וכולם מחכים לטריגר הבא ביום שישי הקרוב - דו"ח התעסוקה בארה"ב. משעמם לא יהיה פה.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.