"התחתנת עם כספומט?!" אלימות כלכלית - מדריך הישרדות

וידויה של הדוגמנית לשעבר קרן מיכאלי ביום שישי האחרון על האלימות הכלכלית שחוותה לכאורה בבית מצד בן זוגה, איש העסקים אילן בן-דב, הציף מחדש את המושג "אלימות כלכלית".

אלימות כלכלית באה לידי ביטוי במקרים בהם אחד מבני הזוג שולט על הנכסים הכספיים של בני הזוג, ובן זוגו תלוי בו כלכלית כמעט באופן מוחלט. במקרים כאלה יכול בן הזוג השולט "לסגור את הברז" ולהציב את בן זוגו, ואף את ילדיו, במצב של ירידה דרסטית ברמת החיים, עד כדי בעיה קיומית יומיומית.

במרבית המקרים מפעיל האלימות הכלכלית הוא איש עסקים מצליח, בעל חברות, כספים ונכסים. אשתו, שכלל אינה מעורבת בעסקיו, היא בדרך-כלל שכירה שמשתכרת שכר נמוך או עקרת-בית. במשך כל שנות הנישואים היא סומכת על בעלה שידאג לה כלכלית.

ואכן, כל זמן שהנישואים עולים יפה, אין בעיה: הבעל מפקיד לחשבון כספים בסכומים גבוהים, האישה מושכת כספים על-פי רצונה, היא והילדים חיים ברמת חיים גבוהה בבית מפואר, ודבר לא חסר.

אלא שכאשר פורץ משבר בין בני הזוג, עלול הבעל לשנות את אורח החיים בהינף-יד, גם כדי להפעיל לחץ על האישה במסגרת הליך הגירושים. הבעל יכול להפסיק להפקיד כספים לחשבון ולהשאיר את אשתו ללא כל יכולת כלכלית. האישה תמצא את עצמה מתחננת לכסף יותר מהר ממה שנדמה לה, ולו רק כדי לקיים את ילדיה. הדבר גורם לשיבוש מוחלט של החיים להם הייתה רגילה. לעיתים הבעל עוזב את הבית, והאישה כמובן אינה יכולה להחזיק בית גדול מכספים שאין לה.

איך ניתן להתמודד עם אלימות כלכלית?

נשים שבמשך שנים חיות תחת שליטה כלכלית מוחלטת, לא תמיד מודעות לכך שניתן לשנות סדרי בראשית, או שיש בידיהן הזכות לחדול מלהיות נתונות לשליטה כלכלית מצד הבעל.

בצד המודעות לתופעה, יש לקבל כלים להתנהלות פיננסית עצמאית. אישה המבקשת לצאת משליטתו הכלכלית של הבעל צריכה לדעת לנהל חשבון בנק, להחזיק כרטיס אשראי, להבין את הפעולות הכלכליות שהבעל מבצע, להבין באילו מניות או אפיקי חיסכון מושקע כספם המשותף, ולדעת לנתב את ההוצאות הדרושות לה בלי צורך באישור הבעל.

בנוסף, אישה שהייתה נתונה לאלימות כלכלית במשך שנים, צריכה עזרה מבחוץ כדי לצאת ממעגל האלימות. היכולת להעז ולפתוח חשבון בנק נפרד ולקחת שליטה על מקורות ההכנסה שלה היא בדרך-כלל תוצאה של טיפול ממושך, המקנה לאישה את הכלים להגיד "לא" לשליטה הכלכלית בה.

מניעה מראש של אלימות כלכלית קשורה בהכרח ליכולת להציב גבולות. אישה אשר צריכה לתת לבעלה דין וחשבון על כל שורה בכרטיס האשראי שלה, במקרה הטוב, או שאינה יכולה להחזיק בכרטיס אשראי משלה, במקרה הפחות טוב - צריכה לפתוח באופן מיידי חשבון בנק נפרד ולהעביר לשם את משכורתה. בכך היא תיטול שליטה על מקורותיה הכספיים.

אישה שאינה עובדת ונתונה לשליטה כלכלית מוחלטת מצד בעלה, צריכה לעשות כל מאמץ לצאת לעבוד, כדי לקבל שליטה על הכנסתה. כאשר הפחד והחשש מהתפרצויות הבעל גובר על היכולת להציב לו גבולות, זהו מצב קלאסי של אלימות כלכלית.

במקרים רבים של אלימות כלכלית הבעל הוא זה שנוהג לערוך את הקניות לבית (על-פי ראות עיניו כמובן) ולשלם את החשבונות, אולם נמנע מלתת ביד האישה כסף שישמש אותה לצרכיה האישיים, או מפקיד בידיה סכום מגוחך מעת לעת. המשותף למקרים אלה הוא הצורך בשליטה מוחלטת של הבעל על מעשי האישה, אשר אינה נתפסת על-ידו כבעלת זכויות שוות לו.

אלימות כלכלית באה לידי ביטוי לא רק בשליטה על תזרים המזומנים המשפחתי, אלא גם בהברחת כספים וריקון התא המשפחתי. זה נעשה על-ידי העברת כספים לבני משפחה, פתיחת חשבונות בנק סודיים בארץ ובחו"ל, רישום רכוש משפחתי על-שם בני משפחה ועוד "קומבינות" כספיות שמטרתן לערפל את מצבת הנכסים האמיתית.

אז מה עושים?

הפתרון הראשון הוא כמובן לפנות לבית המשפט בתביעת מזונות ובבקשה דחופה למזונות זמניים. הבעיה הינה שלמרות שמזונות זמניים הוא הליך מהיר יחסית, גם הליך זה לוקח זמן. בעיה נוספת הינה שבית המשפט בשלב זה לא תמיד יכול לדעת מהי באמת יכולתו הכלכלית של הבעל ומהי רמת החיים שאליה הורגלה האישה, ובמקרים רבים פוסק סכומים נמוכים מאלה שהאישה והילדים הורגלו להם.

כאשר האישה חשה שהמצב לא כתמול-שלשום, כדאי מאוד שתצלם את כל המסמכים הנמצאים בבית הקשורים לחשבונות ולזכויות שרשומים על-שם הבעל. מסמכים אלה יועלמו במהירות מיד עם פרוץ הסכסוך, ויהיה קשה מאוד להשיגם.

אם יש חשש שהבעל יעלים כספים, יש לתת הוראה לפיה לא תאושר משיכה בחשבון אלא בשתי חתימות בלבד. יש לקחת בחשבון שפעולה כזו למעשה משתקת את הפעילות בחשבון, אולם מצד שני מונעת הברחות והעלמות.

האם גם נשים "חזקות" ומפרנסות חשופות לאלימות כלכלית?

אלימות כלכלית קיימת בכל המגזרים וכל המעמדות. גם מי שעובדת ומרוויחה עלולה למצוא את עצמה נתונה לסנקציות כספיות כאלה ואחרות. אמנם קל יותר להפעיל סנקציות כלכליות על נשים חלשות, אך לעיתים דווקא חוסר הביטחון של הבעל, אשר יכולתו הכלכלית נמוכה משל האישה, מוביל למערכת יחסים המאופיינת באלימות כלכלית, המהווה ביטוי לתסכולו ולרצונו להפגין שליטה במצב.

צריך להבין שמערכת יחסים המאופיינת בשליטה כלכלית היא בדרך-כלל כזו שתזרים ההכנסות לא מאוזן בין הצדדים בה. כשכסף מתורגם לכוח ושליטה במערכת זוגית, הוא יכול להיות הרסני.

כשם שאלימות כלכלית יכולה להיות מופנית כלפי נשים, היא יכולה להיות מופנית גם כלפי גברים. באחד המקרים בהם טיפלתי נהגה האישה, שלא עבדה במשך כל שנות הנישואים, למשוך אלפי שקלים מדי חודש במזומן מחשבונם המשותף שלה ושל בעלה, אליו הוזרמה משכורתו של הבעל, כל זאת בטענות שונות ומשונות. היא הפקידה את הכספים שמשכה בחשבון שנשא את שם נעוריה, ומדי פעם משכה אותם במזומן והפקידה בכספת. אחרי 7 שנות נישואים הצטברו שם יותר מ-350 אלף שקל.

בנוסף, האישה ובעלה פתחו חשבון בנק על-שם האישה בארה"ב והפקידו בו יותר מ-150 אלף דולר, תוך שהם מנצלים את העובדה שלאישה יש אזרחות אמריקאית. עם פרידתם הגישה האישה שורה של תביעות רכושיות נגד הבעל, תוך שהיא מתכחשת לחלוטין לכספים המופקדים בארה"ב ולריקון כספי הקופה המשפחתית.

במקרה אחר אשת היי-טק בכירה הייתה נשואה לנהג מונית. היא נהגה להפקיד את כל משכורתה בחשבון הבנק המשותף, ואילו הוא, שהשתכר בעיקר במזומן, שמר אצלו את הכנסותיו. אם לא די בכך, הוא נהג לעקוב אחר כל הוצאותיה ולבדוק את כרטיס האשראי שלה, וקיבל התקפי זעם בלתי נשלטים בכל פעם שסבר כי הוציאה הוצאה מיותרת.

האישה, אשר הבינה שחלק גדול מהתנהגותו נובע מרצונו לחפות על נחיתותו לעומתה, הרכינה ראש עד יעבור זעם והשלימה עם המצב. אלא שהבעל החל להפעיל את הטרור גם כלפי בתם בת ה-15, שלא הורשתה לצאת לבילויים עם חברותיה. בשלב הזה האישה פנתה להליכים משפטיים מתאימים, שמטרתם להביא את הצדדים לחלוקה רכושית ולגירושים.

האם יש פסיקות שעניינן אלימות כלכלית?

בעיני בית המשפט לענייני משפחה, שימוש הצד החזק כלכלית באלימות כלכלית הינו שימוש פסול. בית המשפט יראה התנהגות של גבר אשר אינו נותן מזונות לאשתו ולילדיו, על-מנת להכניעם לתכתיביו, כהתנהגות חסרת תום-לב עד בזויה.

יתרה מכך: כאשר בית המשפט פוסק מזונות, הוא מתחשב בניסיונות מצד בן הזוג החזק כלכלית לבצע "חנק כלכלי" של זוגתו, ופוסק מזונות זמניים על-פי רמת החיים שנהגה בפועל ולא על-פי צרכים הכרחיים בלבד. זאת, למרות שמדובר בשלב מקדמי של ההליך המשפטי. במקרים קיצוניים בית המשפט אף הרחיק גבר מביתו כתוצאה מאלימות כלכלית.

בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 21360/00) הורחק גבר מהבית לאחר שסירב להעביר לאשתו כספים לצורך תשלומים שוטפים, כגון רכישת מזון ותשלומים שוטפים של הילדים הקטינים. בית המשפט פסק כי דאגות כלכליות עלולות להביא למצוקה פסיכולוגית, וכי התנהלות שכזו מצד הבעל הנה משום התעללות המצדיקה את הרחקת בן הזוג מהבית, לצורך הקלה על האישה ולצורך "שינוי" גישתו של בן הזוג המתעלל.

בפסק דין אחר, שניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 13530/00), הורחק גבר מהבית לאחר שמנע כספים מאשתו, לרבות אי-העברת תשלומי הגן עבור הבנות הקטינות. זאת, לאחר שטרם פרוץ הסכסוך ביניהם הוא נהג לפרנס את הבית בסכומים גבוהים, תוך מתן יד חופשית לאשתו בכל הנוגע להוצאת כספים. בית המשפט קבע כי יש בהתנהלות הבעל משום הפעלת לחץ פסול על האישה והרעת תנאים מתמשכת.

מתי נתקלים באלימות כלכלית?

אלימות כלכלית נפוצה בעיקר בין בני זוג, אולם קיימים מקרים בהם היא מופעלת גם נגד הורים קשישים, אשר אינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ונעזרים בילדיהם. במקרים מסוימים משתלט אחד הילדים על ההורה, מוציא ממנו כספים רבים בתואנות-שווא, מסית אותו נגד ילדיו האחרים ואף משפיע עליו להעביר לו חלק מרכושו בעודו בחיים, או לערוך צוואה לטובתו. התלות של אותו הורה בילדו הופכת למוחלטת, וסחיטת הכספים במסווה של עזרה ודאגה היא בפירוש אלימות כלכלית.

במקרים אחרים, ממונה אחד הילדים כאפוטרופוס להורה, ומתוך רצון לשמר את כספי הירושה אינו מספק את צרכיו של ההורה החסוי, אלא באופן מינימלי. מקרים אלה, המהווים גם הם אלימות כלכלית, באים לידי ביטוי לפעמים בהזנחה מזוויעה של קשיש, אשר הכספים שצבר במהלך חייו אינם מאפשרים לו זקנה מכובדת, והוא נתון לחסדי מישהו שלמעשה בוגד באמונו.

דוגמאות למקרי אלימות כלכלית

באחד המקרים, המצויים כיום בטיפולי, אישה חיה עם בעלה 15 שנים, ונולדו להם 3 ילדים. במהלך החיים המשותפים היא הייתה נתונה לשליטה כלכלית של הבעל, אשר באה לידי ביטוי בכמה אופנים: האישה לא יכלה להוציא כסף מבלי לדווח לבעל ולקבל את הסכמתו לכך; והבעל נהג לעקוב אחר הפעילות בחשבון המשותף מדי יום, על-מנת להתחקות אחר מעשיה של האישה.

באחד המקרים בהם רכשה האישה מזרן חדש עבור בנם, הבעל זעם והשתולל, נטל מידי האישה את כרטיס האשראי שלה וקרע אותו. האישה החליטה לפנות לטיפול פסיכולוגי, ורק לאחריו הבינה כי בכל שנות הנישואים הייתה נתונה למשטר של טרור כלכלי מצד הבעל.

בעקבות ההבנה של מצבה פנתה האישה למשרדנו, והגשנו בשמה תביעת מזונות, משמורת ורכוש. לאחר הגשת התביעה הפרידה האישה את חשבון הבנק שלה, וכיום היא מתנהלת באופן עצמאי, מהמשכורת שלה.

במקרה נוסף, אישה עברה גיור ועשתה עליה לישראל בעקבות אהבתה לבחור ישראלי. שני הצדדים עשו חיל מבחינה מקצועית והרוויחו משכורות זהות של כ-20 אלף שקל בחודש. חרף השוויון בהכנסותיהם, הייתה נתונה האישה לשליטתו הכלכלית המוחלטת של הבעל ושל בני משפחתו, להם נתן הבעל נגישות לחשבון המשותף של הצדדים. הבעל נהג לעקוב אחר ההוצאות של האישה ולא אפשר לה להוציא כמעט שום הוצאה. כשהיא נרשמה ללימודי טייס, הוא ניסה למנוע זאת ממנה.

לאחר סכסוכים מרים פנתה האישה למשרדנו, והגשנו בעבורה תביעת מזונות, משמורת ורכוש. הבעל ניסה להמשיך את השליטה הכלכלית על האישה באמצעות דמי המזונות והציע לשלם עבור מזונות בנו בן ה-6 מזונות חודשיים מגוחכים של כמה מאות שקלים.

בעקבות ההליך שניהלנו בעניין המזונות הזמניים של הקטין, הבעל משלם כ-4,000 שקל ובנוסף מחויב לשאת במחצית הוצאות החינוך והבריאות של הקטין.

 עו

■ עו"ד רות דיין-וולפנר היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה.