* ** הכתבה בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה
חוויית הלימודים לתואר הראשון יכולה להיות מיוחדת מכל מיני סיבות. סטודנטים לתואר ראשון הם בדרך כלל צעירים, נמרצים ומלאי אנרגיות, משקיעים את מירב מרצם וזמנם בלימודים ובחיים סטודנטיאליים. כך הם נחשפים לחוויות אקדמיות שונות אשר לא רק שיש בהן כדי לעצב ולייצב את עולמו והשקפתו של אדם, חלקן אף עשויות להיות בעלות תרומה משמעותית במיוחד להזנקת הקריירה. בכתבה הבאה נסקור כמה מהן.
קדימה במעלה האקדמיה
השתלבות בסגל האקדמי בתפקידי עוזר/ת מחקר היא חוויה אקדמית ממדרגה ראשונה. סטודנטים מצטיינים ובעלי כישרון אקדמי בולט בתחום בו בחרו להתמקצע, עשויים לקבל הצעה מעניינת במיוחד ולשמש עוזרי ועוזרות מחקר לסגל האקדמי הבכיר. מעבר ליוקרה, לליטוש היכולות, הניסיון המחקרי ולהכרה ביכולתם, נפתחת בפני סטודנטים אלה האפשרות לרכוש מומחיות וליצור קשרי עבודה חשובים עם אנשי מקצוע מובילים בתחומם. לעיתים קרובות, תפקיד מאתגר זה עשוי להוביל את הסטודנטים והסטודנטיות הללו לקריירה אקדמית מרשימה.
להתווכח בדרך אל התואר
חברות במועדונים אקדמיים שונים כדוגמת מועדון הדיבייט היא חוויה מעצימה המשאירה חותם לשנים קדימה. למספר מוסדות לימוד, בעיקר כאלה בעלי פעילות בינלאומית מוכחת או קשרים אקדמיים עם מוסדות לימוד מחו"ל, ישנו מועדון דיבייט אשר מטרתו היא ליצור צוות סטודנטים מנצח בעל יכולות רטוריות מרשימות - זכר לימים המפוארים של תרבות יוון העתיקה אשר העלתה על נס את חשיבות אמנות השכנוע. במידה ומועדון דיבייט שכזה משופע בסטודנטים כישרוניים בעלי יכולות ורבליות ראויות ובעיקר גורף הצלחות והישגים אקדמיים, הוא בדרך כלל זוכה לתשומת לב ולתמיכה מכובדת של מוסד הלימודים, באופן אשר מאפשר לסטודנטים הנמנים על שירותיו חוויה יוצאת דופן.
ידוע שאנשים רבי השפעה בפוליטיקה, בחברה ובעולם העסקים היו חברים במועדון כזה בזמן הלימודים. בנימין נתניהו, אבא אבן, חיים הרצוג, ביל קלינטון, טוני בלייר, מיט רומני ונלסון מנדלה, למשל מעידים כי חוויית ההשתתפות במועדון הקנתה להם כישורים חשובים כמו רטוריקה מרשימה, ביטחון עצמי רב יותר ויכולת עמידה מול קהל. מעבר לכך, חוויית ההשתתפות במועדון דיבייט דומה לא מעט לדינאמיקה של חברות בקבוצת ספורט, כולל תחושת המחויבות לקבוצה וההתרגשות שבתחרות.
אחוות הפוליטיקאים
אם כבר הזכרנו את חכמי יוון, אז לא נתעלם מהאותיות היווניות שמציינות את שמות בתי האחווה של מוסדות הלימוד בארה"ב. אמנם בארצנו, למרבה הצער, איננו נוהגים להשתייך לבתי אחווה כפי שאנו מכירים מהסרטים, אך אין זה אומר שנושא האחווה איננו קיים כלל במוסדות הלימוד בארץ. יהיה קשה לאתר בארצנו בתי אחווה כדוגמת אחוות הגולגולות והעצמות של אוניברסיטת ייל, שהיא בית אחווה אפוף מסתורין וחשאיות שבין בוגריו נמנים לא מעט נשיאים לשעבר ואנשי מפתח בתחומים שונים. עם זאת, במוסדות לימוד שונים בארץ - ישנם סטודנטים החברים בתאים בעלי אג'נדה פוליטית, חברתית וסביבתית, ופועלים במרץ ובלהט למטרת קידום האמונות והרעיונות שלהם. לא חסרות דוגמאות לסטודנטים נמרצים אשר החלו את הקריירה הפוליטית או החברתית שלהם בהשתייכות לתא סטודנטיאלי או התאחדות הסטודנטים, דוגמאות בולטות: לימור לבנת, סילבן שלום, צחי הנגבי, חיים רמון, איתן כבל, גילה גמליאל ואיציק שמולי.
חברתי זה הכי
עניין אחר בעל חשיבות גדולה בימינו הוא הפעילות החברתית וההתנדבותית. נושא ההתנדבות למען הקהילה, לא זאת בלבד שמקבל חשיבות גדולה והכרה אקדמית ראויה כולל נקודות זכות לתואר ראשון, אלא גם מקנה לסטודנטים המתנדבים תחושת סיפוק אדירה שאין דומה לה. השתייכות לפרויקטים שונים בתחום זה כדוגמת פר"ח או פעמונים היא פופולארית במיוחד בשנים האחרונות וסטודנטים אשר מתבלטים בפעילות זו, לא זו בלבד שמשיגים יתרון על פני מועמדים אחרים בשוק העבודה, אלא שגם מגבירים לא מעט את מידת האטרקטיביות שלהם כמועמדים לתפקידים לא מעטים בתחומים רבים במשק.
התנדבות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כאן תחנת הממסר
במוסדות לימוד מסוימים ישנן תחנות רדיו המופעלות על ידי הסטודנטים. רבים מאתנו מכירים כבר את פעילותה רבת השנים של תחנת הרדיו "קול הקמפוס" בתדר 106FM הפועלת במסגרתו של בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל, ולאחרונה בולט גם "הרדיו הבינתחומי" המשודר בתדר 106.2 FM מתוך המרכז הבינתחומי הרצליה. מובן כי פעילות כזו עוזרת לרבים מהסטודנטים לפתח את כישרונם, לרכוש ניסיון תעסוקתי בעל ערך כבר בשלב הלימודים וכמובן להוכיח את היכולות שלהם בתחום התקשורת.
הפיכת יוזמה למציאות
יזמות היא תחום שהפך עם השנים לנושא שמוסדות חינוך הבינו שיש לקדמו מתוך הכרה שליזמים השפעה אדירה על החברה, הם בעלי הכוח להניע קדימה את גלגלי הכלכלה ויכולת החדשנות במשק. מטרתם של חוגי היזמות באוניברסיטאות והמכללות היא להעשיר את התרבות היזמית ואת החינוך ליזמות בקרב הבוגרים והסטודנטים, ולעודד הקמת מיזמים טכנולוגיים ועסקיים.
לנוכח זאת, סטודנטים רבים מוצאים עצמם במסגרת בה הם יכולים לממש את הפוטנציאל היזמי שיש להם, ולקבל כלים אפקטיביים להשגת היעדים והשאיפות שלהם. חוגי היזמות מקדמים דיאלוג עם מומחים מובילים בתחום, מטפחים דו-שיח בין הבוגרים לבין עצמם להחלפת דעות ולמסירת טיפים ועצות מעשיות, פועלים ליצירת רישות(networking) וקשרים שכל הצדדים ירוויחו מהם ומסייעים בכל אותם תחומים שבהם דרושים אינטראקציה הדדית וגיבוי חיצוני.
ישנם כמה סוגים של חוגי יזמות - חלקם תוכניות אקדמיות שיש להתקבל אליהן על פי המתכונת הרגילה של מסלולי הלימוד השונים וחלקם תוכניות יזמות שונות שפועלות במתכונת חוץ אקדמיות. ניתן כדוגמא את תכנית ZELL ליזמות אשר נועדה לא רק לחנך ליזמות, אלא אף לסלול את הדרך למיזמים בפועל. לא מעט מוסדות לימוד שמים דגש רב על מועדוני היזמות שלהם - ממועדון ה-STARTAU של אוניברסיטת תל אביב, דרך OPENU CLUB של האוניברסיטה הפתוחה וכלה במועדון היזמות (IEC) בבית ספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה.
יזמות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אלו היו רק מספר דוגמאות לחוויות יוצאות דופן העוברות על סטודנטים במהלך התואר הראשון. מה שמשותף לכולן הוא שהן בעלות משמעות מעצבת עבור מי שעובר אותן - הן במישור האישי והן מבחינת כיווני קריירה וכישורים אישיים. במילים אחרות - שווה לבדוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
