בת 8 עשתה "בוק", נותרה מובטלת - הוריה תבעו וקיבלו החזר

בית המשפט לתביעות קטנות הורה לחברת "התעשייה פרסום וטלוויזיה בע"מ" להחזיר כסף להורים המתוסכלים, לאחר שבתם נותרה חצי שנה ללא הצעת עבודה

ילדים עם סמארטפון / צילום: Shutterstock
ילדים עם סמארטפון / צילום: Shutterstock

את תופעת ליהוק וייצוג קטינים לסדרות ולפרסומות טלוויזיה רובנו מכירים. לא אחת ילדים קטנים משתרכים אחר החלום המפוקפק "להתפרסם". לרוב ההורים והילדים חותמים על חוזים דרקונים שלא בהכרח מחויבים למציאות, והילדים לא באמת משתתפים בפרסומות ובסדרות, מה עוד שההורים משלמים אלפי שקלים בשביל ה"תענוג". החלטה חריפה שנתן בשבוע שעבר שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, רמי חיימוביץ', מבקשת לשים סוף לתופעה.

במקרה הנוכחי, מדובר על קטינה בת 8. האם, סבטלנה צימברג, פנתה לחברת "התעשייה פרסום טלוויזיה" וביקשה ממנה שתייצג את בתה ותציע לה עבודות בתחום המשחק.

באוגוסט 2014 החליטו האם והחברה לחתום על חוזה ביניהם. במסגרת החוזה, החברה התחייבה לספק לקטינה סט צילומים (כולל איפור ועיצוב), לפרסם אותה באתר האינטרנט שלה ולפעול להשגת עבודות משחק.

צימברג פתחה את הארנק ושילמה לחברה סכום של 3,750 שקל וכן התחייבה לשלם 20% + מע"מ מכל הכנסה עתידית שתקבל הבת. החברה מצידה הבהירה כי "הואיל וההחלטה על העסקת שחקן היא בסמכות המפיק", היא איננה מתחייבת לספק לילדה עבודה כלשהי.

חצי שנה ללא עבודות הספיקו לאם ולבת. משכך, בסיומן ביקשה צימברג לבטל את החוזה ולקבל חזרה את הכספים ששילמה, אלא שהחברה סירבה לשלם את הכספים, ומכאן הגיעה התביעה.

במסגרת פסק הדין קיבל השופט חיימוביץ' את התביעה במלואה, לא לפני שנזף בחברה ומתח ביקורת חריפה על התופעה. מעבר לדיון אודות תקינות החוזה, העלה השופט את נושא העסקת ילדים בתעשיית הבידור.

"בהתאם לחוק עבודת הנוער ותקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת), נאסר על העסקת ילד בצילומים או בפרסומת ואף על תיווך להעבדת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, אלא אם נתקבל מראש אישור של שר העבודה והרווחה", אמר השופט.

לדבריו, "הנתבעת לא הראתה שקיבלה היתר להעסקת בתה של התובעת, ודומה כי אין בידיה היתר לתיווך עבודה לילד כלשהו. מכאן שפעילותה בהקשר זה מהווה הפרה של הוראות החוק והתקנותף ובהתאם לחוק אף מדובר בעבירה פלילית".

עוד הוסיף חיימוביץ' כי התקנות קובעות תקרה לגבי תשלומים בהסכם תיווך ואוסרות על גביית תשלום מהילד או הוריו, "במישרין או בעקיפין, בעד תיווך ההעבדה או הוצאות שהוצאו בקשר אליו, זולת עמלה" בגובה מסוים.

"מכאן שגביית הסכומים מן התובעת הייתה פסולה מייסודה ומנוגדת לחוק, גם אם מדובר ב'הוצאות' כטענת הנתבעת", קבע השופט.

כל שכן, השופט ביקש מהרשויות הנוגעות לעניין להתערב בנעשה ולהגביל תופעה זו שממשיכה להתקיים באין-מפריע. "הואיל ודומה כי פעילות הנתבעת בנוגע לתיווך עבודה לקטינים היא רחבה מעבר לתיק הנוכחי, ראוי כי הרשויות הרלבנטיות, ובעיקר משרד העבודה והרווחה, יתנו דעתם לנושא ויבחנו אם יש מקום להפעלת סנקציות על-פי דין. ראוי כי גם המועצה לצרכנות, שהייתה מעורבת בתיק, תפעל לקידום הנושא".