ההשקעה של אברמוביץ' בצ'לסי: 1.25 מיליארד דולר ב-12 שנה

האלופה האנגלית ויריבתה של מכבי ת"א בליגת האלופות פרסמה את הדוחות של 2014/15, בהם דיווחה על הפסד סביר של 23 מיליון ליש"ט ■ הקבוצה האולטרה-בזבזנית של תחילת עידן האוליגרכיה? כבר לא קיימת

רומאן אברמוביץ' / צילום: רויטרס
רומאן אברמוביץ' / צילום: רויטרס

הפסדיה הכספיים של יריבת מכבי ת"א הערב (ג', 21:45) בשלב הבתים של ליגת האלופות, צ'לסי, מאז נרכשה על-ידי רומן אברמוביץ' בקיץ 2003 - מצטברים לכדי 684 מיליון ליש"ט. כך עולה מהדוחות החדשים שפרסם אתמול המועדון לעונת האליפות של 2014/15, בה השורה התחתונה מצביעה על מינוס של 23.1 מיליון ליש"ט. אם לוקחים בחשבון גם את 140 מיליון הליש"ט ששילם בזמנו האוליגרך הרוסי לקן בייטס, בעסקה שתיווך בה הסופר-אייג'נט הישראלי פיני זהבי, בגין רכישת קבוצת הפרמיירליג הלונדונית - הרי שהשקעתו הישירה הכוללת של אברמוביץ' ב-12 שנותיו בארגון שנקרא צ'לסי מוערכת ב-824 מיליון ליש"ט (כ-1.25 מיליארד דולר).

אברמוביץ' כמובן לא יראה לעולם החזר עבור השקעתו, אלא אם ימצא רוכשים מבוססים במיוחד למועדון (מגזין "פורבס" מעריך את צ'לסי כיום ב-1.37 מיליארד דולר). אבל דבר אחד שכן ניתן לקבוע לגבי שפיכת הכספים שלו: היא עשתה לצ'לסי מטמורפוזה לא רק בפן המקצועי (שבאה לידי ביטוי, למשל - בארבע אליפויות אנגליה בעידן שלו, לעומת אחת בלבד לאורך יתר ההיסטוריה שלה שהחלה ב-1905), אלא גם באספקט הכלכלי. צ'לסי היא כיום קבוצה שיכולה להתנהל כמעט באיזון תפעולי, באופן יחסי - ולא בהכרח חייבת להסתמך על תמיכתו של בעלים מיליארדר: אם בשמונה העונות הראשונות של אברמוביץ' במועדון ההפסד השנתי הממוצע עמד על 78.75 מיליון ליש"ט, הרי שבארבע העונות האחרונות הצטמק הממוצע לכדי 13.5 מיליון ליש"ט, סכום נמוך מאוד במונחים של הפרמיירליג.

כמובן שאי אפשר לנתק בין שני הגורמים: ההצלחה המקצועית היא בסופו של דבר מחוללת ההכנסות הטובה ביותר - והיא זאת שהביאה בסיומו של תהליך ארוך את צ'לסי להיות ארגון שמסוגל לקיים את עצמו כלכלית. אם בעונתו הראשונה של אברמוביץ' במועדון עמד המחזור של צ'לסי על 144 מיליון ליש"ט, הרי שבדוחות שפורסמו אתמול כבר דווח על הכנסות של 314 מיליון ליש"ט - זינוק של 118% בתוך 12 שנה (על-אף שהן ירדו קלות לעומת 2013/14, אז עמדו על 320 מיליון ליש"ט). המספרים הללו מציבים בפרספקטיבה קצת יותר ראויה את דבריו של פיטר קניון, מנכ"ל צ'לסי לשעבר - שגבות רבות הורמו בדצמבר 2008, אז הצהיר כי המועדון בדרך הבטוחה להתנתק מהתלות שלו באברמוביץ' כבלון חמצן כלכלי.

צלסי-הפסד
 צלסי-הפסד

בכדורגל, הדוגמאות לדרך בה הצלחה מקצועית מקפיצה את ההכנסות מגיעות מכל התחומים: היכולת למכור כרטיסים ומנויים יקרים יותר לאוהדים; לגבות יותר כסף מהספונסרים בשל הזיהוי שלהם עם מותג בכיר יותר, והחשיפה התקשורתית הנרחבת יותר לה זוכה המותג; לקבל תמלוגים גבוהים יותר עבור שידורי הטלוויזיה (25% מכספי זכויות הפרמיירליג בטלוויזיה בבריטניה מחולקים על-פי המיקום של הקבוצות בטבלה, ובכל אופן - קבוצה מצליחה כמו צ'לסי משפרת את המותג של הפרמיירליג ומאפשרת לליגה, בעקיפין - למכור את הזכויות ביותר כסף); דוגמה קונקרטית במיוחד מבחינת צ'לסי מגיעה מתמלוגי ליגת האלופות: בין העונות 2003/04-2011/12 קיבלה הקבוצה מאופ"א כ-27 מיליון ליש"ט בממוצע לשנה בגין בונוסים עבור הישגים (Prize Money, לא כולל תמלוגי טלוויזיה), יותר מכל קבוצה אחרת באירופה (מנצ'סטר יונייטד שנייה עם כ-26 מיליון ליש"ט בממוצע).

גם לכישלון המקצועי העונה (הקבוצה מדורגת 15 בפרמיירליג, במרחק 12 נקודות ממקום שמוליך להשתתפות בצ'מפיונס ליג בעונה הבאה) לא צפויות להיות השלכות ארוכות טווח חמורות מדי. הסכום אותו הכניסה צ'לסי אשתקד מתמלוגי הפרמיירליג, 99 מיליון ליש"ט, יותר מכל קבוצה אחרת בליגה (בעונה בה זכתה באליפות) - יהפוך החל מעונת המשחקים הבאה לסכום המינימום שמקבלות קבוצות הפרמיירליג, כולל קבוצות התחתית - בשל זינוק נוסף שיירשם בהסכמי זכויות השידור. בטווח הארוך יותר - צ'לסי צפויה להגדיל את סטמפורד ברידג' לכ-60 אלף מקומות (לעומת 41,798 כיום) ולהזניק את הכנסותיה גם מכרטיסים ומנויים.