כבר מזמן לא "צעצוע": כך הפך הספורט בארה"ב לעסק רווחי

לפי נתוני "פורבס", 108 מתוך 122 הקבוצות בארבע הליגות המקצועניות הבכירות בארה"ב - בייסבול, פוטבול, כדורסל והוקי קרח - רשמו רווח תפעולי בשנה האחרונה ■ הרווח התפעולי המצטבר בליגות: 4.1 מיליארד דולר; ההכנסה: 27.7 מיליארד דולר ■ למה בארה"ב מרוויחים כסף מספורט, ובכדורגל האירופי בעיקר מפסידים?

NBA, כדורסל / צלם: רויטרס

אם בעבר נשאבו בעלי הון בארה"ב להחזיק קבוצות ספורט מקצועניות בעיקר כדי ליהנות מ"צעצוע" לשעות הפנאי, מתברר שהיום מדובר בעסק רווחי לכל דבר. מתוך 122 הקבוצות המקצועניות בארבע הליגות הגדולות בארה"ב (NFL, MLB, NBA ו-NHL) סך של 108 קבוצות רשמו בשנה האחרונה רווח תפעולי (88.5% מהקבוצות) - כך עולה מניתוח הנתונים שמפרסם מגזין "פורבס".

בסוף השבוע התפרסם ב"פורבס" הדירוג השנתי של ליגת ה-NHL, הנחשבת לפחות חזקה מבחינה כלכלית מבין הליגות המקצועניות בארה"ב, אבל גם היא מנפקת נתונים מרשימים: 22 מבין 30 הקבוצות בליגה סיימו ברווח תפעולי. ההכנסה הממוצעת לקבוצה המריאה ל-133 מיליון דולר, והרווח התפעולי הממוצע הסתכם ב-15.5 מיליון דולר.

בסך הכל הכניסו הקבוצות בארבע הליגות המקצועניות סכום של 27.72 מיליארד דולר בשנה, וייצרו רווח תפעולי מצטבר של 4.1 מיליארד דולר עבור הבעלים.

עד כמה כדאי להחזיק היום בקבוצה מקצוענית בהשוואה ללפני עשור? לפי נתוני "פורבס", בשנת 2005 ההכנסה הכוללת של ארבע הליגות המקצועניות עמדה על 16.21 מיליארד דולר, והן ייצרו לבעלים רווח תפעולי מצטבר של 1.75 מיליארד דולר.

ה-NFL היא לא רק הליגה העשירה מבין כולן (הכנסה של 11.07 מיליארד דולר) אלא גם זו שמייצרת את הרווח התפעולי הגבוה ביותר באופן יחסי - שיעור הרווח התפעולי עומד על 20% מההכנסה (רווח של דולר אחד על כל 5 דולר הכנסה). הליגה השנייה הכי רווחית באופן יחסי היא ה-NBA, עם שיעור רווח של 14.8%, אחריה ה-NHL (שיעור רווח של 11.6%) ואחרונה ליגת ה-MLB שמייצרת 7% רווח תפעולי מההכנסה הכוללת.

קיראו עוד ב"גלובס"


בסך הכל עומד שיעור הרווח התפעולי הממוצע בארבע הליגות בארה"ב על 14.7% מהכנסות, בעוד שלפני עשור עמד שיעור הרווח התפעולי על 10.8%.

***

אחת הסיבות העיקריות לרווחיות של הספורט האמריקאי היא השיטה "הסגורה" של הליגות: בעוד בכדורגל האירופי, למשל, מופעלת מערכת של עליות וירידות ליגה שמגבירה את התחרותיות הכלכלית, בספורט האמריקאי להפסדים על המגרש יש השלכות כספיות הרבה פחות חמורות (אי אפשר לרדת ליגה, ובשל כך לספוג בין-לילה אובדן אדיר של הכנסות). בספורט האמריקאי, בניגוד לשוק החופשי הפרוע של הכדורגל - קבוצות לא נאלצות ברוב המקרים להתחרות אחת מול השנייה על שירותיהם של שחקנים, שרובם נשכרים לעבודה על-ידי הקבוצות בשיטה של דראפט או טריידים, ובכך מתבטל כוח המיקוח של שחקנים לגבי שכרם (שהיקפו, בכל אופן - מעוגן מראש בהסכמי עבודה קיבוציים).

בנוסף, בספורט האמריקאי נהוג לאפשר לקבוצות "בלעדיות" על איזורים גיאוגרפיים נרחבים: רוב הערים מיוצגות רק על-ידי קבוצה אחת בכל ליגה, מלבד הערים הגדולות כמו ניו יורק ולוס אנג'לס בהן מתאפשר בחלק מהמקרים שתי קבוצות. כהשוואה, בפרמיירליג האנגלית לבדה שש מתוך 20 הקבוצות בעונת 2015/16 הן מלונדון או מפרבריה. לריכוזיות הגיאוגרפית בספורט האמריקאי יש מן הסתם השלכות גדולות על היכולת לייצר כסף מחוזי זכויות שידור מקומיים וממכירת כרטיסים.

יש לציין כי שגשוג התעשייה הביא לכך שכמה מהבעלים, במקביל לרווח השנתי השוטף, רשמו אקזיט אדיר בעשור האחרון בזכות מכירה של הנכסים הספורטיביים שברשותם. בסך הכל נמכרו 46 קבוצות בארבע הליגות המקצועניות במהלך העשור האחרון (37% מסך הקבוצות בארה"ב).

העשור הספורטיבי המטורף בספורט האמריקאי
 העשור הספורטיבי המטורף בספורט האמריקאי