יוג'ין קנדל: "אפריקה היא כמו סין לפני 20 שנה"

קנדל: "מי שיקדים להיכנס לאפריקה, ירוויח יותר בעתיד" ■ פרופ' גליה צבר: "ככל שישקיעו יותר בצעירים באפריקה כך נראה פחות הגירה" ■ מנהל הוועד לפיתוח רואנדה: "אנחנו קוראים לחברות ישראליות לבוא לקיגאלי"

loading

הזדמנויות והשקעות ביבשת אפריקה נסקרו היום בפאנל שכותרתו "מגלים עולם באפריקה", שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" במלון דיויד אינטרקונטיננטל. את הפאנל הנחה פרופ' גלן יאגו מנהל מרכז מילקן לחדשנות במכון ירושלים לחקר ישראל, שציין כי בבסיס העובדה שאפריקה כיום דומה מאוד למדינת ישראל בראשית דרכה מבחינת הצורך בחקלאות, מזון, מים, ואנרגיה, קיימות גם לא מעט הזדמנויות עסקיות.

לדבריו "צריך להכיר את ההזדמנויות באפריקה, וגם את השותפות החדשנית בין ישראל לאפריקה. מצד אחד אנו מסתכלים על האטה בכלכלה באפריקה, ומצד שני בפוטנציאל לצמיחה בשווקים האפריקאים", אמר יאגו. "בסך הכל הכלכלה האפריקאית ממוקמת בין 6-10 הכלכלות הצומחות בעולם, וכבר השיגה את כלכלת אמריקה הלטינית. מנגד ישנם אתגרים רבים, מאחר ואין בשוק האפריקאי הרבה בנקים, וקיימים גם פערים של תשתית. כך או כך, ההתקדמות שם מרשימה ואחת המטרות העסקיות המרכזיות היא לגרום לכך שבאפריקה יהיה כח עבודה שישבור את סין והודו עד שנת 2040. הרעיון של קרן למימון חדשנות דומה לקרנות אחרות שנוצרו בתמיכת המדען הראשי ומעבר לזה לפתרונות של מימון".

לדברי פרופ' יוג'ין קנדל, מנהל סטארט אפ ניישן סנטרל ולשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, "בשנים האחרונות הכרתי את היחס בישראל לכלכלת סין, וקשה להתחרות בסין. מדוע אנשי העסקים הישראליים חושבים רק על סין ולא על אפריקה? אבל האמת היא שאפריקה כיום היא מה שהיתה סין לפני 20 שנה ומי שיקדים להיכנס לשם, ירוויח יותר בעתיד. בדיוק כמו שמי שידע לעבוד אז עם סין, זכה. לעומת זאת מי שמנסה להבקיע היום את חומות סין, חוזר כיום כלעומת שבא, ולפעמים גם פצוע. המערכת הישראלית לא כוללת את אפריקה וזה מוזר, ישראל צריכה להיות הראשונה להיכנס לשם כי אנחנו רגילים להיכנס למקומות מאתגרים בתחומים שבהם אנחנו מתמחים כמו חקלאות, מים; מה גם שלישראל ואפריקה קירבה גיאוגרפית יחסית.

"אפריקה גם עומדת לפתח מודלים עסקיים חדשים, ותעשה קפיצה בתחום התקשורת, במעבר לסלולר ואנחנו טובים בחדשנות. אז הכלכלה הישראלית יכולה לשנות את היבשת האפריקאית או מנגד, לשבת בחיבוק ידיים ולאבד את הראשוניות לטובת מדינות האחרונות שיגלו את אפריקה, בדיוק כמו שאיחרנו להגיע לשוק הסיני. הממשלה הישראלית מנסה ליזום פרויקטים כמו אתגר ישראל מתוך חיפוש שווקים חדשים, אבל יש לעשות הרבה יותר. מרבית המאמצים צריכים להעשות מצד המגזר העסקי, אבל יש הרבה אי הבנה לגבי גודל ההזדמנות באפריקה, וגם אין להיכנס לשוק האפריקאי בצורה נכונה".

אחד הגורמים הכלכליים המשעותיים שנכנסו לשוק הכלכלה האפריקאי הוא "סיטי בנק". לדברי ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, "סיטי הוא בנק שנוכח במרבית המדינות בעולם ולפני מספר שנים התחלנו לפעול באמריקה הלטינית בתחום האפליקציות וזה עבד יפה מאד. בהמשך פנינו לאסיה והשנה גם לאירופה אפריקה והמזרח התיכון, בארבע ערים: ורשה, לונדון, ירושלים ונירובי. ישומון שעבד יפה בנירובי הוא לסייע לכבדי ראייה יחד עם מקלדת בכתב ברייל. גם בישראל הקמנו מעבדה בקרית עתידים, שבה 140 איש עובדים ומפתחים פתרונות טכנולוגיים לכל הסניפים שלנו בעולם. סיטי הוא לא רק בנק אלא "חברת טכנולוגיה שאוחזת ברישיון לבנקאות".

קיראו עוד ב"גלובס"


הבנקים צריכים להיות מודעים לפיתוחים הטכנולוגיים בעולם, ולקחת חלק בהזדמנויות שהם מייצרים. הקמנו כאן חממת פינטק ראשונה על מנת לסייע לחברות בראשית דרכן לפרוץ את הדרך. אנחנו נותנים נגישות לבנקאי, והחברות יכולות להבין מה בנק עולמי מצפה מהן, בין אם מדובר בתשלומים בסלולר, או טכנולגיות שונות שמסייעות לסחר. 40% מהחברות שלנו הגיעו לשלב הפיילוט וגייסו לעלה מ-100 מיליון דולר באמצעותנו. בניירובי השקענו השקעות גדולות בשיתוף פעולה עם חברו תשפיתחו אפליקציה כך שניתן  לבצע תשלומים מטלפון סלולרי. כעת אנחנו גם מפתחים גם תחומים אחרים כמו שימוש באנרגיות מתחדשות וזו הזדמנות לגדול בכל רחבי אפריקה".

לדברי פרופ' גליה צבר, אחראית על לימודי אפריקה בחוג להסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, שעורכת מחקר באפריקה 30 שנה, יבשת אפריקה איננה דבר חדש בשיח הכלכלי. "אפריקה היתה ההבטחה של העתיד כבר כמה עשורים. אחד הדברים הראשונים שצריך להסתכל עליו, הוא הניסיון של אחרים, כלומר, ללמוד מסיפורי הצלחה וגם מכשלונות. צריך לשנות את נקודת המבט שלנו על יבשת אפריקה ולעשות עסקים בצורה שונה, מנקודת מבט שיוונית. אפריקה היא מקור הון אנושי אבל גם הון פיננסי. מי שעצר שותפות אמיתית יחד עם העסקים המקומיים והצליח לעשות זאת, עשה עסקים באפריקה בצורה הוגנת.

כלומר, להשאיר את מרבית הרווח בתוך היבשת למשל. זה יגרום לזליגה חיובית בהמשך. אסור לעשות עסקים באפריקה ולהתעלם מהמנהיגים המקומיים, והדתיים, אלא לפעול בשיתוף פעולה עימם. בנוסף, ככל שישקיעו יותר בצעירים באפריקה כך נראה פחות בריחת מוחות, ונראה גם פחות הגירה. בכל מקרה לשנות את התפיסה כלי אפריקה זה תהליך ארוך, יש עדיין הרבה גזענות ובורות וצריך להניח זאת על השולחן. אפריקה אינה מדינה אלא 54 מדינות. כשמדבירם על השקעה באירופה, לא מדברים אף פעם על אירופה כיחידה אחת, אז גם באפריקה צריך להיות ספציפיים".

לדברי סטיב מוטבאזי, מנהל הוועד לפיתוח רואנדה, "ישנה הזדמנות לבנות קשרים בין כלכלה גמישה כמו ישראל, לבין כלכלה בצמיחה כמו אפריקה. מדוע אפריקה כה מעניינת היום? יש מדינות רבות שנחשבו פעם עולם שלישי וכיום כבר לא נחשבות, כמו מצרים. ועכשיו, הגיעה שעתה של אפריקה. עבור הכלכלה המפותחת והחדשנות של ישראל זו ההזדמנות  לרכוש דריסת רגל בכלכלה הצומחת של אפריקה. כי עוד 5 שנים תגלו שזה מאוחר מידי. אנחנו מקימים בעיר קיגאלי ברואנדה, קרית חדשנות, במטרה להביא אליה חברות ישראליות עם פתרונות טכנולגיים שמחפשות שווקים חדשים להיכנס אליהם. יהיה גם מרכז מחקר משותף כמו זה של סיסקו ומיקרוסופט, שלכל חברה יש את הקמפוס שלה. אנחנו חושבים שחדשנות הדיגיטלית היא הבסיס לצמיחה שלנו, וכאן הקשר עם ישראל עולה באופן טבעי.

"בקרית החדשנות בקיגאלי יהיה מרכז חדשנות שבו יהיה שיתוף פעולה עם כלכלות אחרות, למשל חברות ישראליות. החברות יוכלו להמשיך לעשות בישראל מחקר ופיתוח, אבל יביאו ממנו לקיגאלי ושם יוכלו לבצע את החדשנות כדי להיכנס לשוק האפריקיאי. יש לנו מרכזי טכנולוגיה שצריך להזין אותם בהון אנושי טוב, גם של חברות קטנות וגם של קונצרנים. יש לנו מגורים לחוקרים בקריה בקיגאלי ואנחנו רוצים להביא כשרונות בפיסיקה ובתחומים נוספים בשיתוף פעולה עם כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם לרבות ישראל. החברות חייבות להגיע לאפריקה כי אי אפשר להיכנס לשוק האפריקאי מבחוץ, כי הטכנולוגיה הזאת צריכה לעבור אפריקניזציה".

 לדברי מוריס קטג'מי, מנכ"ל פיבוט אקסס בקיגאלי רואנדה, "אנחנו חברה שמוקד הפעילות שלה הוא טכנולוגיית תשלומים. בנינו אפליקציות שמאפשרות לבנקים להשתלב עם הבנק המרכזי, זה לא היה קיים עד לאחרונה. ויש לנו גם פלטפורמות שמאפשרות העברות כספים אלקטרוניות, כרטיסי אשראי ויש התאמה אוטומטית לבתי העסק השונים. בעבר לא הצלחנו לבצע תשלומי מיסים מקוונים אבל כיום כל  הבנקים ברואנדה מאפשרים לעשות זאת. אפליקציה נוספת היא כל מיני כלים שעוזרים לבנקים ליצור קשר עם הלקוחות באמצעות פלטפורמות ניידות. בנינו אפליקציה לנייד עבור משרד הבריאות, שמאפשרת לעובדים סוציאליים ועובדים בתחום הבריאות שמתנדבים ועוזרים בכפרים, ללוות אישה בהריון ולאחר הלידה. באפריקה יש תמותת תינוקות גבוהה כי נשים לא יולדות בבית חולים. באמצעות האפליקציה, אפשר להעביר תזכורות לניידים של הנשים, להזכיר להן לעבור בדיקות הריון וכאשר התינוק נולד יש כל הזמן מעקב אחר משקל התינוק והתזונה".

לדברי יריב כהן יו"ר חברת ההשקעות Kaenaat, שעובד גם בהודו וגם בפרויקט קליפורניה ישראל. "אנחנו רוצים לפתח באפריקה אפשרויות תשלום, מיחזור, בריאות. אחד השימושים הכי בולטים היום הוא באנרגיה מתחדשת. בית לא מחובר יותר לרשת. אנחנו מספקים את כל השירותים לבית במחיר כמו שהיה מחובר. רואנדה היא מדינה מאד מאורגנת ואנו תומכים בצמיחה שלה יחד עם שותפים לכלכלה שמונעת מחדשנות. מייצרים חממות, תמריצים ועכשיו אנחנו יוצרים קרן בשיתוף הממשלה כדי להגדיל את הטכנולוגיות. רואנדה מבחינתנו היא המקום הטוב ביותר להתחבר אליו. שיבואו לראות את אפריקה לא רק בשביל בעלי חיים אלא גם בשביל הכלכלה והאנשים".