התערוכה "אם אין קמח": 4 נקודות מבט על זהות יהודית ואישית

בתערוכה "אם אין קמח" במוזיאון הנגב לאמנות, 4 אמניות מציגות 4 נקודות מבט באשר לערכים ומסורת יהודית וליחסים בין חומר לרוח

שבועיים אחרונים לתערוכה "אם אין קמח", במוזיאון הנגב לאמנות בבאר-שבע. התערוכה מציגה 4 מיצבים מאת 4 אמניות, המבטאות, כל אחת בקולה ובדרכה את עולמן ואת הקשר האישי-חברתי שלהן לערכים ומסורת יהודית, וליחסים בין חומר לרוח.

הרעיון לתערוכה נולד בעקבות מפגש של האוצרת מארי שק עם עבודת הווידיאו "המפעל" של האמנית הצעירה מאיה גלר. גלר עקבה במשך שנה אחר פעולותיהם של עובדי מפעל לייצור קמח והפכה את המעקב אחריהם ליצירה רבת עוצמה.

מאיה ז"ק, שהייתה מורתה של גלר בבצלאל, מציגה כאן את עבודת הווידיאו "אמא כלכלה" - החושפת את הביוגרפיה הפרטית שלה ושוזרת אותה בגורל הקולקטיבי. "לכל אורך הקריירה שלי לא התעסקתי במגדר, אבל הפעם הרגשתי שזו צריכה להיות תערוכה של יוצרות נשים", אומרת מארי שק, האוצרת.

בשילוב מרתק בין דיסציפלינות אמנותיות, עובר הצופה בחלל הלא גדול של המוזיאון בין עבודות וידיאו, רישום קלאסי ופיסול. לצד שתי עבודות הווידיאו המתכתבות זו עם זו, המיצבים של רעיה ברוקנטל ושל יפעת בצלאל משתמשים בקמח כמטפורה.

הקמח המוצג באופן מוחשי במיצב הווידיאו של גלר בקומת הקרקע, ומתגלגל ומופיע באופנים אחרים, מרומזים וסמליים, בעבודות של האמניות האחרות: מאפה של זיכרונות על עולם שנחרב, בעבודתה של מאיה ז"ק; מבט על העולם החומרי של עסקי היהלומים ושל קישוטי פאר בקהילות חרדיות בעבודה של רעיה ברוקנטל, והדמיה מונומנטלית של בית המקדש, תוך דיאלוג נועז עם יצירתו של מיכלאנג'לו, בעבודות של יפעת בצלאל.

בשורש התערוכה עומד המתח שבין חיי יצירה ותרבות מול הצורך בתזונה ובפרנסה, כמו גם המאבק המתמיד בין תפקידי האישה המסורתיים - כמי שמזינה ומקיימת את הלכות הבית, לבין העצמאות התעסוקתית והחירות של האמניות לעסוק באמנותן.

בתערוכה יש ניסיון להראות את העולם שמאחורי תהליך היצירה, דרך העיסוק בקמח. הזיקה לעולם היהודי ניכרת מבין השורות, החל מכותרת התערוכה "אם אין קמח", פסוק חז"לי שהסיפא שלו עולה מאליה בדעתו של כל קורא עברית; עבור בשימושיו של הקמח במאכלי חגים ובמנהגים כמו טקס הפרשת חלה.

"בשנים האחרונות העולם היהודי חודר לאמנות העכשווית לעתים קרובות, לעתים דרך עבודות של אמנים דתיים. התערוכה הזו מביאה את המפגש בין נשים, לבין יהדות ואמנות למחוזות אחרים, שלא הכרנו. היא מרחיבה את הדעת לכיוונים שונים, בעבר ובהווה, כאן ומעבר לים, מן המוכר והיומיומי ועד לנשגב והמפעים, ובעיקר מציגה בצורה מעוררת השראה שאלות אוניברסליות על אודות מעשה היצירה", אומרת ד"ר דליה מנור, מנהלת מוזאון הנגב לאמנות.

התערוכה מלווה בקטלוג בעיצובו של אייל סגל וכולל מאמר פרשני מאלף מאת רחל פרליבטר, חוקרת קבלה באוניברסיטת בר-אילן.

מוזאון הנגב, באר-שבע. negev-museum.org.il