מסעדת אדורה שבצפון רחוב בן יהודה בתל-אביב הייתה במשך עשור שלם - פרק זמן מכובד לכל הדעות במציאות ההפכפכה של הסצנה הקולינרית שלנו - מבצרו הבלתי מעורער של אבי ביטון, השף הצעיר שהפך במרוצת השנים הללו לכוכב של ממש. לא רק במסעדה שלו אלא גם באין-ספור תוכניות בישול שאותן הגיש ומן הסתם עדיין מגיש. אדורה הציעה אוכל מודרני עם אזכורים רבים למטבח הצפון אפריקני שממנו צמח ביטון, אזכורים שכללו בתוכם לא מעט מנות מתוקות (שלא היו קינוחים). לעתים קרובות זה היה נהדר, לפעמים קצת פחות, אבל תמיד יצירתי ומעניין, גם כשזה לא מצליח. לרוב, כאמור, זה הצליח מאוד. הקהל הצביע ברגליים. עזרו גם המחירים הנוחים, ובכללם אחת העסקיות הכי משתלמות בעיר.
בשנה האחרונה התעייף ביטון מהמשימה התובענית, ועבר לעבוד במסעדת פסטה זריזה בתחנת הדלק של יקום. אני מבטיח לבדוק אותה בקרוב, לפחות אם יתמיד לעבוד בה.
בתחילה נדמה היה שאדורה תלך בדרך כל בשר, ודג וירק, ותיאסף אל אבותיה. אלא שבעלי הבית החליטו לא להיכנע בלי קרב. לצורך כך שיפצו את המקום כמעט לגמרי, וגייסו אל מטבחו את השף הצעיר והמוכשר אלי שטיין, מי ששימש כיד ימינו של ירון שלו במסעדת טוטו היוקרתית.
עושה רושם שהמהפך צלח. קודם כול, מבחינה עיצובית. אדורה הקודמת הייתה מסעדה פונקציונלית ונעימה למדי בצורתה, אבל לא ממש השאירה רושם מיוחד בכל הקשור למראה. זה לא באמת שינה, לנוכח האוכל הטוב ומחיריו המתחשבים.
אדורה הנוכחית, או בשמה החדש המלא - אדורה ביסטרו - היא אחת המסעדות הכי רומנטיות בתל-אביב כעת; לא עניין לזלזל בו בעיר שאינה משופעת במסעדות שכאלה. אריחי התקרה הפריזאיים הלבנים, התאורה המעומעמת (קצת יותר מדי אפילו), ציורי הקיר הנאיביים ושאר פרטים קטנים כמו מנורות קריאה קטנות סטייל ספרייה ציבורית או משרד עורכי דין ישן, כל אלה הופכים את המקום ליפה להפליא. הוסיפו לכך את השירות הקשוב, קצת יותר מדי אפילו, ותקבלו חוויה נעימה ותרבותית עד מאוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
