הדגל וציוצי שוקן

"הארץ" לא דיווח על פרשת הורדת דגל ישראל בכנס, והוא לא מרגיש בנוח

קוראי טור זה יודעים שאני מאוהב בתגובות. כשאנשים מדברים בצורה מסודרת, הם נוטים לשפץ את העובדות, אומרים מה שהם חושבים שיעבור טוב אצל מאזיניהם או צופיהם. כאשר הם נדרשים להגיב על ביקורת, הדברים בדרך-כלל יותר אמיתיים, מלמדים על המגיב הרבה יותר מדבריו המקוריים.

כמו במקרה של ועידת "הארץ" בניו-יורק. הייתה שם פרשה עם דגל ישראל. הוא הוצב על הבמה, ואז הורד ממנה על-פי דרישה של סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית, שהודיע שלא ידבר אם הדגל לא יוסר. "הארץ" נענה לדרישה, הדגל הוסר, ורבים ביקרו את המהלך הזה.

מישהו שלח אליי ציוצים של בעלי העיתון, עמוס שוקן, שאותם שלח בתגובה לביקורת. בואו נבדוק ציוץ-ציוץ וננסה לעמוד על ערכם והגיונם.

ציוץ: "לא נראית הגיונית בקשה של מדינאי פלסטיני לא לדבר תחת דגל ישראל במצב הנוכחי בין העמים?". מה שלא נראה הגיוני זו התגובה הזאת. בוודאי שדרישת עריקאת היא הגיונית מבחינתו, אבל מה זה קשור? השאלה הרלוונטית היא אם הגיוני להיענות לבקשה כזאת של פלסטיני - כאשר מדובר בכנס של עיתון המגדיר עצמו כציוני? במיוחד כאשר מדובר בכנס האמור לקדם את השלום? למה הופעתו של עריקאת היתה חשובה יותר מן הדגל? המנהיג הפלסטיני ידע שהוא בא לכנס של עיתון ציוני, היה צריך להיות מוכן לנוכחותו של דגל ישראל.

ציוץ: "גם אחרי יום העצמאות אנחנו מורידים את הדגל". ואת זה אומר הבעלים של עיתון לאנשים חושבים? כשמורידים דגל בגלל שהאירוע הסתיים - זה אותו הדבר כמו להוריד אותו מתוך כניעה לדרישה?

ציוץ: "כשהנשיא (רובי ריבלין - מ.ג.) סיים לדבר, לא התקשינו להיענות (לדרישת עריקאת - מ.ג.), כי מלכתחילה הדגל לא תוכנן". שוב: מה זה משנה אם הדגל לא תוכנן? השאלה הרלוונטית היא אם מרגע שהדגל הוצב על הבמה היה מקום להסירו ככניעה לתנאי של עריקאת? "לא התקשינו"? זה כנראה נכון. זו בדיוק הבעיה של "הארץ" בעידן עמוס שוקן. הם כמעט תמיד מתקשים יותר להבין את הישראלים יותר מאשר את הפלסטינים.

ציוץ: "הפרשנות המעוותת של הימין לציונות ולדגל לא מחייבת אותנו". כן, את זה יודע כל קורא של "הארץ". הקוראים גם יודעים ש"הארץ" הוא מאוד סובלני, שלא לומר אמפתי, לפרשנויות של פלסטינים לגבי זכות קיומה של המדינה.

בדיקה העלתה כי הסיפור על הורדת הדגל בוועידת "הארץ" פורסם בלא מעט כלי תקשורת - רק לא בעיתון "הארץ", שהוא, כידוע, עיתון הדוגל, לכאורה, בחירות הביטוי ובדיווחים חסרי פניות. האם יש הוכחה טובה מזו לכך שהעיתון אינו מרגיש נוח עם הורדת הדגל, למרות כל ההסברים?