מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט - המועמד היחיד ליועמ"ש

למרות קביעתו של וינשטיין כי בהתנהלות מנדלבליט בפרשת הרפז דבק פגם המונע ממנו להחליפו בתפקיד, בחרה בו הוועדה מבין 9 מועמדים ■ מנדלבליט, שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי, נחשב למועמד המועדף של נתניהו

loading

מזכיר הממשלה, ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט, הוא היועץ המשפטי לממשלה הבא - כך לפחות אם לא יהיו הפתעות. הוועדה המקצועית ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועמ"ש המליצה על מנדלבליט כמועמד יחיד מבין 9 המועמדים שפגשה.

הוועדה פרסמה היום (א') את המלצתה, בה צוין כי מנדלבליט זכה לתמיכת ארבעה מבין חמשת חברי הוועדה - מספר התומכים הנדרש להמלצה.

בפרסומים שונים היום נטען כי ראש הוועדה, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, התנגד למינוי. ואולם, לפי שעה אין לדברים אישור רשמי.

בנוסף לגרוניס היו בין חברי הוועדה: ח"כ ד"ר ענת ברקו (ליכוד), עו"ד יחיאל כץ, שר המשפטים לשעבר עו"ד משה נסים ופרופ' גבריאלה שלו.

מנדלבליט, אלוף במילואים שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי, נחשב למועמדו המועדף של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ואולם, מועמדותו נתקלה בקשיים, בעיקר סביב חלקו בפרשת הרפז וסביב עמדת היועץ המשפטי הממשלה הנוכחי, יהודה וינשטיין, שהתנגד למינוי. ואולם, ההכשר שקיבל מנדלבליט מהוועדה סולל ככל הנראה את דרכו של מנדלבליט אל התפקיד הנחשק.

קיראו עוד ב"גלובס"


בין המועמדים שעמדו על הפרק אך הוועדה בחרה שלא להמליץ עליהם: האלוף במילואים פרופ' ישי בר, מומחה לדיני מסים; נציבת הביקורת על הפרקליטים ונשיאת המחוזי מרכז לשעבר, השופטת בדימוס הילה גרסטל; הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר וראש לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט לשעבר, עו"ד יורם טורבוביץ'; היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט; פרופ' סוזי נבות, מומחית מוכרת למשפט חוקתי מהמכללה למינהל; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי; ומנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, ד"ר גיא רוטקופף.

"לישון על זה"

מנדלבליט הוא משפטן מוערך הנחשב למומחה בתחום המשפט הבינלאומי, המשפט הצבאי ודיני המלחמה - מומחיות שרכש מתוקף תפקידו כפרקליט הצבאי הראשי בשנים 2004-2011, קדנציה שבה טיפל גם בהוצאה לפועל של תוכנית ההתנתקות.

בתקופתו של מנדלבליט הועמדו לדין לראשונה מספר לוחמי צה"ל בגין עבירות שעומדות לכאורה בהגדרת פשעי מלחמה. חלקם זוכו, אחרים הורשעו בבית דין צבאי בעבירות שונות, דוגמת תקיפה. חלק מכתבי האישום הוגשו בפרשות שפורסמו בדוח וודת גולדסטון, שאת מסקנותיה ישראל דחתה. מנדלבליט אף שיבח בראיונות תקשורתיים את שיתוף-הפעולה של ארגוני זכויות אדם בשטחים, וטען כי הם מסייעים לצה"ל באכיפת הדין בקרב החיילים.

ב-2010, לקראת סוף כהונתו של מנדלבליט כפצ"ר, התקשר אליו הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, וסיפר לו כי יש בידיו את המסמך המזויף, המכונה "מסמך הרפז". מדובר במסמך מזויף שעליו הודפס לוגו משרדו של יועץ התקשורת אייל ארד, ובו מה שנחזה להיות תוכנית לשיפור תדמיתו של המועמד לתפקיד הרמטכ"ל, האלוף במיל' יואב גלנט.

בשלב זה עניין קיומו של המסמך וחלק מהחשדות לגביו כבר היו ידועים ומפורסמים, ולמעשה ידוע היה שהמשטרה מחפשת את המסמך לצורך החקירה. אשכנזי ביקש את עצתו של מנדלבליט בשאלה מה לעשות במסמך. מנדלבליט השיב: "תן לי לישון על זה לילה אחד".

כמה שעות לאחר השיחה עם אשכנזי שוחח מנדלבליט עם רז נזרי, המשנה ליועמ"ש, שיחה קצרה במהלכה לא גילה לו כי הוא יודע היכן מצוי המסמך. רק למחרת בבוקר, כשנפגש שוב עם אשכנזי, הורה מנדלבליט לאשכנזי למסור את המסמך ליועמ"ש. העיכוב של אותו לילה אחד בהוראה למסור את המסמך עורר חשד כלפי מנדלבליט כאילו שקל את האפשרות להסתיר את המסמך מהמשטרה.

מנדנבליט הכחיש כי הסתיר את המסמך המבוקש. ואולם, בחקירת המקרה נחשפה הקלטת שיחה בין מנדלבליט לאל"מ ארז וינר, עוזרו של אשכנזי, מאותו ערב, בה ציין מנדלבליט כי בשיחתו עם נזרי לא אמר לנזרי דבר על המסמך, וכי נזרי "ירד מהסיפור".

בהמשך התייחס מנדלבליט ציבורית לסיפור וטען כי התנהגותו התבקשה לאור יחסי האמון שלו עם אשכנזי, שהיה מבחינה מהותית לקוח שלו, שקיבל ממנו ייעוץ כעורך דין. "פצ"ר הוא יועץ משפטי של הרמטכ"ל. זה החוק", אמר מנדלבליט בכנס לשכת עורכי הדין ביוני האחרון.

בגין המעשים נחקר מנדלבליט באזהרה בחשד למירמה והפרת אמונים. היועמ"ש יהודה וינשטיין החליט בחודש מאי האחרון על סגירת התיק, אך סבר כי במעשיו של מנדלבליט דבק פגם המונע ממנו לכהן כיועמ"ש.

חרף התנגדותו של וינשטיין, נתניהו המשיך לקדם את המינוי ולחץ על חלק מחברי הוועדה כדי לאשרו.

פצ"ר ההתנתקות שספג ביקורת מימין

בנוסף לטענות הנוגעות לפרשת הרפז, עלתה בחודשים האחרונים טענה נוספת במישור הציבורי נגד מינויו הצפוי של מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, הנוגעת לקרבתו היתרה - ומכאן נאמנותו היתרה והחשש לחוסר עצמאותו - לראש הממשלה בנימין נתניהו. טענות ברוח זו נשמעו כמעט לכל אורך הקדנציה של היועץ המשפטי היוצא, יהודה וינשטיין, שתואר בתקשורת לא פעם כעושה דברו של נתניהו.

בכתבת פרופיל נרחבת אודות מנדלבליט, שפורסמה לפני כחודשיים במוסף G של "גלובס", רואיינו כמה מכרים של מנדלבליט כדי לספר על המועמד, הנחשב במידה רבה לאניגמה בעיני התקשורת.

סא"ל (במיל') עו"ד שלומי ציפורי, ששירת בפרקליטות ומייצג כיום אנשי צבא כסנגור פרטי ובמילואים, סיפר כי "אני מכיר אותו מאז שהיה סגן צעיר בפרקליטות. מנדלבליט הוא משפטן מבריק עם מחשבה מקורית. הכי אהבתי אצלו את הנכונות להיות פתוח ולשנות עמדה כשצריך. יש עורכי דין שנהגו לוותר על הזכות לשימוע אצל פצ"רים מסוימים, כי בסוף ממילא יהיה כתב אישום, והשימוע רק יגרום להם לחשוף את הקלפים לפני הזמן. מנדלבליט באמת בחן את הקלפים מחדש, והייתה לו נכונות אמיתית לשמוע ולשנות".

אדם המקורב לראש הממשלה צוטט בכתבה מתייחס לטענות על השקפת העולם הימנית כביכול של מנדלבליט. "מה שהתקשורת לא תנסה לתייג אותו כחובש כיפה, זה לא יעזור", אמר. "הוא חובש כיפה שחורה, אבל הוא לא חרדי. והוא גם לא נמנה עם ציבור המתנחלים. חלק גדול מהם לא אוהב אותו, כי היה פצ"ר ההתנתקות ולשיטתם לא שמר על זכויותיהם של סרבני הימין והותיר שימוש בשטח צבאי סגור. שלא לדבר על ההעמדות לדין אחרי 'עופרת יצוקה' - פעילי ימין הפגינו אז מול הבית שלו בפתח-תקווה, מתפללים פנו אליו בבית-הכנסת, הילד שלו הוטרד בבית-הספר הדתי שבו למד. יש עורכי דין שעבדו איתו ונשבעים שהוא בכלל שמאלני, או לפחות מצביע מימד. גם האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג, שדרכו חזר מנדלבליט בתשובה בגיל 26, לא שייך לרבני הימין, אלא מזוהה בעיקר עם הקבלה".