כחלון על 20% תוספת בנייה: "נעביר החוק כמה שיותר מהר"

שר האוצר התייחס גם למכרזי מחיר למשתכן: "אם נצטרך להכניס היד עמוק יותר לכיס נעשה את זה" ■ ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "מדינת ישראל מצ'פרת בעלי מגרש אבל איך נדאג שזה ימומש בזמן קצר? אני מפחדת שתהיה הזדמנות לקחת מתנה ולשמור אותה"

"אנחנו מדברים על הגדלת היצע הדיור במדינת ישראל. אנחנו פועלים במסגרת מחיר למשתכן שיאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירות אבל אין בו הגדלת היצעים. הצעת החוק שאנחנו מעלים כאן היום מציעה להגדיל את ההיצע. מדובר על 20% זכויות בנייה נוספות. חשוב להדגיש שאנחנו לא נגד ראשי הרשויות אלא ביחד איתם. ראש רשות שלא ירצה, לא ייתן. אבל אנחנו רוצים שייתן וחשוב שייתן. רק בכוחות משותפים של קואליציה ואופוזיציה שרים ממשלה וראשי רשויות כולם צריכים להתאחד כדי לפתור את משבר הדיור. דחיפות החוק היא כדי לייצר ודאות ליזמים ולקבלנים ולראשי הרשויות ו-ועדות התכנון. אנחנו רוצים להעביר את החוק כמה שיותר מהר".

כך אמר היום (ב') שר האוצר משה כחלון בישיבה שהתקיימה בוועדת הרפורמות בכנסת בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) שעסקה בדיון בהצעת החוק להגדלת אפשרות הרשות המקומית לתת הקלות בבנייה במסגרת הקלת שבס.

כחלון התייחס גם לתוכנית מחיר למשתכן ולעובדה שמכרזים אחרונים בפריפריה (ערד ומצפה רמון) נכשלו ואמר כי הוא בוחן האם נדרשים שינויים. "יש קצת קשיים בפריפריה ואנחנו לא מתעלמים לזה", אמר שר האוצר בנוגע לכישלון המכרזים. "אם נצטרך להכניס היד עמוק יותר לכיס נעשה את זה. בסוף החודש נעשה חיתוך של מה שהיה ועל המכרזים ונחליט מה נעשה. אם נצטרך לשנות השיטה כדי שגם הפריפריה יוכלו לרכוש אז נשנה. בדקנו גם אפשרות להגדלת בני מקום במכרזים. אני חושב שכמו שיש בני מקום בקיבוצים ובמושבים וצריך זכויות והטבות זהות גם בפריפרייה. היום יש 20% בני מקום בכל מכרז מחיר למשתכן ואנחנו ושוקלים להגדיל את זה. אני אצטרך את עזרת הכנסת גם בנושא הזה. זה סוג של צדק".

נזכיר כי על פי הצעת החוק שמציעה לתקן את חוק התכנון והבנייה יוכלו ועדות מקומיות לאשר לפרויקטים חדשים למגורים תוספת של 20% זכויות בנייה נוספות במידה והדבר מתאפשר תכנונית. נזכיר כי נכון להיום הקלת שבס מאפשרת הגדלה של מספר יחידות הדיור בפרויקט בנייה עד רמה של 30% וזאת מבלי להגדיל את שטח הבנייה עצמו בפרויקט. הצעת החוק האמורה מציעה לקבוע הוראת שעה שתאפשר עוד 20% מעבר להקלת השבס הקיימת עם השינוי המהותי שיתיר גם תוספת זכויות בנייה ולא רק חלוקה שונה של מספר הדירות.

עוד שינוי מהותי מהמצב הקיים היום הוא שתוספת ה-20% תוכל להיות מאושרת על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וזאת לעומת המצב שקיים היום שתוספת כפי שמוצע לאשר כעת בזכויות הבנייה נחשבת לסטייה ניכרת מתוכנית ומחייבת את אישור הוועדה המחוזית. כאמור, הצעת החוק אינה מציעה לקבוע את המצב החדש לתמיד אלא רק כהוראת שעה לזמן קצוב שלאחריו תיבחן השפעת המהלך.

 

יו"ר הוועדה חבר הכנסת אלי כהן אמר בדיון כי "אנחנו מטפלים בהצעות לטיפול במשבר הדיור. היום אנחנו דנים בהצעת חוק שכבר עברה קריאה ראשונה. פתרון משבר הדיור הוא לא רק אחריות של הממשלה אלא של כולם ואנחנו מצפים שכולם יירתמו לדבר. במשרד האוצר עובדים ימים כלילות כדי שזוגות צעירים יוכלו לרכשו דירה במחיר שפוי במסגרת מחיר למשתכן. במקביל אנחנו גם מקדמים בדיונים מתקדמים את הקמת הרשות להתחדשות עירונית והתכנון הוא שכבר ברבעון הראשון של 2016 נוכל להעביר אותה".

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט השתתף גם הוא בישיבה ואמר: "איחדנו את כל הסמכויות אצל שר האוצר. תכנון כסף וקרקע. סמכויות הביצוע אצל משרד הבינוי והשיכון. אנחנו כבר יכולים להגיד שיש הוזלה מצטברת של בין 20% ל-30% הוזלה במכרזי מחיר למשתכן. זה מבטיח ואנחנו ממשיכים איתו. 90% מאוכלוסיית המדינה גרה בערים. אנחנו צריכים לעשות שימוש חוזר בערים, ואת זה דרך התחדשות עירונית. במקביל, אנחנו חייבים לחזק את הפריפריה. גם את הערים הגדולות וגם את ערי הלוויין מסביב לצד נקודות התיישבות חדשות. זה נושא מרכזי בעיניי. בכל הנוגע לדיור ציבורי, אני נתקלתי בזה במפגשים עם ראשי ערים ואנשים וסיורים בשטח. נחשפתי לדברים שהכרתי פחות. זו בעיה חברתית ולא כלכלית. אי אפשר לטפל בזה בראייה כלכלית".

"אנחנו לא מייצרים כאן כאוס עירוני חדש"

 את הצעת החוק הציגה בדיון ראש מינהל התכנון במשרד האוצר בינת שוורץ. במסגרת הצגת הצעת החוק אמרה שוורץ כי: "אנחנו מתמקדים היום במימוש תוכניות קיימות. האמצעי שאנחנו מציעים לעידוד המימוש הוא תוספת אחוזי בנייה כאשר מגדילים בעד 20% ממה שמותר לבנות היום על המגרש. התוספת מציעה להוסיף דירות למגרש, לפחות מחציתן קטנות, עד 75 מ"ר, וכל השאר עד שטח 150 מ"ר. המדינה מאיצה מימוש של מגרשים במסגרת המהלך. העיר מקבלת כאן היטלי השבחה למימון תשתיות ומבני ציבור וגם מבטיחה יחידות דיור קטנות. בעל המגרש מצידו מקבל עוד זכויות בנייה, השווי עולה וזה יתמרץ אותו לצאת לבנייה. הוא גם מקבל הליך מאוד קצר".

שוורץ הוסיפה עוד כי "היום היה צריך להגיש תוכנית לוועדה מחוזית ועכשיו מקצרים לו את ההליך בשנים רבות. אנחנו לא מייצרים כאן כאוס עירוני חדש, נותנים את השטחים וכולם יצאו מרוצים גם העיריות וגם היזמים והקבלנים. זה יינתן רק ביישובים עירוניים ורק בבנייה רוויה שהיא לפחות 4 דירות בשתי קומות. הוראת החוק הזו גוברת על הוראות אחרות המגבילות לקבל הקלה זו או אחרת כי צו השעה הוא להגדיל את היצע הדירות. יחד עם זאת, שמנו מגבלה ואם תוכנית אושרה בחמש השנים האחרונות ויש מגבלות שנקבעו על ידי מוסדות התכנון אז המגבלות הללו יישארו בעינן. בנוסף הקלה זו גם תקוזז מהקלות אחרות".

עוד הוסיפה שורץ כי מדובר בהוראת שעה המוגבלת בזמן: "הצעת השעה מוצעת לחמש שנים בלבד כדי לעודד מימוש מהיר עכשיו". נציין כי בהמשך הדיון הציע יו"ר הוועדה לשנות את משך זמן הוראת השעה ולהפחיתו מחמש שנים לשלוש שנים בלבד.

לאחר הצגת הצעת החוק הגיע זמנם של חברי הכנסת ומשתתפים נוספים בוועדה להעיר הערות. במהלך הדיון נדרשה ראש מינהל התכנון להסביר שוב את המהלך המוצע ולהסביר כי מדובר בתוספת בנייה שתתייחס לתוספת יחידות הדיור המתקבלת מהקלת שבס ולא מעבר לכך. חברי הכנסת ונציגי השלטון המקומי הציגו במקביל את ההסתייגויות שלהם מהמהלך.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) אמרה: "מדינת ישראל מצ'פרת בעלי מגרש אבל איך נדאג שזה ימומש בזמן קצר? אני מפחדת שתהיה הזדמנות לקחת מתנה ולשמור אותה לימים טובים יותר. אפשר להציע שבמידה ולא תמומש ההטבה במהירות תהיה סנקציה על בעל המגרש". 

תמר זנדברג (מרצ) טענה שמדובר בהליך בעייתי שגם לא יאפשר לציבור להתנגד: "הכל טוב ואלו מהלכים שציפינו וחיכינו להם שנים. אבל יש לי שאלת תם. למה בהקלה? זה הליך במסלול הרישוי. יש ועדות שקמו כדי להגדיל היצע ועכשיו הולכים לקצה השני? איפה ההקצאה לצרכי ציבור? איפה היכולת להתנגד של הציבור שאינה קיימת במקרה של הקלה. אין כאן איזונים. זו השפעה לדורות שחייבים לתת עליה את הדעת. זה לא טלאי קטן. ככה נתכנן את הערים שלנו? בהקלות? מערכת התכנון עוברת טלטלות שאין כדוגמתן וחייבים לחשוב על הדברים הללו עד הסוף. כולנו רוצים יחידות דיור נוספות וקטנות אבל צריך לחשוב על הדרך".

חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי אמר בדיון כי: "אנחנו רוצים להגדיל את ההיצע. קודם כל אני רוצה לתקן רושם שנוצר, שראשי ערים מתנגדים ליחידות דיור קטנות. זה לא נכון. אני מבין שרוצים לרוץ קדימה עם הצעת החוק, אבל צריך לשבת ולחשוב על ההשפעות. מה יהיה עם מוסדות ציבור או מוסדות חינוך. מדברים כאן על תוספת של אנשים. אסור לתת לחזור על סיפור הולילנד שנתנו עוד ועוד אחוזי בנייה מבלי לתת פיתרון לכל הדברים האחרים. אנחנו עובדים צמוד עם משרד האוצר ומטה הדיור כדי להגיע לחבילה סגורה. לא ייתכן שנישאר עם בעיות בחינוך ומבני ציבור. אנחנו מקוים שנגיע להסכמה".

חיים ילין: "נותנים פרס לקבלן, ובוא נבין מה מקבלים. עוד 20% זכויות בנייה לבניית מספר הדירות שניתן על ידי השבס. אם אין במקביל הגדלה של מוסדות חינוך או מבני ציבור לא יסכימו לזה בערים ובצדק. אי אפשר לכפות על ראשי הערים לעשות את זה".  

מנכ"ל פורום ה-15: זה לא יאיץ זה יעכב

איתן עטיה, מנכ"ל פורום ה-15: "הדיון הבקלה צריך לקחת כשנה. הפורמט החדש שמטיל נטל בירוקרטי כבד על הרשויות המקומיות גם עיריות גדולות וחזקות עם שדרה ניהולית חזקה מתקשות להתארגן ולהתמודד עם ההליך הבירוקרטי החש שקובע תיקון 101. זה אמור להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים. בתכנון וברישוי. עוד לא הספקנו לעכל הנטל הכבד הזה וכבר מביאים מנגנון חדש? עם הליך בירוקרטי חדש? כדי שנטמיע גם אותו במערכת? יש הרבה דברים מאחורי זה, אנשים ומערכות. החוק הזה לא יאיץ את מספר יחידות הדיור שייבנו אלא יעכב. בניינים שכבר עברו היתר ולא התחילו להיבנות זה רק יעכב. עוד דיונים ועוד ועדות ערר ועתירות מנהליות. זה לא יהיה פשוט. צריך לעבור קודם את יישום תיקון 101. כל זכות פוטנציאלית של בנייה נתפס בעיני הציבור כאילו יש זכות טבעית לקבל את מלוא הזכויות. זה פתח למחלוקות בלתי נגמרות אם יתנו 20% במקום 30% או 10% במקום 20%. זה מעכב בנייה. בנוסף, יש חשש גם לתביעות של 197, שיעלו מהנושא הזה. דרך ההליך הזה אין לעירייה אפשרות לדרוש כתבי שיפוי מהיזם וזו נקודה רגישה והעירייה חשופה לתביעות של 197 וזו בעיה".

איציק ברוורמן ראש עיריית פתח תקווה תקף גם הוא את ההצעה החדשה: "זה לקחת ממני את היכולת להחליט איך העיר שלי תיראה. איך אני אתן שירותים? היום בשכונות החדשות בעיר שלי אין לי שטחים לבניית בתי ספר חדשים? אתם רוצים להוסיף דירות. איך אביא להם בתי ספר? גני שעשועים? היזמים יבנו ויקחו הכסף, המדינה תהיה מרוצה והדיירים יבואו אליי כראש עיר בטענות. ומה יקרה אם העיר לא תסכים? ילכו לוועדה המחוזית. אני היום לא מצליח לתת שירותים ויש מולי תביעות והפגנות. המדינה רוצה עוד דירות ולא מסתכלת ימינה ושמאלה".

יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי הגיב לדבריו של ברוורמן וקרא לעברו: "חוץ מלהצהיר הצהרות אתה לא נפגש איתנו. אתה יושב איתנו על הסכם הגג? ראשי עיריות אחרים לא מבינים כלום? חותמים על הסכם בלי להבין?"  על כך ענה ברוורמן ליצחקי: "לנו יש מחנה סירקין ושם רוצים הסכם גג אבל אני רוצה על השכונות הישנות. הסכם הגג או החוקים החדשים לא עוזרים בכלום. הסכמי הגג נוגעים רק לשכונות מסויימות".

גם בהתאחדות בוני הארץ התייחסו להצעה למתן זכויות בנייה נוספות ובחרו לתקוף את ראשי הערים. "מדובר בצעד נכון וטוב שאמור להגדיל את שטחי הבנייה למגורים ב-20% וזאת לצורך הגדלת מספר הדירות בשיעור של 30% (שבס מוגדל) ובכך לתרום להגדלת היצע הדירות בישראל, אולם המהלך עלול להיכשל בגלל ראשי הערים", אליאב בן שמעון מנכ"ל ההתאחדות. "עברו יותר מ-20 שנה מאז שנכנס תיקון שבס לתוקפו, אך ראשי הרשויות המקומיות מאשרים תוספת זו בהיקפים זניחים בלבד. הממשלה מבקשת כעת להבטיח פרס נאה של תוספת הכנסות בהיקף רחב לרשויות המקומיות אשר יאשרו תוספת דירות, אך הימנעותה מיצירת קנס כנגד ראשי הערים שיתעלמו מהתיקון, עלולה לגרום לכישלון התוכנית הזו. כולנו צריכים לזכור שבסופו של יום, מאות אלפי בתי אב חדשים ייווצרו פה בשנים הקרובות ופתרונות הדיור שעל המדף כיום לא יספיקו, ולכן הממשלה והכנסת צריכות במסגרת תיקון החקיקה הזה לחייב את הרשויות המקומיות לאשר כל בקשה להקלה, אשר באה להגדיל את מספר יחידות דיור ולקבוע סנקציות נגד כאלה שלא ינהגו כך, שאם לא כן הצעת חוק זו תישאר גם היא ברמה התיאורטית בלבד".