המהלך המתוחכם של כחלון מול ניסנקורן: חיבוק ולא תקיפה

עדיין מוקדם לדעת האם השביתה הכללית תפרוץ מחר, אבל דבר אחד כבר ברור: במו"מ מול ההסתדרות על הסכם השכר, התנהל שר האוצר משה כחלון בצורה מתוחכמת ונבונה יותר מקודמיו בתפקיד. ניתן היה לחוש בכך במסיבת העיתונאים שכינס היום בלשכתו בתל אביב. כחלון נראה נינוח, עוזריו היו מחויכים. "בהסתדרות חשבו שאנחנו מדברים על דיפרנציאלי רק לצורכי טקטיקה", אמרו באוצר, "אתמול נפל להם האסימון שאנחנו רציניים".

 משה כחלון / איור: גיל ג'יבלי

בלי ססמאות - ועם הצעה שקשה לסרב לה 

תורת הלחימה של האוצר גורסת שיש לתקוף את ההסתדרות ולהציגה כמי דואגת רק לוועדים החזקים. יאיר לפיד וקודמיו אימצו ללא היסוס את הקו של הדרג המקצועי. תקפו את ההסתדרות וראשיה זעקו על גורלם של העובדים החלשים ועל חוסר היעילות במגזר הציבורי, ובסוף נפגשו באמצע הדרך מבלי לבצע שום שינוי אמיתי במבנה השכר המעוות במשק.

כחלון הוביל קו מתוחכם יותר. בלי סיסמאות והתלהמות, אבל עם הצעה רצינית שקשה מאוד לסרב לה. בשלב ראשון הוא דאג להוריד מהשולחן את הסוגייה הבעייתית מבחינתו של הביטוח הסיעודי. הוא נאלץ לגלות נדיבות רבה כלפי ההסתדרות, אבל פרק אותה מהיכולת להשתמש בנשק של החלשים להצדקת המאבק על שכרם של העובדים המאוגדים.

במו"מ עצמו כחלון נתפס כחברתי יותר מהחברתיים. כל מה שנותר לניסנקורן במחסנית היה לצעוק ש"העובדים אינם גומרים את החודש" - טענה שנכונה יותר לגבי העובדים הסוציאליים והמאבטחים, ונכונה הרבה פחות לגבי עובדי בנק ישראל והנמלים. ומה לגבי עובדי המגזר העסקי? אלה יצטרכו כמובן להסתדר בעצמם, בלי כחלון ובלי ניסנקורן.

ניסנקורן ייאלץ להזיע 

ייתכן כי השביתה לא תפרוץ משום שהפערים בין הצדדים כבר אינם עקרוניים. עיקר ההישג של כחלון הוא בהסכמת ההסתדרות לשילוב רכיב דיפרנציאלי בתוספת השכר, ולו רק באופן חלקי. המשמעות הבעייתית מבחינת ניסנקורן היא שערב הבחירות יקבלו רבבות בעלי השכר הגבוה תוספת נמוכה יותר משמעותית מזו שהשיג להם עופר עיני ב-2008.

כדי לרכך את הכעס הצפוי ייאלץ ניסנקורן להזיע בשעות הקרובות כדי להגדיל את העוגה שיקבלו השכירים. במאבק הזה נראה שיש לניסנקורן הישג לא מבוטל בכך שהאוצר הסכים להגדיל את היקף התוספת ל-7.5 מיליארד שקל.