הוצאה לפועל: יש להעדיף את זכויות החייב על זכויות הנושה

מבט ראשון על כריכתו הקטיפתית הסגולה של ספרם החדש של השופט עודד מאור ושל עו"ד אסף דגני, "על כונס נכסים", מבטיח שהמדובר בספר שונה משהו. הוסף לכך את זאת, שהשופט מאור מוכר כמי שנוהג לחשוב "מחוץ לקופסה" ולהציע פתרונות, שבמבט ראשון עלולים להיראות "מוזרים", לא לגמרי מקובלים, ושהוא עמד, בזמנו, בראש הוועדה לשיפור הליכי האכיפה והגבייה בהוצאה לפועל, ובוודאי תמהר לעלעל בין דפיו של הספר.

למעשה, עד כה לא יצאו לאור ספרים רבים, העוסקים בהליכי ההוצאה לפועל בישראל. טובים וותיקים מכירים היטב את קובץ האוגדנים, שיצא תחת ידיו של השופט בדימוס דוד בר-אופיר, שעודכן עוד ועוד ואשר קיבץ תחת כנפיו את כל הדינים הרלבנטיים. לבד ממנו, קשה להזכר בספר חשוב ומהותי כלשהו, העוסק בכך.

והנה, הספר "על כונס הנכסים", העוסק בכל רכיביו של הליך כינוס הנכסים בהוצאה לפועל ובהליכי האכיפה המנהלית. כבר בראשית הספר מספרים המחברים על כך, שהגם שבתחילה הוא נועד למלא חסר בספרות בענייני הליך כינוס נכסים במסגרת אכיפת חיובים, ולשמש כ"מדריך למשתמש", הרי תוך כדי כתיבתו הם חשו, שאמורה להיות לו מטרה נוספת: להביא בפני הציבור המתעניין בתחום את המצב המשפטי בנושא זה, שהחקיקה בו אינה ממצה. למקרא הספר כולו עולה, כי הם לא הסתפקו בכך, ואף הרשו לעצמם להציע, שוב ושוב, במהלך הספר, הסדרים חוקיים ראויים בסוגיות רלבנטיות כאלה ואחרות.

הספר "'על כונס נכסים' עוסק באיזון העדין בין זכות הקניין של הזוכה לבין זכויותיו הבסיסיות של אדם החייב כספים". אלה המילים הראשונות בספר. והאיזון אכן עדין עדין. אף שלעתים קרובות, המדובר במינויו של כונס נכסים לשם מימוש משכנתא ולמכירת דירת מגוריו של החייב, הרי רק אחוז קטן מן החייבים בהוצאה לפועל מיוצגים בידי עורך דין (על-פי הספר, ביום האחרון של שנת 2014 התנהלו בלשכות ההוצאה לפועל בישראל 11,674 תיקים עם כונס נכסים, מרביתם תיקי מימוש משכון או משכנתא). משאלה הם פני הדברים, הם גורסים, "אנו סבורים שיש להסדיר את ייצוג החייבים על ידי עורך דין בהליכי אכיפה". למה הם מכוונים? להסדר דמוי הסנגוריה הציבורית? לייצוג בידי לשכת הסיוע משפטי?

בקשר לכך הם מדגישים בספר אף את חשיבות הפיקוח על הליכי הכינוס ו"פוזלים" להסדר הרלבנטי בהליכי פשיטת רגל: "הליכי פשיטת הרגל מפוקחים במעקב צמוד של כונס הנכסים הרשמי... ובית המשפט מבקש את עמדת כונס הנכסים הרשמי בכל הליך. לעומת זאת, בלשכת ההוצאה לפועל ההליכים נעשים ללא פיקוח גורם חיצוני... כונס הנכסים הרשמי ערוך יותר מכל אחד אחר לפקח גם על פעולות כונסי נכסים, כשם שהוא מפקח על פעולות בעלי תפקידים בהליכי חדלות פירעון, ואנו סבורים כי אין מניעה כי כונס הנכסים הרשמי יהא צד בתיקי הוצאה לפועל שבהם ממונה כונס נכסים, ויביע דעתו בסוגיות השונות... טוב יהיה, לדעתנו, אם ירחיב המחוקק את תפקידו של כונס הנכסים הרשמי גם על כינוסים המבוצעים בלשכות ההוצאה לפועל או יסדיר את תפקידה של רשות האכיפה בעניין פיקוח על עבודת כונסי הנכסים".

במסגרת סקירת השלבים בניהול הליך של כינוס נכסים ושל הליך מכר בהוצאה לפועל, מקדישים המחברים כר נרחב לנוהג, שלפיו במסגרת שמאות הנכס העומד למכירה בכינוס, המוגשת ללשכת ההוצאה לפועל, נכללים שני סוגים של הערכה כספית: הערכת שווי המכר בשוק והערכת "שווי למימוש מהיר". הערכת השווי למימוש מהיר נמוכה, בדרך כלל, מערכו האמתי של הנכס, בשיעור 10%-30%. "משמדובר בנכסי מקרקעין אשר שוויים נאמד במיליוני שקלים, אחוזים אלה משקפים הפחתות של מאות אלפי שקלים במחיר הנכסים", הם מסבירים.

הם מוסיפים ומביעים התנגדות נחרצת למכירת הנכס תמורת "השווי למימוש מהיר". לדידם, באיזון הראוי בין זכות הנושה בהוצאה לפועל להשבת חובו מייד, לבין זכות החייב לא להפסיד מאות אלפי שקלים, הכף נוטה לטובת החייב, שזכאי שנכסו יימכר במחיר השמאות, ללא הפחתה של עשרות אחוזים. "הנושה בלאו הכי מקבל פיצוי על העיכוב בדמות הריבית החריגה החל על החייב, וכן קיימת לו זכות לגבות מן החייב את היתרה אם הנכס נמכר בסופו של דבר במחיר שאינו מכסה את המשכנתה", הם מטעימים ומסכמים: "אין לטעמנו הצדקה למכור נכסים בהוצאה לפועל בעשרות אחוזים מתחת לערכם, וזכות הנושה להיפרע במהירות אינה מצדיקה פגיעה בסדר גודל כזה בערכם של נכסי החייבים".

"על כונס הנכסים למכור את הנכס במחיר השומה, ללא הפחתה למימוש מהיר. אם לשם כך נדרשת פעילות אינטנסיבית של פרסום ואיסוף הצעות לאורך זמן, עד כדי ניצול זמן החשיפה הראוי לנכס, הרי שעליו לעשות כן ולהשיג מחיר שלא ייפול מן השומה". "ערים אנו לכך כי ההצעות המובאות כאן עלולות להביא להאטה במימוש בטוחות עלידי גופים בנקאיים", ממשיכים המחברים, "אולם אנו סבורים כי דווקא הם יצאו נשכרים מהן".

ועוד חידוש מעניין: "לטעמנו, דווקא בהליכי פשיטת רגל ייתכן שיהא נכון למכור את הנכס במימוש מהיר, וזאת משום שהחייב פותח דף חדש בחייו, ללא נכסים, וגם הנושים מוכנים לוותר על חלק ניכר מחובם ובלבד שיקבלו חלק ממנו במהירות".

אלה אינן הסוגיות היחידות, אשר בנוגע אליהן ניתן למצוא בספר דיון מעניין ו"מרענן", המותיר את הקורא מהרהר. אלא שהיריעה קצרה.

הספר סוקר לאורכו את השלבים בניהול הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל. החל משלב בירור הזכויות והחבויות בנכס, עבור דרך קבלת חוות-דעת מקצועיות ושמאיות בנוגע אליו, תפיסת החזקה בנכס, ניהולו עד למכירתו, בחירת שיטת המכר (מכרז? התמחרות? משא-ומתן פרטני?), טיפול בהצעות ובערובה, ההתמחרות, החתימה על הסכם המכר, מתן זכות לפדיון על-ידי החייב, אישור המכר על-ידי רשם ההוצאה לפועל, קבלת התמורה וחילוט הערובה, השלמת העסקה, והעברת הנכס לרוכש ורישומו על שמו. לצד אלה, ניתן למצוא בספר התייחסות לכל סוגיה רלבנטית לכינוס נכסים בהוצאה לפועל ובהליכי אכיפה מנהלית. אילו הגנות יש בידי החייבים? מהם ההסדרים המיוחדים בחוק, המתייחסים לאופן מימוש המשכנתאות? מהו מימוש מדורג של משכנתא? אילו תנאים חייבים להתקיים בטרם יוכל בעל המשכנתא לדרוש מינוי כונס נכסים מטעמו? האם החייב זכאי למכור בעצמו את הנכס לפני שזה יוצע למכירה בידי כונס נכסים? מהו הסידור החלוף? מתי יימכר הנכס כ"תפוס"? מה דינן של זכויות צדדים שלישיים, לרבות בן זוגו של החייב? האם כונס הנכסים רשאי לתבוע פירוק שיתוף בנכס? אלה רק מקצת מן הסוגיות המתבררות בספר.

יש בו התייחסות גם להליכי כינוס נכסים לגביית חוב מס, על-פי פקודת המסים (גבייה). שהרי, כידוע, לרשות המסים סמכות למנות כונס "מנהלי" למכירת הנכס ללא פיקוח הרשות השיפוטית.

וכמובן, לא ניתן ללא ההיבטים המיסויים של כינוס נכסים בהוצאה לפועל, ולסוגיית שכר-טרחת כונס הנכסים בהוצאה לפועל.

"על כונס הנכסים מאלף ועד תו" (ע' מאור ו-א' דגני, "על כונס נכסים - כינוס נכסים בהוצאה לפועל ובהליכי אכיפה מנהלית", הוצאת השדה המשפטי בע"מ, 832 עמ').