מתי ישראל תעבור לכרטיסי אשראי חכמים?

*** הכתבה בשיתוף מזרחי טפחות

226.8 מיליארד שקל. זהו סכום העסקאות שנעשו בכרטיסי אשראי בישראל ב-2014, עלייה של 4.8% מ-2013. מספר כרטיסי האשראי הפעילים בארץ עמד ב-2014 על כ-7.2 מיליון, עלייה של 7% יחסית לשנה הקודמת. נתונים אלה המצוינים בדוח הביניים של "הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל" שפורסם בנובמבר 2015, מעידים כי השימוש בכרטיסי אשראי בארץ גדל באופן קבוע משנה לשנה.

ולמרות זאת, ישראל נותרה הרחק מאחור מבחינת הטכנולוגיה של כרטיסי האשראי. בעוד שבמדינות רבות באירופה ובאסיה כמעט כל כרטיסי האשראי הם "כרטיסים חכמים", המבוססים על התקן האירופאי המתקדם EMV, בישראל רק חלק מהכרטיסים חכמים, ומסופים רבים בבתי העסק בארץ אינם תומכים בטכנולוגיה הזו. מכיוון שהתשתית לא תומכת בתקן, אין משמעות רבה לכרטיסים החכמים שהונפקו בארץ (מלבד כאשר בעליהם משתמשים בהם בחו"ל).

מהו כרטיס אשראי חכם?

בכרטיס אשראי חכם מוטבע שבב אלקטרוני (צ'יפ) במקום הפס המגנטי שמאפיין את הטכנולוגיה המיושנת. השבב המוזהב מכיל מידע על מחזיק הכרטיס ותוכנת אבטחה שמונעת זיופים.

בעת השימוש בכרטיס החכם אין צורך להציג תעודה מזהה ולחתום על ספח החשבונית, כפי שנדרש בכרטיסים הישנים. במקום זאת, כתנאי להשלמת העסקה יש להקיש במהלכה את הקוד הסודי (PIN), זה שמשמש למשיכת כספים.

השימוש בכרטיסים החכמים מבוסס על תקן EMV, שגיבשו חברות כרטיסי האשראי העולמיות הגדולות יורופאי, מאסטרקארד וויזה (EMV הן ראשי התיבות של שלושתן) במטרה ליצור מתכונת אחידה ומאובטחת לשימוש בכרטיסים.

 שימוש באשראי חדש באמצעות הצ'יפ / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

יתרונות הכרטיס החכם

על פי בנק ישראל, המטרה המרכזית של הטמעת תקן EMV היא צמצום הונאות, זיופים ושימוש בכרטיסים גנובים או אבודים. זאת בזכות מנגנוני הגנה שמוטמעים בכרטיס עצמו וגם בשל החובה להקיש את הקוד הסודי, בהנחה שמי שגנב כרטיס לא ידע את הקוד. במדינות שבהן הוחדר התקן ניכרת ירידה בהיקפי הונאה וזיוף של כרטיסים.

כמו כן, העובדה שאין צורך לבדוק תעודה מזהה ולהחתים את הרוכש על חשבונית מייעלת את מעמד הקנייה, חוסכת זמן וניירת.

יעד נוסף להטמעת הכרטיס החכם בארץ הוא מתן אפשרות לבעלי כרטיס ישראלי להשתמש בו בחו"ל בהתאם לסטנדרטים המקובלים שם. כבר כיום במקומות רבים באירופה מסרבים לכבד כרטיסים בעלי פס מגנטי, והחשש הוא שבהמשך השימוש בהם לא יתאפשר כלל במדינות רבות.

מטרה אחרת של המעבר לטכנולוגיית EMV, שעליה הצהיר בנק ישראל לא פעם, היא עידוד התחרות בענף, שנשלט בארץ על ידי שלוש חברות מקומיות (ישראכרט, לאומי כארד וכ.א.ל) שמנפיקות בישראל את הכרטיסים וגם סולקות אותם.

חברת שב"א, שנמצאת בבעלות ארבעה מהבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, דיסקונט והבינלאומי), היא החוליה המקשרת בין בית העסק, החברות הסולקות וחשבונות הבנק, והיא האחראית להעברת התשלומים ביניהם. כיום נמנעת שב"א מלערב סולקים אחרים, מחשש להונאות ולזליגת מידע רגיש. אולם לאחר הטמעת התקן, יוכל כל גורם שיעמוד בתנאי האבטחה המחמירים של EMV, לקבל רישיון ולשמש כסולק וכך תגבר התחרות בענף סליקת חיובי האשראי.

ישראל משתרכת מאחור

בתחילת שנות ה-90 החל השימוש בעולם בכרטיס החכם. המפרטים שמרכיבים את תקן EMV פורסמו לראשונה ב-1996, והוא אומץ בבריטניה ב-2003, ושנתיים לאחר מכן החלה החדרת הטכנולוגיה לכל מדינות אירופה. החלוצה בישראל הייתה לאומי קארד, שהשיקה את הכרטיס החכם ביוני 2006. אולם כמעט עשור לאחר מכן, בישראל עדיין לא נעשה שימוש גורף בכרטיס עם השבב, כפי שמתבקש במדינה מפותחת.

בבנק ישראל מציינים כי שיעור ההונאות בכרטיסי אשראי בארץ לא חריג בהשוואה לנעשה בעולם, אבל מודים שהחשש הוא שככל שיותר מדינות מפותחות עוברות לכרטיסים החכמים והמאובטחים, כך נדחקים ניסיונות ההונאה למדינות כמו ישראל, שעדיין מתבססות על הטכנולוגיה הישנה.

בפרסומים רבים של בנק ישראל במהלך השנים האחרונות מצוין שוב ושוב כי "הבנק רואה חשיבות באימוץ תקן EMV", ובספטמבר 2013 התבקשו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לגבש תוכנית למעבר כולל לכרטיסים חכמים. אבל בפועל, התוצאות עדיין לא נראות בשטח.

רק ביוני 2015 פרסם דוד זקן, המפקח על הבנקים דאז, הוראות מעודכנות בנושא ומוגדרות על פי לוחות זמנים. בין היתר נקבע כי החל מ-10.2015 חובה להנפיק כרטיסי אשראי בין לאומיים רק על פי תקן EMV, והחל מ-10.2016 חובה להנפיק כרטיסים לשימוש בארץ לפי התקן החדש. כמו כן נקבע כי מנפיקות הכרטיסים חייבות עד סוף 2018 ליישם פתרון לקביעת הקוד הסודי האישי לביצוע עסקה בכרטיס חכם על ידי הלקוח. זאת על מנת להקל על הלקוחות שמתקשים לזכור את הקוד האקראי שניתן להם,וידרשו להקליד אותו בכל עסקה.

כמו כן, בתהליך הדרגתי שהחל ב-10.2015 ויימשך עד ה-7.2017 יותקנו בבתי עסק רק מסופים שתומכים בתקן EMV. החל מינואר 2018 מחוייבים הבנקים להפעיל ולהתחבר רק לכספומטים שתומכים בכרטיסים החכמים.

במקביל, מתחילת 2016 נדרשים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לדווח לבנק ישראל בפירוט, אחת לרבעון, על התקדמותם ביישום התקן, כולל שיעור הכרטיסים החכמים שמחזיקים הלקוחות, כמות המסופים התומכים בתקן ועוד.

למה אנחנו בפיגור?

כמדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית, איך קרה שישראל נותרה בפיגור גדול אחרי מדינות אירופה ואסיה באימוץ התקן? התשובה טמונה בעלויות. המעבר לטכנולוגיה החדשה כרוך בהוצאות עתק. יש להחליף את כל כרטיסי הפס המגנטי, הוצאה שכנראה תחול על חברות האשראי. הנפקת כרטיס בעל שבב יקרה לפחות פי 2 מזו של כרטיס מיושן, ויש הטוענים שאף הרבה מעבר לכך. נדרשת החלפתם של חלק גדול מהמסופים בבתי העסק למכשירים שתומכים בתקן המתקדם, מבחינת החומרה ומבחינת התוכנה. מדובר בהוצאה משמעותית מאוד שעדיין לא ברור מי יישא בנטל המימון שלה. גם כל מכשירי הכספומט בארץ צריכים כמובן לתמוך בטכנולוגיה. גורמים בענף העריכו את עלות המהלך בעשרות רבות של מיליוני דולרים.

 שימוש באשראי ישן באמצעות הפס המגנטי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ובינתיים באירופה

שנים אחרי שאימצו באירופה בהצלחה את תקן EMV לכרטיסים חכמים, כבר מקדמים שם את הטכנולוגיה הבאה - NFC. זוהי שיטה לביצוע עסקאות ללא מגע, באמצעות הצמדה, בדומה לנעשה כיום בכרטיסי רב-קו. הטכנולוגיה כבר מוטמעת בחלק מהמכשירים הסלולריים החדישים, וההערכה היא כי תהפוך לדומיננטית בתחומים רבים, בין היתר לצורך תשלומים. חברת מסטרקארד אירופה כבר הודיעה כי מתחילת 2016 כל מסוף חדש יתמוך בשיטה זו, ומשנת 2020 ידרשו כל המסופים בבתי העסק שעובדים עם החברה לתמוך בשיטה. אולם ישראל, כאמור, עדיין מתמהמהת עם הטכנולוגיה הקודמת, והמפקח על הבנקים הסתפק בהמלצה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי כי המסופים החדשים שיותקנו יתמכו גם בשיטת NFC.