קובלנץ: תאגיד השידור צריך קרקע בירושלים - כמו ביהמ"ש העליון

מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי במכתב ליו"ר ועדת הכלכלה: התאגיד תוקצב עד כה ע"י האוצר ב-5 מיליון שקל, מתוך תקציב מיועד של 350 מיליון שקל

אלדד קובלנץ/ צילום:: איה אפרים
אלדד קובלנץ/ צילום:: איה אפרים

תאגיד השידור הישראלי תוקצב עד כה על-ידי האוצר ב-5 מיליון שקל, מתוך תקציב מיועד של 350 מיליון שקל - כך עולה ממכתב שהעביר מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, לבקשתו של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, שביקש לקבל מידע על התקדמות הרפורמה ברשות השידור, לקראת דיון שיתקיים היום (ה') בכנסת. על-פי קובלנץ, עוד היום (סוף חודש דצמבר) אמור האוצר להעביר 10 מיליון שקל נוספים.

קיראו עוד ב"גלובס"


"מאחר שטרם הועבר תקציב לתאגיד לטובת רכישת תוכן", כתב קובלנץ, "לצערנו טרם נחתמו הסכמים. העניין אקוטי במיוחד לנוכח העובדה שהפקות של יצירות טלוויזיוניות, ובוודאי יצירות סוגה עילית, לוקחות זמן רב. גובשו לוחות עקרוניים לרדיו ולטלוויזיה אשר יותאמו בהתאם לקצב הגיוס ולתקציב התאגיד".

לדברי המנכ"ל, ביום תחילת השידורים של התאגיד, כלומר 1 באפריל 2016, "לא יוכלו להתקיים שידורים מלאים בכל הפלטפורמות".

במכתבו סיפק קובלנץ מידע באשר למבנה התאגיד, ולדבריו, מספר בעלי התפקידים הבכירים המתוכנן בתאגיד הוא בין 10-14, "והנושא עדיין בדיון מול הממונה על השכר באוצר".

לדבריו, עד כה מונו 5 סמנכ"לים מתוך 10 ועדות מכרז שהתקיימו, ובימים הקרובים ימונו מנהלים נוספים. "תאגיד השידור הציבורי רואה חשיבות בשילוב נשים בעמדות משמעותיות", כתב קובלנץ. לדבריו, קשה לענות על כמות בעלי המקצועות העיתונאיים הנדרשים, משום שבאופן כללי לא נקבע כמה עובדים יועסקו בתאגיד.

ח"כ כבל תהה גם בעניין המעבר השנוי במחלוקת של תאגיד השידור למודיעין. על כך השיב קובלנץ כי למרות סיוע של חברת ייעוץ חיצונית, עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח העיר ומשרד התקשורת, "לא נמצא מתחם העומד בדרישות המתחייבות לצורך תחילת השידורים מירושלים ביום התחילה".

על-פי מכתבו, בהסתמך על חוות-דעת של המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט, נמצא הנכס במודיעין שישמש באופן זמני את הרשות. "במקביל", כתב, "מתקיימים הליכים לאיתורו של מתחם הקבע אשר ישמש את התאגיד בעיר ירושלים, ובכלל זה מתקיים משא-ומתן עם בעלים של נכס בבנייה בירושלים ואמור להיות זמין לאכלוס במהלך המחצית השנייה של 2017.

"חשוב לציין כי אנו סבורים כי יש מקום להקצות לתאגיד קרקע ייעודית - בדומה לספרייה הלאומית ולבית המשפט העליון - לבניית משכן ראוי בירושלים לתאגיד השידור הישראלי, משכן שישקף את ערכיו של השידור הציבורי ובכללם מתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והשעות הרווחות בציבור הישראלי".

יש לציין כי בזמן שכבל שימש כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, הוא עצמו יזם בניית מבנה מרשים שישמש את השידור הציבורי - רעיון שלא יצא לפועל בסופו של דבר.

קובלנץ ציין כי התאגיד מבקש רשות לעשות שימוש במספר מתקנים של רשות השידור כיום, ובהם מתחם אמות ברחוב קרמינצקי בתל-אביב, מגדל הנביאים בחיפה ומתחם הלני המלכה בירושלים.

גם מפרק רשות השידור, הכנ"ר פרופ' דוד האן, שלח מכתב ובו תשובות לשאלותיו של ח"כ כבל. על-פי האן, במהלך 2015 פרשו מרשות השידור 395 איש, וכיום מועסקים בה 1150 עובדים. כמו כן, תקציבה של הרשות בשנת 2015 היה 895 מיליון שקל.

לדברי האן, במהלך שנת 2015 כולה לא פרסמה רשות השידור ולו קול קורא אחד להפקות דרמה ותעודה, "בשל היעדר אישור תקציבי לכך ממשרד האוצר", לשון מכתבו.

כמו כן נוקב הכנ"ר בתאריך 31 במארס 2016, יום הקמת התאגיד החדש וסגירת הרשות שבפירוק, כתאריך פינוי מתחמי הרשות בתל-אביב (אזור שרונה) ובירושלים (רוממה).

לשאלת כבל ענה האן כי כיום מועסקים ברשות השידור שבפירוק שני משרדי רואי חשבון - סומך-חייקין, המשמש כמשרד המבקר, ומשרד אילן שגב, המטפל בנושאי ניכויים ומס הכנסה. האן הכחיש כי מועסק משרד ביקורת לעקוב אחר העובדים.