עולם חדש מופלא

ראלי סוף שנה? אפקט ינואר? תתרגלו - מה שהיה בשווקים, הוא לא מה שיהיה

פריים ברוקר –מסחר מניות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פריים ברוקר –מסחר מניות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

את מה שמתרחש בשווקים בחודשיים האחרונים אפשר לתאר בדרכים רבות, אולם על דבר אחד אי אפשר להתווכח: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. קורלציות שהיינו רגילים לראות בימים כתיקונם נעלמות כלא היו ותופעות שהיינו רגילים לראות כמעט כל שנה כמו ראלי סוף שנה ואפקט ינואר - הס מלהזכיר. זה העולם החדש אליו נצטרך כולנו להתרגל בשנים הקרובות, עולם שהוא תוצר ישיר של ריבית אפסית, הדפסת כספים ושליטה כמעט מוחלטת של הגופים הגדולים, בעלי יכולת המינוף האדירה, על הנעשה בשווקים.

מי שמשקיע בשווקים ועוקב אחר הנעשה בהם ברמה היומית חייב לפתח עצבי ברזל. כל הקשקשת בדבר הסכנה מסין היא לא יותר מניסיון לייצר פחד ואנדרלמוסיה. אין שום חשש אמיתי ואם הייתם צריכים עוד הוכחה לכך הגיעו ביום שישי האחרון נתוני התעסוקה מארה"ב וסיפקו אותה. אבל בעידן של ריביות אפסיות ובשנה של תשואות אפסיות חייבים לייצר מקורות תשואה, ומה יותר פשוט מלייצר אנדרלמוסיה ופאניקה בשווקים ולהרוויח הרבה כסף מסטיות התקן (הסבר על רגל אחת: סטיית תקן מגלמת את התנודתיות בשוק. סטייה גבוהה משקפת תנודתיות גבוהה ולהיפך. ניתן לקנות ולמכור את סטיית התקן באופן קצת יותר מורכב מקניית מניות וזה מה שעושים הסוחרים). אתם לא מרגישים דג'ה וו למה שקרה לפני מספר חודשים? נפט יורד, חששות מסין, הבורסה שם קורסת, כל העולם נחרד ובסופו של דבר הכול חוזר על מקומו בשלום. הבורסה עושה סימנים של ראלי סוף שנה ומדד ה-S&P כבר מגיע ל-2100 נקודות. מי הפסיד? מי שנכנס לפאניקה. מי לא נפגע? מי שלא נגע באחזקותיו. מי הרוויח? השחקנים הגדולים. והנה הסיפור חוזר על עצמו.

אם אתם רוצים לראות כיצד נוצרים משברים אמתיים חזרו ל-2008, המשבר הפיננסי וקריסת ליהמן ברדרס; 2000, בועת ההיי-טק והנאסד"ק; או 1998 - המשבר ברוסיה, אסיה וקריסת קרן LTCM. כך נוצרים משברים. כשארה"ב מראה סימני התאוששות כה ברורים וכשאירופה מתחילה אף היא להתאושש, אין כל חשש ממשבר אמיתי. ומה עם סין, תשאלו? נשאיר את הדאגה לסינים. הם כבר הוכיחו יותר מפעם אחת שהם יודעים מה לעשות על מנת לתמרץ את הכלכלה שלהם.

ואם בתמרוץ כלכלה עסקינן, מה יקרה אצלנו? אי מופלא של יציבות. כל העולם יורד ואצלנו המעו"ף ביציבות מופלאה (תשאלו את שחקני המעוף מדוע). הדולר בשיא כל הזמנים מול מטבעות רבים, אולם השקל מפגין עוצמות שלא תתוארנה ולולא התערבות מסיבית של בנק ישראל שרכש קרוב ל-1.5 מיליארד דולר במהלך חודש דצמבר, היה השקל שובר את שיא כל הזמנים. גם כאן אל תשלו את עצמכם. זו לא הכלכלה העוצמתית שלנו. לא הגז ולא ההיי-טק. השקל הוא יעד מועדף לשחקנים רבים ועל כן בניגוד לרוב מטבעות העולם הוא ממשיך להתחזק ולפגוע בכלכלת ישראל. למזלנו הרב כלכלת ישראל מושפעת בעיקר מהדולר ועל כן עוצמתו בעולם שומרת עלינו, אולם השנה זה צפוי להשתנות ואז כולנו נהיה בבעיה.

מדוע לדעתי זה ישתנה? הסתכלו במטבעות כגון הפזו המקסיקני שנסחר בשפל כל הזמנים לעומת הדולר ונחלש בשנה האחרונה ב-20% (ולא, זה לא בגלל אל צ'אפו, ברון הסמים שברח ונלכד בסוף השבוע). לארה"ב גבול משותף עם מקסיקו והתחזקות הדולר יוצרת מתח רב. גם מול המטבעות האחרים של דרום אמריקה התחזק הדולר משמעותית וזה ישפיע כמובן על מאזן הסחר. שימו לב למצבו של הדולר לעומת הליש"ט - שפל של שנים ושבירת הקורלציה לעומת האירו (האירו התחזק בסוף השבוע לעומת הדולר ואילו הליש"ט המשיכה להיחלש). מה הסיבה? תשאלו את השחקנים הגדולים. האנגלים צפויים ללכת אחר האמריקאים ולהעלות את הריבית כך שהליש"ט אמורה להתחזק דווקא ולא להיחלש.

ולבסוף גם שכנתה של ארה"ב מצפון, קנדה, חווה את אחד הזעזועים הגדולים בשער המטבע שלה שנחלש בלמעלה מ-40% מאז הגיע לשוויון לעומת הדולר האמריקאי. כאן אולי עדיין פועלת הקורלציה היחידה שיש בה היגיון מוכר- הדולר הקנדי מושפע ישירות ממחיר חבית הנפט. למרות זאת ירידה כה חדה בערכו יוצרת מתחים במאזן הסחר בין המדינות ויחד עם כל מה שתואר לעיל אני סבור שארה"ב תשלים ואף "תעזור" לירידה בערכו של הדולר השנה.

יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. 

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.