בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי קרנות חדשות וגם במספרי האקזיטים, המבט אל העתיד עם תחילת השנה החדשה משלב תקוות להמשך הגאות עם דאגה נוכח חשרות העננים שבאופק. אי הוודאות בבורסות המזרח, הגורמת לפתיחת שנה עצבנית ולירידות שערים בבורסות המערב עשויה להשפיע על אקלים ההשקעות הפרטיות והערכות השווי של חברות סטארט-אפ, במידה ואי היציבות תימשך לאורך זמן.
ירידות השווי החדות שחוו חלק מ"חדי הקרן" ברבעון האחרון של שנת 2015, סימנו את תגובת השוק לירידות השערים בבורסות ואת אי השקט המתגבר אצל משקיעים מוסדיים, שרק מספר חודשים קודם לכם הזרימו מאות מיליוני דולרים בהערכות שווי נדיבות ביותר לחברות כמו אובר, Airbnb, סנאפצ'ט ואחרות. ומי שחווה משברים קודמים יודע, שאחרי ירידות דרסטיות בהערכות השווי עלולות להגיע ההאטה בהזרמת הכספים לחברות צעירות שכה זקוקות להם וכתוצאה ישירה מכך ירידה בהיקף גיוסי עובדים חדשים, פיטורים ותחילת מחזור חדש ואכזרי של משבר אמיתי.
המהפכה רק החלה
ואולם, מוקדם מדי להעריך האם באמת מתפתח משבר, או שגם שוקי החברות הפרטיות חווים כרגע תיקונים ולא יותר מאי ודאות מסוימת. כי בצד החששות, יש כסף רב וזמין להשקעות בחדשנות, הפעילות היזמית בארצות הברית, אירופה, ישראל, סין והודו ובמידה מסוימת גם במספר ארצות בדרום אמריקה, נמצאת באחד משיאי כל הזמנים ובתחומים רבים של עולם הטכנולוגיה התחושה היא שהמהפכה רק החלה.
ובישראל, שתפסה את מקומה בשנים האחרונות כאחד ממרכזי החדשנות והיזמות המובילים בעולם, שתי התפתחויות בעלות משמעות, שמעוררות תשומת לב ותקווה להמשך. ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקפו התיקון לחוק המו"פ משנת 1984, שאושר בכנסת בקיץ האחרון לאחר דיונים רבים ובחינה עמוקה. התיקון שינה את מבנה משרד המדען הראשי והפך אותו למעשה לרשות ממלכתית לחדשנות, העובדת במתכונת של חברה ממשלתית בעלת סמכויות ואחריות בתחומי מימון מחקר ופיתוח, תמיכה בחברות הזנק ועידוד השקעות.
המדען הראשי הפך להיות יושב ראש הרשות החדשה לחדשנות ואמור בימים אלה להתחיל בתהליך הרשמי של איתור מנכ"ל לגוף החדש, שעיניים רבות בשוק המקומי נשואות אליו בתקווה, שיעלה לרמות חדשות את התמיכה הלאומית בחדשנות וביזמות. בוועדת האיתור של המנכ"ל החדש אמור להיות גם נציג של ה-IATI - האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, המאגד תחתיו מאות חברות סטארט-אפ, חברות בינלאומיות, קרנות הון סיכון ונציגים שונים מהאקו-סיסטם התומך, והתקווה היא שיימצא מנכ"ל ראוי, בעל ניסיון משמעותי בניהול וביזמות, שיוכל להוביל את הרשות הלאומית לחדשנות למקום הנכון והראוי לה.
תמריצים לאנג'לים
ובתחום אחר - חוק האנג'לים, שהחל במקור כיוזמה משותפת של יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת - ח"כ רוברט אילטוב וגם הוא בשיתוף עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), עבר עם תחילת השנה משולחן ועדת הכספים של הכנסת אל המליאה, בדרכו לאישור סופי בזמן הקרוב. החוק נועד לאפשר תמריצים להשקעות אנג'לים בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. בין השאר החוק מטפל בהסדרי מס לקבוצות משקיעים המתאגדות לצורך השקעה בחברת סטארט-אפ ומעלה את רמת הוודאות בהקשר של השקעותיהם של אנג'לים בחברות הזנק. בהינתן, שהאנג'לים, המשקיעים הפרטיים, הפכו להיות מרכיב חשוב ומרכזי במימון מיזמים וחדשנות, אסור להמעיט בחשיבותו של חוק זה. רבות מהחברות המובילות בעולם, וביניהן גם חברות היי-טק ישראליות גדולות וידועות, החלו את דרכן במימון של משקיעים פרטיים. מכאן, שמתן תמריצים ותמיכה במשקיעים פרטיים - אנג'לים - הם איתות חשוב מצידו של הרגולטור הישראלי.
ההיי-טק הישראלי יוצא אם כן לדרכו בשנה החדשה, כשהוא מצויד ברשות לאומית לחדשנות, בחוק לעידוד השקעות אנג'לים ובכלל, בסביבה שמטפחת חדשנות ויזמות. יש הרבה סיבות טובות (הכוללות גם את זמינותן של קרנות השקעה חדשות וחברות בינלאומיות גדולות הממשיכות לחזק כאן את נוכחותן) להיות אופטימיים, אפילו לנוכח העננות המסתמנת בשווקים העולם. נקווה לשנה בהירה, מאירת פנים ומוצלחת.
יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
