ברייטפוד שלחה את אריק שור הביתה: "איפה החדשנות?"

מנכ"ל תנובה, שיוחלף ע"י מנכ"ל תשלובת החלב אייל מליס, זומן ביום חמישי לפגישה, כשלפי גורם הבקיא בפרטים "לא היה לו שמץ של מושג שכך היא תסתיים" ■ מקורב לסינים: "הם חושבים 100 שנה קדימה"

אריק שור / צילום: תמר מצפי
אריק שור / צילום: תמר מצפי

קצת פחות משנה לאחר שרכשה את השליטה בענקית המזון הישראלית תנובה, החליטה חברת ברייטפוד הסינית על שינוי פרסונלי משמעותי, עם הזזתו הצידה של המנכ"ל הוותיק אריק שור.

שור הוביל את יצרנית החלב הישראלית במשך 5 שנים, עוד לפני כניסתה של החברה הסינית לתמונה, וסייע לבעלים הקודמים לצאת ממנה עם עסקה מוצלחת מאוד מול ברייטפוד.

מי שיחליף את שור הוא מנכ"ל תשלובת החלב, אייל מליס, שימלא את תפקיד מנכ"ל תנובה.

למליס ושור יש קילומטרז' ארוך, שהחל עוד בחברה הקודמת שבה כיהנו השניים, חוגלה-קימברלי, שם שור היה המנכ"ל ומליס הסמנכ"ל. אבל, ככל הידוע, היחסים ביניהם, שהיו טובים מאוד בעבר, עלו על שרטון בחודשים האחרונים, ומליס אף לא הגיע על רקע זאת לחנוכת המחלבה החדשה של תנובה בצפון.

"אין כימיה גדולה בחצי השנה האחרונה, אבל גם אין ריב", אומר בהקשר זה מקורב לשניים, "היחסים ביניהם קורקטיים". לדבריו, "ההתנתקות של אריק מצטיירת אמנם כהדחה, אבל היא דו-צדדית".

מאז יום חמישי שור ממלא פיו מים. לפי הערכות, הוא קיבל מהסינים "מצנח זהב" שכולל מענק פרישה, שיתווסף למענק בגובה 10 מיליון שקל שקיבל על מכירת תנובה אתשקד.

"התוצאות פחות טובות ממה שציפו"

בכל אופן, עזיבתו של שור לא מגיעה בהפתעה מוחלטת, בוודאי לא מבחינת קוראי "גלובס". בסוף הרבעון הראשון של 2015 השלימו קרן ההשקעות אייפקס, שבניהול זהבית כהן, וחברת מבטח שמיר, שניהול מאיר שמיר, את אחת מהעסקאות הגדולות והמוצלחות שהיו פה זה שנים, לאחר שמכרו את החזקותיהן בקונצרן החלב לידי ברייטפוד הסינית, לפי שווי חברה מפולפל של 8.6 מיליארד שקל. כבר לאחר כמה חודשים חשפנו ב"גלובס" כי ההצלחה הכבירה של המוכרים תורגמה לאכזבה אדירה מבחינת הצד השני לעסקה, הרוכשת הסינית ברייטפוד.

כך, כבר לפני למעלה מ-4 חודשים חשפנו כי על-פי גורם המעורה בנעשה בקבוצה הסינית "ישנה חמיצות רבה ואי-שביעות-רצון ביחס למי שמכר את תנובה לברייטפוד, והמצגים שהציג במהלך המגעים למכירה". אותו גורם הוסיף אז כי "ישנו כעס ביחס למצגים האופטימיים מדי שהוצגו לרוכשים ביחס לחברה, והוא מופנה כלפי אייפקס".

היום (א') הסביר גורם המקורב לנושא כי "מה שקרה הוא שברייטפוד קנתה את תנובה דרך ברייטפוד גרופ, כשכוונתם הייתה שברייטפוד גרופ הממשלתית תעביר לאחר מכן את תנובה לברייטפוד דיירי - חברה ציבורית שנסחרת בהונג-קונג - אם אפשר לפי שווי גבוה אף יותר. אבל הדברים השתבשו משום שהתוצאות היו פחות טובות ממה שציפו. אמנם בסין אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל לא כך בבורסה בהונג-קונג. אתה לא יכול ליצוק פעילות שנקנתה ב-8.6 מיליארד שקל כשהתוצאות הכספיות לא תומכות בזה.

"כך, לתנובה כבר אין EBITDA של 860 מיליון שקל אלא EBITDA נמוך משמעותית, כך שאם היא הייתה מועברת לברייטפוד דיירי, זה היה נעשה במחיר שלא רק שהוא לא יותר גבוה מבעסקה המקורית אלא במחיר יותר נמוך".

בנוסף, מתברר כי בברייטפוד מצאו עוד כתובת לכעסם: המנכ"ל הוותיק שור, שליווה את העסקה וכאמור אף זכה בגינה למענק שמן ומתגמל במיוחד. כמו כן, שור הוא מינוי של הבעלים הקודמים - קרן אייפקס בראשות זהבית כהן - דבר שבטח לא הוסיף לו נקודות במערכת היחסים עם הסינים.

קודם פרס, אחר-כך הפתעה

ביום רביעי האחרון קיבל שור את "פרס התעשייה", כמנכ"ל המוערך של קבוצת תנובה. זה היה יום חגיגי למי שמכהן כבר יותר מ-5 שנים כמנכ"ל קבוצת המזון הגדולה בישראל.

אם לשפוט לפי מי שנכח באירוע ושוחח עם שור, הוא לא ידע על מה שצפוי לו ביום המחרת, יום שבו הפגישה עם נציגי ברייטפוד, הבעלים של תנובה, הובילה לסיום תפקידו ומינויו של מליס תחתיו.

"ביום רביעי הייתי אתו בטקס, ולאף אחד מהנוכחים לא היה מושג מה הולך לקרות, למעט אולי מליס", אומר גורם הבקיא בפרטים. "ביום חמישי הסינים היו צריכים לחזור לסין, והם האריכו את השהייה שלהם ביום. הם ביקשו להיפגש עם אריק ובאו אליו למשרדים בתנובה. ישבו שם שלושת נציגי ברייטפוד, הייתה שיחה מקצועית באווירה טובה, אך גם חילוקי דעות על התייעלות והשקעות".

לדבריו, "לא היו צעקות. לאריק לא היה שמץ של מושג שהוא הולך לפגישה שמסתיימת בזה שהוא יישלח הביתה. ביום שישי הוא קיבל אישור להגיע לאסוף את החפצים, וזה נגמר".

אגב, לא מדובר בדרמה הראשונה מסוגה בתנובה. לפי הגורם, "סיפור דומה היה עם שלמה רודב".

שור כיהן כמנכ"ל תנובה בתקופה הקשה ביותר בתולדותיה: חרם הקוטג' שפרץ בקיץ 2011. בתקופתו גם נחשף על-ידי "גלובס" דוח מקנזי, שהביא לפתיחת חקירה של רשות ההגבלים העסקיים נגד תנובה שהסתיימה בקנס של 3 מיליון שקל. כך, תנובה סבלה מתקפה לא רק של הצרכנים, אלא גם של הרגולציה. כך, למשל, כחלק מהרצון להוריד את המחירים לצרכן, התירה המדינה יבוא של גבינות צהובות ללא מכס.

כל מהלכים האלה, ואחרים, הצביעו על כך שהעתיד של תנובה אינו מזהיר ושתנובה צריכה להיערך לימים חדשים. וכאן הגיע סלע המחלוקת העיקרי בין שור לבין הנהלת ברייטפוד: הוא ביקש לבצע מהלך התייעלות שכלל פיטורי עובדים, ובמסגרת זו גם את פיטוריו של מליס - והסינים לא אהבו זאת.

גורם המקורב לסינים הסביר כי "התוכנית שהועלתה בזמנו על-ידי אריק נראתה כאילו גולת הכותרת שלה היא הדחת מליס, וסביב זה היו כמה דברים מאוד לא משמעותיים. הסינים רצו משהו יותר כולל ואסטרטגי, ואת זה הם לא קיבלו משור. תנובה לא יודעת לחשוב גודל ואסטרטגי אולי בגלל שהיא הייתה תחת פרייבט אקוויטי שחושבת לטווח קצר".

לדבריו, "הסינים חושבים 100 שנה קדימה, אז אין טעם לבוא אליהם עם קשקושים של לקצץ 60 עובדי מטה. גם אם היה מקצץ 200 עובדים, אז איפה החדשנות? היזמות? ההסתכלות קדימה? לאן החברה הזאת הולכת? לאן שהיא לא פונה יש לה אתגרים עצומים לעלות עליהם, אז לאן כל זה הולך. לזה לא ניתן מענה כבר הרבה זמן".

במאי 2014 חתמה ענקית המזון הסינית ברייטפוד על העסקה לרכישת החזקות קרן אייפקס בתנובה (56.1%), ובהמשך הצטרפה לעסקה גם השותפה של אייפקס בגרעין השליטה בחברה - מבטח שמיר (20.7%). לאחר משא-ומתן רווי שינויים וכיפופי ידיים, הושלמה העסקה השנה, וברייטפוד שילמה לשתי השותפות תשלום כולל בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל (כ-936 מיליון אירו).

מאז מחזיקה ברייטפוד ב-76.8% ממניות תנובה, והיתרה (23.2%) נותרה בידי הקיבוצים והמושבים, שלא היו חלק מהעסקה.