האם "לוויתן" בדרך לחוזה עוגן במצרים - ומשם לטורקיה?

האם מפגישת הפסגה בין מנהיגי ישראל, קפריסין ויוון ייצא דווקא חוזה עוגן ל"לוויתן" במצרים?

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

הודעתה של נובל אנרג'י על קיצוץ של כ-44% בדיבידנד הרבעוני, מ-18 סנט ל-10 סנט למניה ועל קיצוץ 50% בהשקעות ל-1.5 מיליארד דולר ל-2016, מעידה על כך שמנהלי החברה הפנימו את המצב הקשה של תעשיית האנרגיה.

החלטת השקעה על פיתוח "לוויתן" צפויה רק בסוף השנה ועד אז תוכל נובל אנרג'י לגייס משקיע נוסף, אם חברת אנרגיה ואם משקיע פיננסי, שיוכל לממן את חלקה בפרויקט, אם יימצאו מי שיחתמו על חוזי רכישת גז טבעי לטווח ארוך.

הודעה על חוזה אחד כזה, עם רויאל דאץ' של, צפויה להתפרסם בתקופה הקרובה בעוד החוזה עם חברת החשמל הירדנית NEPCO נתפס, משום מה, כעובדה מוגמרת. החוזה עם דולפינוס לאספקת 4 BCM בשנה וחוזים עם צרכנים ישראליים שעליהם דיווחה קבוצת דלק, נמצאים גם הם בצנרת.

הפעילות בזירה המדינית נמשכת אף היא. היום (ה') תיערך בניקוסיה שבקפריסין פגישת פסגה משולשת בין מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין. נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, דיבר אתמול בטלפון בנושאי אנרגיה עם נשיא מצרים עבדל פאתח אל סיסי. אגב, לפני תחילת ועידת הפסגה, צפויה להתקיים היום פגישה בין נתניהו לאנסטסיאדיס.

המאמץ של נובל אנרג'י וקבוצת דלק לקדם את פיתוח "לוויתן" הוא מובהק וכמעט נואש. כדי לקדם את הסיכוי לפיתוח "לוויתן" נובל מכרה לאחרונה 50% מאחזקתה באפרודיטה ל-BG ב-165 מיליון דולר, כעשירית מהסכום שבו הוערך השדה לפני משבר האנרגיה. ייתכן שבכך תמצא הדרך לשלב את רויאל דאץ'-של בפרויקט ישראלי מבלי שהיא תיצור מגע ישיר עם ישראל, כפי שירדן אמורה לרכוש גז טבעי מ"לוויתן" בתיווך של חברת-קש אמריקאית.

בין אם פעילות 'של' עם גורמים ישראלים תהיה גלויה ובין אם חשאית, פעילותה באיראן צפויה להיות נרחבת. כך ייווצר קשר עקיף בין ישראל לאיראן. בסיבוב הסנקציות הבא תתקשה של, שתפעל בשתי הארצות, לציית להן באופן מלא וממילא ייווצר ערוץ אחורי לקשרים מדיניים. יתכן שזהו שחר במזה"ת, שעליו ירצה רה"מ לדווח לבג"צ.

בשלב השני קבוצת דלק, עתירת המזומנים, רכשה את חלקה של נובל ב"כריש-תנין" תמורת כ-70 מיליון דולר, גם כן כעשירית מהערכת שווי השדה לפני המשבר. דלק אף הודיעה שהיא מצפה למכור את "כריש-תנין" כשהתמורה רק תכסה את השקעתה בפיתוח השדות עד כה ורכישת חלקה של נובל, סכום המוערך בעד 150 מיליון דולר.

בנוסף לכך, דלק תהנה מתמלוגים כשהשדה יתחיל להפיק גז. בכך זרקו למעשה נובל ודלק מטען עודף, כדי לקדם את פרויקט "לוויתן" כעת. שתי הרכישות יצרו לנובל תזרים מזומנים של מאות מיליוני דולרים, שביחד עם הקיצוץ בדיבידנד ובתוכנית ההשקעות, יקל עליה לגייס מימון בתקופה קשה זו למפיקות נפט פצלים. לדברי מקורות מקורבים לעסקה, נובל תממן את חלקה באמצעות הלוואות בנקאיות כנגד חוזי המכירה, אולם יש גם אפשרות שהיא תמצא משקיע שירכוש ממנה חלקים מהשקעותיה במזה"ת.

עוד איתות האם הסכם עם 'של' יצא אל הפועל יתקבל היום מפגישת הפסגה בין שלושת המנהיגים - נתניהו, ציפראס ואינסטאסיאדס בניקוסיה, קפריסין. בפגישה ייתכן שיוסכם על הסכם unitization בין ישראל לקפריסין, מה שיפתח פתח לשיתוף פעולה בפיתוח שני מאגרי הגז הקרובים, "לוויתן" ו"אפרודיטה" (אם כי ההסכם אינו הכרחי לפיתוח אף אחד משני המאגרים, רק לשיתוף פעולה ביניהם). בשבוע הבא ידון בג"ץ בעתירות נגד מתווה הגז. כל האירועים האלה, למרות שקשה להאמין שתוזמנו כך מראש, עלולים להפיק כבר בקרוב דרמה בדמות הודעה על חוזה עוגן גדול ל"לוויתן", שעליו תהיה חתומה 'של' במקום BG.

לפי הערכות, כאשר תתחיל הזרמת הגז ב-2019 מחיר הנפט יהיה גבוה במידה ניכרת ממחירו היום, וגם מעל 40 דולר לחבית. בינתיים ייהנו שותפי לוויתן ממשבר המחירים בשוק האנרגיה כאשר עלויות הקמת מתקני ההפקה צפויה לרדת באופן ניכר. עלות הקמת המתקן תוכננה להיות 6-7 מיליארד דולר, אולם יתכן שתהיה נמוכה מזו. כך, למשל, עלות יומית להחכרת אסדת קידוח ימית נפלה ממיליון דולר ליום בתקופת השיא ל-350,000 דולר כיום.

של תממן את הנחת הצינור התת-ימי, ותהיה הבעלים שלו מה-FPSO למתקן ההנזלה באידקו, מצרים, מרחק של כ-450 קילומטרים. הסכם עם של יחייב גם פתרון לפרשת הבוררות בין חברת החשמל לחברות הגז המצריות, שחויבו לשלם לחברה הישראלית כמעט 2 מיליארד דולר פיצויים בעקבות ביטול הסכם הגז הטבעי ב-2012. 

בנוסף לכך, על ישראל ומצרים להגיע להסכם בילטרלי שיסדיר את הפעילות ויסכם נושאים ביטחוניים, אולם כרגע נראה שבימים הקרובים ההסכם בחסות של עשוי להתחיל להתגלגל, אם כי החלטת השקעה של נובל צפויה רק בסוף השנה.

השלב השני של "לוויתן" אמור להיות אספקת גז לטורקיה בצינור תת-ימי, שבשלב זה מחייבת שיקום  ביחסים בין ישראל לטורקיה ופתרון למשבר הפנים קפריסאי. טורקיה מתקרבת לאחרונה לעולם הסוני המתון יותר (מדינית). נשיא טורקיה טאיפ ארדואן ביקר בסעודיה בסוף החודש שעבר, וראש ממשלת טורקיה יבקר בה השבוע לביקור שימשך שלושה ימים. סעודיה מנסה לפשר בין השאר, בין מצרים לטורקיה, שהיחסים ביניהם נותקו בעקבות המהפכה הצבאית שביצע נשיא מצרים הנוכחי עבדל פאתח אל סיסי, כשהדיח את חביבו של ארדואן, מוחמד מורסי והאחים המוסלמים.

ארדואן עדיין לא הכיר בשלטונו של אל סיסי, אולם הקשרים מופשרים לאחרונה לאור השינויים הגיאופוליטיים במזה"ת. טורקיה, לפחות לעת עתה, התעלמה משתי הצהרות אנטי טורקיות בולטות של שרים בכירים בממשלת ישראל, שר הבטחון משה יעלון ושרת המשפטים איילת שקד, כך שנראה כי קיים רצון טורקי להגיע לפשרה עם ישראל, לא בהכרח בגלל הגז הטבעי. מסחר בנשק חשוב לטורקים לא פחות. אולם, אם תושג פשרה בין שתי המדינות, העבודות על חלקו השני של פרויקט "לוויתן", שיכלול הקמת אסדה נוספת, עשויות להתחיל כחצי שנה אחרי העבודות לפיתוח השלב הראשון.