האם התקיימה פגישה בין שלמה נחמה וכחלון לאחר מינויו לשר?

האם שר האוצר, משה כחלון (הממונה על רשות המסים), ויו"ר בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה, החשוד בדיווח כוזב לרשות המסים, ערכו ביניהם פגישה לאחר מינויו של כחלון לשר האוצר ואחרי שנפתחה חקירתו של נחמה? תלוי את מי מהשניים שואלים.

כחלון מכחיש, אך נחמה טוען כי הם נפגשו בעת שכחלון כבר היה שר האוצר ושוחחו בנושאי משק וכלכלה בלבד.

בשבוע שעבר (ד') חשפה עמליה דואק, כתבת הכלכלה של חדשות ערוץ 2, את יומן הפגישות של משה כחלון, מאז כניסתו לתפקיד שר האוצר. החשיפה התאפשרה לאחר שכחלון מימש הבטחה ראויה מתקופת הבחירות לחשוף לעיני הציבור את לוח הזמנים המלא שלו.

בין היתר התברר מהיומן כי מאז כניסתו לאוצר, כחלון נפגש 14 פעמים עם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג; ו-11 פעמים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו; כמו גם עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.

ביומן שחשפה דואק הופיעו, בין היתר, גם פגישות של כחלון עם אנשי עסקים ומנהלי בנקים שמושפעים מהחלטותיו היומיומיות, עם עיתונאים רבים, עם אנשים מעולם הספורט וכמובן גם עם אנשי צוותו ועם רבים אחרים.

ואולם, מעיון ביומן הפגישות של כחלון עולה כי נעדרה ממנו לפחות פגישה אחת אותה סברנו כי ניהל כחלון אחרי כניסתו לתפקיד. לפי מידע שהיה בידי "גלובס" ושאותו אישר בעבר נחמה, כחלון ונחמה נפגשו בלשכתו של הראשון בתל-אביב ודנו בעניינים שונים, וזאת לאחר בחירתו של כחלון לשר אוצר ועל רקע כניסתו לתפקיד.

בסביבת נחמה אישרו את דבר הפגישה עם כחלון והדגישו כי מדובר בפגישה שהתרכזה בנושאי משק וכלכלה בלבד. עוד הדגישו כי "פגישות כאלה שכיחות ביומנו של נחמה, המוזמן על-ידי גורמים ממשלתיים להתייעצויות בהן הוא משתף אותם בניסיונו הרחב".

כחלון אינו מכחיש שנפגש בעבר עם נחמה, אבל הוא מסר ל"גלובס" באמצעות דוברו כי הפגישה נערכה לפני כניסתו למשרד האוצר (שוב, בניגוד לנחמה, שהתייחס אל הפגישה כאל פגישה עם "גורם ממשלתי", כהגדרתו).

לדברי כחלון, ייתכן כי הפגישה עם נחמה נערכה שבועות ספורים לפני כניסתו למשרד, ומכאן השגגה. ואנחנו נותרנו עם התהייה - מי מהשניים מדייק?

העלמת מס או תכנון מס?

באותה תקופה שבה נערכה לכאורה הפגישה לטענת נחמה, כבר היה יו"ר הפועלים לשעבר חשוד בדיווח כוזב לרשות המסים אודות עסקת מכירת דירה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, במטרה להתחמק מתשלום מס.

בתחילת השבוע שעבר זימנה הפרקליטות את נחמה לשימוע לפני העמדה לדין פלילי, בגין שימוש במירמה ותחבולה, כדי לקבל פטור של כ-2.5 מיליון שקל ממס שבח מקרקעין עבור מכירת נכס בשווי עשרות מיליוני שקלים. נחמה מצדו מכחיש בתוקף את החשדות נגדו וטוען כי מדובר בתכנון מס לגיטימי.

תחילתה של הפרשה בפברואר 2014, אז מכר נחמה, כיום מבעלי השליטה בחברת אלומיי קפיטל, דירה במגדל רוטשילד 1 בשטח של כ-780 מ"ר לתושב חוץ, תמורת 43 מיליון שקל.

לפי ההערכות, נחמה השיג בעסקה תשואה של עשרות אחוזים, שכן הוא רכש את הדירה שנים ספורות קודם לכן, מחברת חבס, תמורת 25-30 מיליון שקל. מאז שהמגדל אוכלס, המשיך נחמה להתגורר בביתו שברמת-השרון, והדירה במגדל עמדה ריקה.

בעת שנודע על עסקת המכירה המוצלחת של נחמה, פורסם ב"גלובס" כי הדירה נמכרה במצב מעטפת - כלומר, ללא השלמת הבנייה הפנימית שלה וללא חלוקה פנימית לחדרים וללא השקעה בעיצוב ובמפרט יוקרתיים, אלא באופן שבו הרוכש יכול להתאים אותה לצרכיו ולטעמו.

בהתאם לחוקי המקרקעין, כשבעל דירה מוכר דירה שאינה גמורה, הוא אינו זכאי ליהנות מפטור ממס שבח, שלו זכאי בעל דירה המוכר אותה כשהיא גמורה. באופן זה נחמה חסך לעצמו תשלום מס של כ-25% מהרווח שהשיג ממכירת הדירה.

נחמה, המיוצג על-ידי עו"ד רם כספי, טוען כי הדירה שופצה ונמכרה במצב של דירת מגורים, ולפיכך הוא זכאי לפטור ממס שבח.

בחקירותיו ברשות המסים הוסיף נחמה וטען כי הליך מכירת הדירה נעשה בליווי משפטי צמוד וחוות-דעת של אנשי המקצוע הרלבנטיים.

במקביל מנהל נחמה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הליך ערעור על החלטת פקיד שומה גוש דן, בנוגע לגובה המס שייגבה ממנו בגין מכירת הדירה.

ביחד עם נחמה מואשמים באותה פרשה, בכפוף לשימוע, גם עורכי הדין גבע חביב ואורית קוך. השניים חשודים שיעצו וסייעו לנחמה בתכנון המס סביב מכירת הדירה, החשוד כלא חוקי.

עו"ד חביב הוא שותף נדל"ן במשרד רם כספי. עו"ד קוך היא ראשת תחום מיסוי מקרקעין בפירמת זיו-שרון. בעבר שימשה במשך שנים בתפקיד בכיר באגף מיסוי מקרקעין תל-אביב.