האירו הוא נון קונפורמיסט

בתקופה של טלטלה, איך האירו יודע להיות שונה מכולם

אירו, דולר  מט"ח / צילום: רויטרס
אירו, דולר מט"ח / צילום: רויטרס

לנפילה החדה של הדולר-שקל, בשבוע שעבר, הרבה אבות מאמצים. יש מי שאומר שזה קשור לעסקאות בכלכלה האמיתית הישראלית המניבות דולרים למימוש בשוק הלא נזיל של המט"ח המקומי; יש מי שאומר שזו עצירה והתייצבות של הירידות החדות בשוקי המניות; ויש המצביעים על הקשר המובן מאליו בין הדולר העולמי לזה המקומי שלנו.

כנראה שלכל אחת מן סיבות הללו השפעה כלשהיא. אבל מהי הסיבה העיקרית, המובילה, והמשמעותית ביותר מבין כל אלו? הרמז מגיע, לדעתי, מביצוע המטבע האירופי, האירו - מטבע אירופי אשר סירב בכל תוקף לשחק את המשחק הקורלטיבי, ביחד עם קבוצת המטבעות המשתתפות בקומפלקס האנטי-דולרי, וזאת כבר תקופה ארוכה.

האירו לא ירד כאשר חברי הקורלציה ירדו כגוף אחד כאשר ראינו את הנפילות הגדולות במניות הגלובליות, והאירו לא עלה כמתקן תיקון מהיר כאשר הם עשו זאת. הוא היה, ונשאר, כלוא בדשדוש אופקי מעניין ומעצבן במיוחד. ראו גרף יומי מייצג כאשר התקופה שציינתי מסומנת במלבן הבהיר:

יורו 09 02 01
 יורו 09 02 01

אז מה קורה כאן? למה דווקא האירו מהווה "אי של יציבות" מול התנודתיות הגדולה בעולם הפיננסי? יש האומרים יוזמה מילולית של הנגיד דרגי, יש האומרים תוצאות כלכליות טובות יותר בדרום היבשת, ויש האומרים רצון של גיוון אצל אלו הרוצים לייצא את הונם. בעיקר אלו העושים זאת ממדינות ה-BRIC, הרואים לאחרונה את הונם נמס כחמאה טרייה בשמש של אחה"צ, במונחי מטבע מקומי.

כרגיל, יש קצת מכל אלו, אבל לדעתי המהות של היציבות נמצאת דווקא מחוץ ליבשת עצמה, דהיינו בארה"ב. וזאת בשתי חזיתות שונות אך קשורות בעבותות של לוגיקה קשיחה: נתוני המקרו של החודשים האחרונים, ומדיניות הריבית של הפדרל רזרב.

עבור הגורם הראשון קשה להרחיב במסגרת מצוצמת זו אבל מספיק יהיה לומר שההפתעות היו לאחרונה לרעה בפרסומים של אותם נתונים, וזאת בכל הסקטורים. במיוחד כאשר אנו מסתמכים על נתונים לא ממשלתיים, כמו למשל אלו המגיעים מארגון ISM. מיותר לומר שכלכלה אמיתית נחלשת מורידה בצורה ניכרת את החשק להשקיע במטבעה.

ומה עם הגורם השני? לגבי הפד, קטסטרופה. למרות שהיה זה חיוני בעיניהם לעשות מעשה, התזמון היה גרוע מבחינה הסביבה המקבלת. סין מאיטה, סביבה דפלציונית מקריסת מחירי סחורות, ושוקי מניות מדשדשים-יורדים, כל אלו מסתדרים רע עם עליה בריבית. ואחרי אותה העלאה בודדת? רק חרטות, ודברי הסבר על הנושא: "אולי עשינו טעות, ואולי נשקול בעצם, ריבית שלילית בקרוב..." (!?). אגב, שמועות אומרות שהבנקים הגדולים אכן קבלו הנחיה לבצע Stress Test הלוקח בחשבון ריבית שלילית שכזו.

כל זה טוב ויפה אבל האם הצד הטכני לא הכין אותנו לאפשרות של אירו חזק, לתקופה מסויימת לפחות? הנה הגרף השבועי, ותשפטו בעצמכם:

יורו 09 02 01
 יורו 09 02 01

 

את הגרף הזה הצגתי בכנס "מבט פיננסי לקראת 2016", ובהקשר של האירו נאמר אז שלמרות שאסטרטגית הדולר האמריקאי הוא חיובי לטווח הארוך, כל המבנה הטכני של האירו דוגל בתיקון עולה קרוב.

ההכנה לכך הייתה ברורה:

■ סטייה חיובית בין המומנטום, והמחיר (עיגולים ירוקים קטנים).
■ עמידה בתמיכה קריטית סביב 1.05.
■ מבנה של שלשות מכינות, המצביעות על קומבינציית גלים המורכבת מ-Flats ו-Zigzags,
ובכלל צורך לתיקון בין שליש ושני שליש של המהלך היורד הגדול בין 1.40 לתחתית של 1.05.

ומה היו התנאים המיידים לתחילת תהליך תיקון שכזה? פריצה של קו המגמה הגדול 1, משולבת עם פריצה של הממוצע הנע 200 יום. מה שקרה בשבוע שעבר.

יעדים אפשריים? ברור שסביבת 1.15-1.17 היא על הכוונת, אבל שימו לב שרמות אלו יושבות מתחת לתיקון השליש (רמות Fibonacci במלבן סגול). לכן, הסיכוי הסביר הוא שבמסגרת מדרגות עולות של מגמה עולה מחודשת אנו נראה רמות מחיר גבוהות יותר.

האם הרקע שציינתי יחזק מהלך כזה? במידה ונחזה במחזה האימה הבלתי יאמן של ריבית שלילית אמריקאית, זה המעט שאנו אמורים לצפות לו.

 

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com .

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.