"ישראל לא תצטרך טובות. יהיה אפשר לפתח את לוויתן"

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב: "המתווה המוצע כיום יקרוס בלי קשר לבג"ץ, ולכן אנחנו צריכים להציג מתווה אלטרנטיבי" ■ "מפעלים שעושים שימוש אינטנסיבי באנרגיה יכולים להשתמש בגז, אך הם לא קונים אותו בגלל המחיר הגבוה"

ביום א' הקרוב צפוי להגיע בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר הכלכלה, להופיע בפני שופטי בג"ץ הדנים בעתירות שהוגשו כנגד מתווה הגז. בתצהירו שהוגש לבג"ץ ופורסם השבוע, אמר נתניהו כי "קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו נכנס" והזהיר כי "העתירה לא תבטיח את קיומו של משק הגז".

נתניהו, שתומך במתווה הגז הנוכחי, ואף הפעיל לצורך אישורו את סעיף 52, מאמין כי הדרך היחידה ליישומו היא באמצעות יצוא הגז, ולדבריו "מדינת ישראל מנהלת כל העת שיח מדיני מול ממשלות טורקיה ומצרים במטרה לייצא גז אליהן ודרכן למדינות אחרות".

אולם לדעת מתנגדי המתווה - אפשר גם אחרת. הצעה מעניינת למתווה גז אלטרנטיבי מציג בראיון ל"גלובס" ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב, מרצה למימון בינלאומי ומהמתנגדים הבולטים של מתווה הגז הנוכחי. בין היתר, טוען צדוק כי את מרבית הגז יש להפנות לשימוש מקומי. להערכתו, את תשתית צינורות הגז ניתן לפרוס ברחבי הארץ תוך שנתיים - שלוש בלבד וכי במימון הפרויקט הלאומי הזה צריכים לקחת חלק גם הגופים המוסדיים.

- הממשלה טענה בבג"צ שהעותרים לא הציגו מתווה אלטרנטיבי. אז אולי אתם יודעים להתלונן ולהתנגד, אבל לא יודעים להציג אלטרנטיבה?

"לממשלה הוצגו אלטרנטיבות שונות. השר לאיכות הסביבה, אבי גבאי, הציג אלטרנטיבה גם טרכטנברג וגם אמנון פורטוגלי הציג מתווה. בספטמבר האחרון אני שלחתי דוא"ל לכל 120 חברי הכנסת עם הצעה למתווה גז אלטרנטיבי. התייחסות אחת רצינית לא קיבלתי. לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה. הפרטים לא מעניינים אותם".

- בעצם למה להציג היום מתווה אלטרנטיבי? אם בג"ץ לא יתערב וכנראה הוא לא, אז הנושא סגור.

"קודם כל, לא בטוח שבג"ץ לא יתערב. שנית גם אם לא, המתווה עדיין לא יחזיק מעמד - כי הוא לא הגיוני. בפועל חברות ומפעלים שעושים שימוש אינטנסיבי באנרגיה, כמו פיניציה, יכולות להשתמש בגז, אך הן לא קונות אותו בגלל המחיר הגבוה. הן מעדיפות להשתמש במזוט מזהם פשוט כי הוא זול יותר. זה יהיה המצב כל עוד לוויתן לא יפותח, ולפי המתווה הנוכחי - לוויתן לא יפותח. להערכתי המתווה המוצע כיום יקרוס בלי קשר לבג"ץ, ולכן אנחנו צריכים להציג מתווה אלטרנטיבי".

- מה הנחת הבסיס למתווה שלך?

"בוא נתחיל בנתונים - צריכת הגז של ישראל היום נאמדת בכ-8-10 BCM בשנה. לפי ההערכה שהתפרסמה בדו"ח של ועדת צמח הצריכה תטפס באיטיות ותגיע בשנת 2040, תוך 24 שנים מהיום, ל-20.6 BCM בשנה. אבל אני טוען שניתן להגיע בישראל לצריכה שנתית של מעל 20 BCM , אולי אפילו 25 BCM , תוך שנתיים-שלוש בלבד. אם נעשה את זה, חברות הגז לא יצטרכו את היצוא, בטח לא בכמויות המדוברות. הצריכה המקומית תספק את כל צרכיהן".

- איך עושים את קפיצת הדרך הזאת בזמן כה קצר?

"עם הרבה רצון. כשמדברים על צנרת הגז, המדינה כבר חילקה בין מספר זכיינים את זכויות חלוקת הגז ברחבי המדינה, אבל זה לא מספיק. לפי המתווה שלי, בשלב הראשון צריך להכריז על הנחת תשתית הצינורות כאל פרויקט בעדיפות לאומית וצריך להתיר את כל החסמים הביורוקרטים. הנחת תשתית צינורות רצינית לאזורי תעשייה ברחבי המדינה תוך זמן קצר דורשת גם בעל בית חזק, שיודע לחתוך היכן שצריך ולקדם היכן שצריך, והיא דורשת גם מימון. תשתית צינורות משמעותית יכולה להיבנות על פי מודל BOT דומה לזה לפיו הוקם כביש 6, כאשר המשתמשים בצינורות הם שישלמו עבור השימוש. המימון של הפרויקט יכול לבוא מהמשקיעים המוסדיים, כאשר המשתמשים בצנרת הגז למעשה יממנו את החזר החוב, תשלום הריבית והקרן ואת הרווח של היזמים".

- ומה עם חיבור המפעלים? לחבר כל מפעל ולהסב אותו למפעל מבוסס גז זה דבר שעולה המון כסף.

"נכון. כל מפעל שירצה להתחבר לגז יקבל הלוואה מבנק מסחרי, אחד משלושה שיזכו במכרז. המפעל יכין תוכנית עסקית בה הוא יראה כיצד הוא מתכוון לשלם את ההלוואה והוא יקבל את ההלוואה מהבנק, בערבות מדינה. המדינה צריכה להיות ערבה להלוואות הגז, גם כדי שהבנקים יוכלו לתת אותן וגם כדי שהמפעלים יהנו מתשלום ריביות נמוכות יותר על ההלוואות".

- אז המפעלים ישלמו גם את ההלוואה על התאמת התשתיות וגם על השימוש בצינורות? זה משתלם להם כלכלית?

"בוודאי שכן. החיסכון שייווצר להם כתוצאה מהשימוש בגז יוכל לשלם גם את ההלוואות וגם את השימוש בצינורות, אבל לשם כך חייבים להתקיים שני תנאים. אחד - שמחיר הגז יהיה סביר ונמוך יותר מהמחיר כיום. צריך להבין שחברות הגז הן מונופול והדרך היחידה שלא יהיו מונופול היא למצוא עוד 2-3 לוויתנים בים. כל עוד זה לא קורה, חברות הגז הן מונופול וצריך להתייחס אליהן ככאלה, לרבות פיקוח על מחירים. התנאי השני הוא - חוזים ל-15-20 שנים. כדי שיהיה כדאי למפעלים להסב את התשתית למבוססת גז, הם צריכים יציבות וחוזים ארוכי טווח".

- לדעתך התוכנית הזו היא ריאלית?

"כן. תמיד יהיה מי שיפסול אותה בטענות כאלה ואחרות, אבל היא ניתנת ליישום. אפשר להעביר את התעשייה בארץ להיות תעשייה מבוססת גז, חברת חשמל יכולה להגביר את השימוש שלה בגז ל-60% במקום 40%, אפשר להעביר את התחבורה הציבורית להיות מבוססת גז. לאחר מכן ישנם מעגלים נוספים של פרויקטים קטנים יותר, כמו בתי חולים מבוססי גז, כמו מערכות מיזוג אוויר ועוד".

"המתווה הקיים לא יחזיק מעמד"

- אתה לא חושש שבתוכנית כזו, אנחנו, המדינה והאזרחים, נפסיד את המסים שהיינו אמורים לקבל מחברות הגז?

"השאלה היא כמה היינו אמורים לקבל? לפי הממשלה - 60%, לפי בנק ישראל, לא יותר מ-45% והשאלה היא ממה? מהרווחים העודפים? אם תלך לדוחות הכספיים של חברות הגז ולצפי שלהם, לא תראה שם הרבה כסף. מעבר לכך, שלגבות מהאזרחים מחיר גבוה על הגז זו למעשה דרך נוספת לגבות מהאזרחים עוד מס".

- למה שחברות הגז יסכימו למתווה שלך?

"כי המתווה הקיים לא יחזיק מעמד. כי הן לא מצליחות למכור גז למפעלים במחיר הגבוה שהן מציעות היום. כי הן לא יצליחו לפתח את לוויתן. תראה, כדי לפתח את לוויתן, צריך לגייס מימון של 6-7 מיליארד דולר. כדי לגייס את המימון הזה מהבנקים צריך להציג להם חוזי מכירה ל-15-20 שנים קדימה וכדי לחתום על חוזי מכירה אמיתיים, צריך קודם לחתום לתקופה זהה מול מפעלי ההנזלה של מצרים. אני לא רואה את זה קורה ולכן במתווה הנוכחי לוויתן לא יפותח.

המתווה האלטרנטיבי מאפשר להם ליהנות מביקושים דומים לאלו שהיו להם אם היו מייצאים, אבל לפיו הביקושים יגיעו בעיקר מישראל. כך הם יוכלו לפתח גם את לוויתן. ואם חלק מסוים מלוויתן יילך ליצוא, נגיד כמות מוגבלת דרך מפעלי ההנזלה המצריים, או לירדן באמצעות צינור שיונח למטרה הזאת - זה בסדר. אין לי התנגדות ליצוא. יש לי התנגדות לייצוא חלק משמעותי מהגז, ויש לי התנגדות חזקה מאוד ליצוא מתמר כל עוד לוויתן לא מפותח, וזה מה שהמתווה הקיים עושה".

- נשמע מעניין אבל זה קצת יומרני, לא?

"ממש לא. צריך רק לרצות. הסרת חסמים ביורוקרטים זו משימה של הממשלה. כל השאר - ישים. יש חבילות מימון, ערבויות מדינה ומה שצריך זה רק לרצות ולבצע. היתרונות של המתווה שאני מציע הם עצומים. מעבר המשק הישראלי למבוסס גז יגדיל את רווחיות החברות ויקטין את יוקר המחיה. ישראל לא תצטרך טובות של אף אחד. יהיה אפשר לפתח את לוויתן, האוויר פה יהיה נקי הרבה יותר כשהמפעלים, התחבורה וגם חברת חשמל יזהמו הרבה פחות. כל הסיבות הטובות נמצאות כאן. צריך רק לרצות לעשות את הדבר הנכון ומעט להתאמץ כדי שזה יקרה. ככה פשוט".