ועדת השחרורים: אתי אלון עשויה להשתחרר באוגוסט

ועדת השחרורים דחתה את בקשת אלון לשחרור מוקדם לאלתר, לאחר שכבר ריצתה 14 שנות מאסר ■ פקידת הבנק למסחר, שגנבה 250 מיליון שקל והביאה לקריסת הבנק, תשוחרר בעוד כחצי שנה, בכפוף להתנהגות טובה

...

נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע בביצוע שני מעשי אונס ונשלח ל-7 שנות מאסר, מבקש בימים אלה את קיצור עונשו. ארז אפרתי, מאבטח הרמטכ"ל לשעבר, שהורשע בתקיפה ובניסיון לביצוע מעשה סדום, שוחרר מהכלא אחרי כ-4 שנים; ויניב נחמן, שהורשע באונס, נשלח לעבודות שירות בלבד (המדינה מערערת על קולת עונשו). 

קיראו עוד ב"גלובס"


אבל מצבה של אתי אלון (48), שגנבה 250 מיליון שקל מהבנק למסחר, הוא קשה יותר. אלון יושבת בכלא כבר 14 שנים מתוך 17 שנות מאסר שנגזרו עליה, ועד עתה סירבה המדינה לאפשר לה להשתחרר מהמאסר.

אבל היום (ד') נפתח לאלון פתח גדול של תקווה. ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר אמנם דחתה שוב את בקשתה של אלון לשחרור מוקדם לאלתר, אבל החליטה כי בקשתה של אלון לשחרור מוקדם תידון שוב בעוד כחצי שנה, וכי שחרורה יישקל בחיוב במועד זה.

"אנו מחליטים לדחות את הדיון ל-4 באוגוסט 2016, ואנו מודיעים לאסירה ולצדדים כי נשקול בחיוב את שחרורה של האסירה באותו מועד, אם אכן תמשיך בהליכי השיקום", כתבה הוועדה שבראשה עומד השופט בדימוס שלמה שהם.

עם זאת, הוועדה סייגה את עצמה והבהירה כי אלון תשוחרר באוגוסט רק "אם אכן תמשיך בהליכי השיקום, אם לא יתקבל מידע מודיעיני חסוי בדבר קשריה עם ראשי ארגוני פשיעה או אחרים שאליהם הועברו הכספים (שגנבה), או כל מידע אחר שיש בו כדי להראות את מסוכנותה של אלון לאחר שחרורה, וכן בתנאי שהתנהגותה תהא ללא דופי". 

"מלאה הסאה" 

לדברי ועדת השחרורים בהחלטתה, "מלאה הסאה. אלון קיבלה עונש חמור, ולאחר שתעבורנה למעלה מ-14.5 שנים מעת שנכנסה למאסר, נראה כי ראוי שנישא עינינו אל עבר העתיד אל סיכויי השיקום של אלון. נראה לנו כי בשלב זה אכן אין סכנה מרובה בשחרורה, וגם הפגיעה באמון הציבור איננה גבוהה".

למרות החלטתם החיובית מבחינתה של אלון, חברי הוועדה הבהירו את החומרה הרבה שהם מוצאים גם היום במעשים שביצעה אלון. "המדובר בעבירה הכלכלית אולי החמורה ביותר שנעברה במדינת ישראל שבעקבותיה קרס הבנק למסחר, נגנבו כספים בשווי של כ-250 מיליון שקל, ועלות מעשיה של אלון למדינה עמדה על כחצי מיליארד שקל", כתבו. "כפי שכתבנו בעבר, ראינו חומרה יתרה בכך שהכספים עברו לארגוני פשיעה, וייתכן כי פגיעה חמורה בציבור, לרבות בתחושת הביטחון שלו ובגופו, בשל אירועי יריות ברחובות קשורים קשר ישיר למעשיה של האסירה".

הוועדה קבעה כי לקראת הדיון ב-4 באוגוסט יוגשו דוחות מעודכנים בדבר מסוכנותה של אלון והליכי השיקום שלה, והוועדה תשקול במועד זה את תנאי שחרורה. "האסירה תמשיך בשיקום הפרטני שהיא מקבלת בין כותלי הכלא", חתמה הוועדה את החלטתה.

המעילה בבנק למסיר: בשם האח 

המעילה בבנק למסחר נחשפה בשנת 2002, אז התברר כי עובדת הבנק, אתי אלון, גנבה מכספי הבנק בהיקפי ענק, דבר שהביאו לקריסתו. בסך-הכול מעלה אלון, ממארס 1997 ועד אפריל 2002, בסך של יותר מ-271 מיליון שקל. 

כספי הגניבה נועדו לסייע לאחיה, עופר מקסימוב, שנהג להמר והסתבך בחובות עצומים בשוק האפור. במסגרת המעילה פתחה אלון 206 חשבונות פיקטיביים, בהם העמידה הלוואות "גב אל גב", ואת כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ-202 חשבונות אחרים בבנק גנבה אלון כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם. 

בשל מעשיה נגזר על אתי אלון עונש מאסר בפועל של 17 שנה וקנס של 5 מיליון שקל. על שותפה של אלון, אחיה עופר מקסימוב, נגזרו 15 שנות מאסר; ועל אביה, אביגדור מקסימוב, שהורשע במעורבות בפרשה, נגזרו 6 שנות מאסר, והוטל עליו לשלם קנס בסך מיליון שקל. 

אלון החלה לעבוד כפקידה בבנק למסחר בשנת 1990, ובמשך השנים קודמה לתפקיד של סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות בבנק. משנת 1994 סייעה אלון בחשאי לאחיה, מקסימוב, בפירעון חובות הימורים שצבר לגורמים בשוק האפור.  

אלון הייתה מפקידה בידי אחיה צ'קים בסכומים שונים המשוכים על חשבונה הפרטי בבנק, אשר שימשו כהמחאות ביטחון. דהיינו, מקסימוב היה מפקיד המחאותיה של אחותו בידי הנושים שלו, וביום פירעון הצ'ק היה משלם את תמורתו ומשיב את הצ'ק אשר לא נפדה לאלון. 

החל משנת 1996 התקשה מקסימוב לשלם את חובותיו כנגד המחאות אחותו, והצ'קים שמסרה לו אלון החלו להיפרע כמעט מדי יום מחשבונה. יתרת החובה הגדולה, בגובה מאות אלפי שקלים, שהצטברה בחשבונה של אלון בבנק, הניעה אותה לבצע את מעשה הגניבה הראשון, מחשבון של לקוחת הבנק, ב-18 במארס 1997. 

תהליך שיקום משמעותי 

הדיון בעניין שחרורה של אלון מהכלא עבר בשנים האחרונות גלגולים רבים. במאי 2013 דחתה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לראשונה את בקשתה של אלון לשחרור מוקדם מהכלא (קיצור שליש).

הוועדה נימקה את החלטתה בכך שאלון "גרמה נזק עצום לבנק, לעובדיו, למשקיעים ולציבור". כן נלקחה בחשבון העובדה שהמדינה הייתה צריכה לכסות חוב של רבע מיליון שקל בגין מעשיה של אלון, וכי סך העלות למדינה בגין ההונאה הייתה כחצי מיליארד שקל. 

בנימוקיה לדחייה הוסיפה וכתבה ועדת השחרורים כי את הנזק הגדול ביותר שגרמה אלון, ושבגינו בקשתה צריכה להידחות, הוא בכך שהכספים שגנבה מהציבור הועברו לארגוני פשיעה, "ויש בכך כדי לפגוע פגיעה קשה ביותר בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה". 

עם זאת, הוועדה ציינה כבר ב-2013 כי אלון עברה בכלא תהליך שיקום משמעותי, הביעה חרטה וסייעה בשיקום, הן לעצמה והן לאסירות אחרות. לאור זאת, הוועדה קבעה כי ניתן יהיה לשקול את שחרורה המוקדם פעם נוספת בעוד שנה וחצי. הוועדה ציינה כי ניתן יהיה לשקול שוב את קיצור מאסרה של אלון בשל העובדה שההימנעות משחרורה המוקדם כעת נבעה "בשל חשש לפגיעה באמון הציבור, והזמן שיעבור - יש בו כדי לרפא חשש זה".

בדצמבר 2014 נדון שוב שחרורה המוקדם של אלון, והפעם נענתה ועדת השחרורים של השב"ס והחליטה כי אלון תשוחרר. ואולם, הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה והגישה עליה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז שקיבל את העתירה וביטל את החלטת השחרור.

היום, משעבר זמן רב, אלון המשיכה בהליכי השיקום שלה, והתקבלו חוות-דעת כי היא אינה מסוכנת לציבור, ולאחר שריצתה כבר למעלה מ-14.5 שנים בכלא דנה ועדת השחרורים שוב בעניינה. הוועדה קבעה, כאמור, כי נכון יהיה להאריך את מאסרה של אלון לתקופה קצובה של 6 חודשים.

בשימוש הארגון של אברג'יל

קיצור תקופת המאסר של אסירים במדינת ישראל (ניכוי שליש) הוא דבר מקובל בישראל. למרות האמור הפרקליטות התנגדה, פעם אחר פעם, לשחרורה של אתי אלון. אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות היא שהמדינה סבורה כי הכספים שגנבה אלון משמשים עד היום ארגוני פשיעה.

"למרות חלוף השנים, כספי הבנק למסחר עדיין ממשיכים להניע ארגוני פשיעה וסכסוכים, ועד היום לא נחשפה התמונה המלאה של 'נתיבי הכספים'", נכתב בהודעת הפרקליטות לבית המשפט בחודש ינואר האחרון. 

בין היתר, נטען כי "כתב האישום שהוגש נגד ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל ביולי 2008 לבית המשפט המחוזי בארה"ב בלוס אנג'לס, ואשר מתייחס גם ל'חבורה הירושלמית', מפרט, בין היתר, כיצד מיזם הפשיעה של אברג'יל והחבורה הירושלמית ניסה להלבין את התשואות מהמעילה בממון בחשבונות הבנק למסחר בישראל".

עם זאת, היום הסכימה גם הפרקליטות כי הגיעה השעה שבה ניתן לשקול את שחרורה המוקדם של אלון באוגוסט. נציג היועמ"ש, עו"ד גיא אברס, אמר היום בתום הדיון בוועדת השחרורים כי "בפרק זמן (שעד 4 באוגוסט) ייבחנו המשך שיקומה והתנהגותה של אלון. בתום תקופה זו נשקול בחיוב את שחרורה". 

השתלשלות האירועים בפרשת אתי אלון